בתאריך 21.5.15 בסביבות השעה 08:30 ברח' פרנק בחדרה, ארעה תאונת דרכים בין רכב התובעת מסוג מאזדה מ.ר. 13-974-59 (להלן: "רכב התובעת") לבין רכב הנתבעת 2 מסוג קאיה מ.ר.

70-650-31 בו נהג באותה עת נתבע 1 (להלן: "רכב הנתבעים") .

לגרסת התובעת, בשעת חזרתה לביתה מעבודתה, נסע רכב הנתבעים ממולה ובשלב מסוים פגע בדופן השמאלית קדמית של רכבה ו"שפשף את המראה" (ר' חוות דעת השמאי ותצלומי הרכב – ת/1, בהם נראים סימני שפשוף, קילוף ומעיכה בדופנו השמאלית קדמית).

מנגד טוענים הנתבעים כי היתה זו התובעת שסטתה אל תוך נתיב נסיעתו של נתבע 1 בשעה שהיא נסעה מולו ופגעה בכנף השמאלית אחורית של הרכב בו הוא נהג, וכדבריו: "אני נסעתי בנתיב שלי הימני, התובעת באה ממולי ואז פגעה בכנף האחורי השמאלי של רכבי, כנראה שרצתה לפנות ימינה ולקחה סיבוב גדול מדי לפני כן". לתמיכת גרסתו, הגיש נתבע 1 את תרשים המקום בו ארעה התאונה - נ/1 ואת דו"ח התאונה - נ/2, בו נרשם התיאור הבא: "נסיעה ברח' פרנק בחדרה לכיוון רח' שמעוני, צד ג' הגיעה מרח' שמעוני ופנתה ימינה לרח' צפרה, צד ג' לקחה סיבוב גדול ונכנסה לנתיב שלי...".

בתגובה לדברים אלה אמרה התובעת: "אני לא התכוונתי לפנות ימינה אלא שמאלה לבית שלי, זה נתיב שאני נוסעת בו כבר עשרים שנה. הפניה שמאלה הייתה הרבה אחריו...אני גרה ברח' פרנק, לא התכוונתי בכלל לפנות ימינה לרח' צפרה... אלא להמשיך ישר ולפנות שמאלה מאוחר יותר".

בתום הדיון בו נשמעו עדויות הצדדים הוריתי לנתבע 1 להגיש לתיק ביהמ"ש את תצלומי הנזקים שנגרמו לרכבו ואלה הוגשו (שני תצלומי תקריב של כנף הרכב בלבד) ויש בהם כדי ללמד על קיומם של סימני שפשוף קלים בכנף.

לאחר שעיינתי בראיות שהוגשו מטעם הצדדים והתרשמתי מגרסאותיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

אקדים ואבהיר כי גרסת התובעת אשר עמדה על כך שהיא נסעה ישר בכביש בו היא נוסעת מדי יום מזה שנים לעבר ביתה שנמצא משמאל לנתיב נסיעת נתבע 1 "והרבה אחריו" וכלל לא התכוונה לפנות ימינה לרח' צפרה, נשמעה לי מהימנה ועקבית יותר מזו של נתבע 1 אשר בדו"ח התאונה נ/2 מסר כי היא פנתה ימינה ואילו בעדותו בבית המשפט טען שהיא ככל הנראה התכוונה לעשות כן ולקחה סיבוב גדול מדי לפני כן. עם זאת, לאור מיקום הנזקים - בדופן הקדמית שמאלית של רכב התובעת ובכנף השמאלית אחורית של רכב הנתבעים, אני מסיקה כי מדובר היה במקרה שבו שני הנהגים לא שמרו כנדרש על הימין בנתיב נסיעתם ולכן בשלב שבו הם חלפו האחד על פני רעהו, נוצר המגע בין כלי הרכב – זה שבמהלכו פגע רכב הנתבעים עם הכנף האחורית שלו בדופן השמאלית קדמית של רכב התובעת. שהרי לו היה רק אחד מהם סוטה לנתיב נסיעתו של האחר, היתה תמונת הנזקים שונה - נזק לכל אורך הדופן השמאלית של רכב התובעת ולא רק בחלקה הקדמי ו/או נזק לכל אורך הדופן השמאלית של רכב הנתבעים ולא רק בחלקו האחורי.

סוף דבר, אני מחליטה לחלק את האחריות בין הצדדים לתאונה באופן שווה ולפיכך מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעים – ביחד ולחוד – לשלם לתובעת מחצית מנזקיה המוכחים בסך 3,499 ₪ בתוספת הוצאות בסך 300 ₪ ובסה"כ 3,799 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד ליום התשלום

בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ז אב תשע"ו, 31 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.