כללי:

1. בפני בקשת התובעת למתן פסק דין חלקי וכן בקשת הנתבעות להעברת התביעה לבית המשפט השלום בירושלים בטענה כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה.
2. התובעת טוענת כי יש ליתן פסק דין חלקי בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט כנגד הנתבעות לגבי חלק מסכום התביעה (סך של 10119 ₪) מאחר ואין מחלוקת לגבי סכום זה. התובעת טוענת כי הנתבעות שילמו את הסכום האמור והודו בכך בכתב הגנתם.
3. הבקשה הועברה לתגובת הנתבעות אשר מתנגדות לבקשה בטענה שהתברר להן לאחר ביצוע התשלום כי שילמו לתובעת סכום גבוה ממה שהיו צריכות לשלם. עוד מבקשות הנתבעות את אישורו של בית המשפט לתיקון כתב הגנתן.

בקשה למתן פסק דין חלקי:

1. לאור זאת שהנתבעות מודות כי הינן צריכות לשלם את הסך של 9,189 ₪ וכל סכום ששולם מעבר לכך שולם בטעות, התובעת רשאית להגיש בקשה למתן פסק דין חלקי בנוגע לסכום זה שאינו שנוי במחלוקת.
2. מעבר לכך, בכל הנוגע לפסיקת הוצאות ושכ"ט במסגרת פסק הדין החלקי, לאור טענת הנתבעות לעניין התנהלות התובעת, סוגיה זו תידון בסוף ההליך.

בקשה לתיקון כתב הגנה:

1. בהתייחס לבקשה לתיקון כתב הגנה, תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מעניקה לבית המשפט סמכות, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
2. מלשון התקנה עולה כי בית המשפט רשאי לאפשר לצדדים לתקן את כתבי טענותיהם, משכך היה על הנתבעות להגיש בקשה מסודרת בבקשה לתיקון כתב הגנתן בטרם הגשתו.
3. יחד עם זאת, תיקון כתב טענות ייעשה כדי בית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
4. הלכה היא שעת נדרש בית משפט לבחון השאלה אם יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב טענות יש לבחון שתי שאלות: הראשונה – האם כתב הטענות המתוקן מעמיד הפלוגתא האמיתית לדיון והשנייה – האם יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי אינו יכול לתקנו (ר' לדוג' ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס (פורסם בנבו).
5. בע" א 110/58 (2), עזבון המנוח בן-ציון נ' שותפות "סים" ו-2 אח' , כ 279, בעמ' 74 , נקבע:

"חובתו של בית המשפט היא לעשות כל מה שיש לאל ידו לעשות כדי לאפשר חשיפת האמת לאמיתה"...אפשר להרשות שינוי או תיקון כתב טענות בכל שלב משלבי המשא - ומתן המשפטי... וכל התיקונים הללו ייעשו לפי הצורך כדי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. לשון רחבה עד שהיא מאפשרת תיקון בכל זמן בתנאי שהמטרה היא להגיע לבירור ענין אמיתי שעליו חלוקים בעלי-הדין".

1. תיקון כתב ההגנה מעמיד פלוגתא אמיתית שמצריכה בירור.
2. בנוסף, התובעת לא העלתה טיעון לכך שתיקון כתב ההגנה יגרום לה לנזק. משכך שתיקת התובעת באשר לבקשה לתיקון כתב ההגנה מתפרשת כהסכמה.
3. הבקשה להגשת כתב הגנה מתוקן מתקבלת.

סמכות מקומית:

1. לטענת הנתבעות עפ"י תקנה 3א לתקנות סדר הדין האזרחי, יש להעביר את התביעה לבית משפט השלום בירושלים מאחר ומקום מגוריו ומקום עסקו של המשיבה 1, מקום יצירת ההתחייבות, מקום המסירה של הנכס/סחורה ומקום המעשה או המחדל הוא בירושלים.
2. הבקשה הועברה להתייחסות התובעת אשר מתנגדת לה בטענה כי בית המשפט השלום ברמלה קנה סמכות לדון בתביעה מכוח הוראות סעיף 44 (א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 לפיו חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו, יש לקיים במקום עסקו של הנושה. ומכוח תקנה 3(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי מאחר ומקום מושבה של התובעת, ראשון לציון, הוא המקום שנועד לפירעון חובות הנתבעות.
3. התגובה הועברה להתייחסות המשיבות אשר טוענות כי הוסכם כי מקום החיוב יהיה בירושלים.
4. תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום; לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4."

1. מעיון בחשבוניות החתומות בידי הנתבעות (ר' נספח א' לכתב ההגנה המתוקן) קיימת תניית שיפוט ייחודית בין הצדדים לבית המשפט בראשון לציון שבמחוז מרכז. הלכה היא שיש לכבד תניית שיפוט ייחודית. מאחר שהצדדים לא ביקשו להעביר את הדיון לבית המשפט בראשון לציון שנמצא במחוז מרכז, הבקשה להעברת התיק למחוז ירושלים נדחית בזאת.
2. סוגיית ההוצאות תידון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ו, 13 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.