א. רקע כללי:

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, לפי הוראות סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – העבירה של החזקת סכין וחוק העונשין, בהתאמה).
2. עובדות האירוע מושא כתב האישום נקבעו בהכרעת הדין, והמעיין יעיין שם. בתמצית שבתמצית ולצרכי גזר הדין בלבד יצוין כאן כי הנאשם הורשע בהחזקת סכין ברכבו, וזאת ביום 30.1.15, בשעת חצות או בסמוך לכך ברח' גינוסר בתל-אביב. מדובר בסכין בעלת שני להבים מתקפלים, הממוקמים בשני קצות ידית האחיזה של הסכין (ר' גם תמונת הסכין, ת/2).
3. הנאשם העלה במהלך המשפט שתי טענות הגנה – האחת, כי החזיק בסכין למטרה כשרה, דהיינו: לצרכי עיסוקו באיסוף חפצים המושלכים לאשפה; והשנייה, כי החיפוש שנערך ברכבו היה בלתי חוקי – אך שתי הטענות נדחו בהכרעת הדין. הטענה כי ההחזקה היתה למטרה כשרה נדחתה משום שהנאשם לא עמד בנטל המוטל עליו לשם הוכחתה; ואילו הטענה בדבר אי חוקיות החיפוש נדחתה לגופו של עניין. עוד יש לציין, כי עובר לחיפוש ישב הנאשם ברכב, יחד עם אדם נוסף, כאשר נודף ממנו ריח חריף של אלכוהול ועיניו אדומות.
4. לאחר שניתנה הכרעת הדין עתרה ב"כ הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן נוכח השינוי והשיקום שעשה הנאשם, כך לפי טענתה, בכל אורחות חייו. בנסיבות העניין, וכאשר הרשעתו הקודמת האחרונה של הנאשם הינה ישנה יחסית – הרשעה משנת 2011 המתייחסת לעבירה משנת 2008 – בית המשפט נעתר לבקשה.

ב. תסקיר שירות המבחן:

1. שירות המבחן נתבקש אם כן להכין תסקיר בעניינו של הנאשם. בתסקיר שהוכן (מיום 12.9.17) פורטו בהרחבה נסיבות חייו ומשפחתו של הנאשם, יליד שנת 1971 (בן 46 שנים כיום), נשוי ואב לשישה ילדים הסמוכים על שולחנו. הנאשם מוכר כנכה ועובד באופן עצמאי באיסוף, שיפוץ ומכירת רהיטים יד שנייה.
2. הנאשם סיפר לשירות המבחן כי שוחרר משירות צבאי לאחר שנתיים וחצי בשל בעיות רפואיות ברגליו, בגינן אף עבר ניתוחים שהסתבכו, שלאחריהם פיתח תלות במשככי כאבים והחל לחבור לחברה שולית. הנאשם היה מעורב בפעילות עבריינית מגוונת – לרבות בעבירות רכוש, אלימות, יצור ויבוא נשק – ואף נשא פעמיים עונשי מאסר בפועל. את מאסרו האחרון נשא הנאשם בשנת 2010. לאחר שהשתחרר עבר הנאשם הליך של גמילה משימוש בסמים מסוכנים, ניתק קשרים עם גורמים עבריינים – לרבות אחיו – והחל לעבוד באופן עצמאי באיסוף, שיפוץ ומכירת רהיטים יד שנייה.
3. שירות המבחן התרשם כי הנאשם אמנם עושה בשנים האחרונות מאמצים רבים לנהל מסגרת חיים תקינה, שומרת חוק, בתמיכת משפחתו וחבריו אשר עזרה בחיזוק בטחונו העצמי. שירות המבחן אף התרשם כי הנאשם הינו איש משפחה מסור, המבקש למצוא פתרונות תעסוקתיים עצמאיים על מנת לפרנס את משפחתו בכבוד. בנסיבות אלה המליץ שירות המבחן בפני בית המשפט להקל עם הנאשם ולהסתפק בעניינו בענישה הרתעתית בדמות מאסר מותנה וקנס בלבד.

ג. הראיות לקביעת העונש ותמצית טיעוני ב"כ הצדדים:

1. כראייה לקביעת העונש הגיש ב"כ המאשימה את גיליון הרשעותיו הקומות של הנאשם (ע/1). כעולה מגיליון זה, לנאשם 7 הרשעות קודמות במגוון עבירות, לרבות עבירות רכוש ואלימות, והנאשם אף ריצה עונשי מאסר בפועל.
2. ב"כ המאשימה שב והציג בפני בית המשפט את הסכין – שהוצגה גם במסגרת שמיעת הראיות (ר' תמונתה ת/2) – וביקש להדגיש את החומרה הרבה שבהחזקת סכין כגון זו. יתר על כן, החזקת סכין יוצרת סיכון לשימוש בסכין, על כל התוצאות החמורות העלולות לנבוע מכך, בפרט במקרה כגון דא בו מדובר בהחזקת סכין בשעת לילה מאוחרת כאשר מהנאשם נודף ריח חריף של אלכוהול.

ב"כ המאשימה הדגיש את הערך החברתי שנפגע כתולדה מביצוע עבירה של החזקת סכין, והוא הערך של שמירה על שלום הציבור. לפי טענתו, נוכח מידת הפגיעה בערך זה ומכלול נסיבות המקרה, מתחם העונש ההולם צריך להיות בין מספר חודשי מאסר בפועל, שניתן לשאתם בדרך של עבודות שירות, לבין 10 חודשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח; הגם שלא הפנה לפסיקה קונקרטית בהקשר זה.

1. באשר לגזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם ציין ב"כ המאשימה את נסיבות החומרה – ובהן עברו הפלילי המכביד של הנאשם והיעדר נטילת אחריות – ועתר להשתת ענישה מחמירה הכוללת מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס; והכל חרף האמור בתסקיר שירות המבחן.
2. ב"כ הנאשם, מצידה, עתרה בפני בית המשפט לקבל את המלצות שירות המבחן ולהימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, ולו לתקופה שניתן לשאתה בדרך של עבודות שירות. ב"כ הנאשם הדגישה במיוחד את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את התפנית המשמעותית שעשה באורחות חייו, מאז שהשתחרר ממאסרו האחרון לפני כשבע שנים, ואת הדרך השיקומית הארוכה בה הלך מאז; והכל כנתמך באמור בתסקיר שירות המבחן. הלכה למעשה, כך לשיטת ב"כ הנאשם, במקרה זה הסיכוי להישנות העבירה הינו נמוך ביותר ואין לומר כי קיים סיכון כלשהו לחברה מהתנהלות הנאשם.
3. ב"כ הנאשם הוסיפה וטענה כי – בהתאם למדיניות הענישה הנהוגה – מתחם העונש ההולם, המתאים לאירוע דנא, הינו מתון בהרבה מהמתחם לו טען ב"כ המאשימה. בהקשר זה הפנתה ב"כ הנאשם לעפ"ג (מחוזי ירושלים) 42613-01-16 אברהים נ' מדינת ישראל (6.6.16) שבו, בנסיבות דומות למדי של החזקת סכין ברכב, נקבע מתחם עונש הולם שבין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל. עוד טענה ב"כ הנאשם, כי בעבירה של החזקת סכין אף ניתן להסתפק, במקרים המתאימים, בענישה ללא הרשעה.
4. ב"כ הנאשם הדגישה כי אין לזקוף לחובתו של הנאשם את ניהול המשפט והוסיפה וטענה כי במקרה דנא הבירור המשפטי אף היה נחוץ נוכח נסיבות החיפוש והטענות שהעלה הנאשם. ב"כ הנאשם לא עתרה לביטול ההרשעה, אך ביקשה כאמור לאמץ את המלצות שירות המבחן.

ב"כ הנאשם הוסיפה עוד, כי נוכח השינויים השיקומיים שערך הנאשם באורחות חייו – ורצונו לתרום לקהילה – הנאשם מסכים שיוטל עליו צו מבחן ואף צו שירות לתועלת הציבור. יחד עם זאת, השתת ענישה הכוללת מאסר בפועל, גם לתקופה שניתן לשאתה בדרך של עבודות שירות, תפגע באופן ממשי הן בנאשם, הן במשפחתו והן במאמצי שיקומו.

1. לבסוף הנאשם, בדברו האחרון לעונש, הפנה לדברי הסניגורית וביקש להוסיף כי כיום הוא "נלחם בשיניים" כדי להישאר מחוץ לסמים ולאלכוהול (ר' בפרוטוקול, עמ' 28 שורה 3).

ד. דיון והכרעה:

(1) קביעת מתחם העונש ההולם:

1. בעת גזירת עונשו של נאשם על בית המשפט לקבוע, תחילה, את מתחם העונש ההולם לאירוע שבגינו הורשע הנאשם, ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם; והכל כאמור בהוראות סעיף 40ג לחוק העונשין.

קביעת מתחם העונש ההולם תיעשה בהתאם לעיקרון המנחה בענישה – הוא עקרון ההלימה – תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ובמידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כמפורט בהוראות סעיף 40ט לחוק.

1. הפסיקה חזרה והדגישה את חומרת העבירה של החזקת סכין. מדובר אמנם בעבירה שהינה, מטבע הגדרתה, "עבירת מנע" בלבד (לדיון והסבר המונח ר' ש"ז פלר, יסודות בדיני עונשין (תשנ"ב-1992), כרך ג', בעמ' 90 ואילך), אך חומרת העבירה נובעת מהתפשטות תופעת "תת תרבות הסכין", שבמסגרתה נעשה שימוש תכוף בסכינים למטרות פציעה ואף הרג (ר' למשל רע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל (12.6.08); רע"פ 7924/05 דעוף נ' מדינת ישראל (11.1.07), בפסקה ו' לפסק הדין).

מכל מקום, המתחם שנקבע בעניין אברהים הנ"ל משקף את מדיניות הענישה הנהוגה והינו הולם וישים גם לענייננו (לסקירת מדיניות הענישה בפסיקה ר' גם ת.פ. (שלום קריית-גת) 3005-10-13 מדינת ישראל נ' צור (6.6.16)). אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה דנא, בין ענישה צופה פני עתיד לבין שישה חודשי מאסר בפועל.

(2) גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

1. לאחר קביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם זה, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כמפורט בהוראות סעיף 40יא לחוק העונשין.
2. עסקינן בנאשם שהינו בעל עבר פלילי מכביד, שכאמור ריצה עונשי מאסר בפועל. בנוסף, לא מדובר במקרה שבו היתה נטילת אחריות מצידו של הנאשם. בנסיבות אלה, איזון השיקולים הרלוואנטיים נוטה-לכאורה לחובתו של הנאשם ואינו מצדיק הסתפקות בענישה שברף התחתון בלבד.

חרף זאת מצאתי במקרה זה מקום להסתפק בענישה מתונה, בשל צירוף הנתונים והשיקולים הבאים:

ראשית, טענת הנאשם באשר לשינוי המהותי והיסודי שערך באורחות חייו נתמכת לא רק באמור בתסקיר שירות המבחן, אלא גם בעובדה שהרשעתו הקודמת האחרונה של הנאשם הינה כאמור ישנה למדי, ומאז לא שב הנאשם והסתבך בפלילים.

שנית, המלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם הינה חד משמעית ונתמכת במגוון של נימוקים, לרבות הערכה חיובית של אורח חייו הנוכחי, בין השאר על רקע היגמלות הנאשם משימוש בסמים מסוכנים ובמשככי כאבים.

שלישית, רצינותו של הנאשם בכל הקשור להליך שיקומו באה לידי ביטוי מעשי בנכונותו – ואף בבקשתו – להטלת פיקוח שירות המבחן, ואף לביצוע שירות לתועלת הציבור.

1. המסקנה המתבקשת הנה, אם כן, כי במישור עונש המאסר ניתן להימנע, במקרה זה, מהטלת עונש של מאסר בפועל; וזאת תוך איזון ההקלה בהטלת קנס כספי, צו מבחן ושל"צ.

ה. סוף דבר:

1. לפיכך – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

(א) מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם כן יעבור, תוך שלוש שנים מהיום, עבירה לפי הוראות סעיף 186 לחוק העונשין.

(ב) קנס בסך של 1,000 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.11.17 ובכל ראשון לחודש שלאחריו. היה והנאשם לא ישלם את אחד התשלומים במועד תועמד כל יתרת הקנס לפירעון מידי.

(ג) שירות לתועלת הציבור בהיקף של 80 שעות. השירות יבוצע בהתאם לתכנית שיגבש שירות המבחן בתוך 45 ימים.

מובהר בזה לנאשם כי אם הוא לא ימלא אחר הוראות צו השירות יהא בית המשפט רשאי לבטל את צו השירות ולהטיל עליו, במקום צו השירות, עונש נוסף.

(ד) צו מבחן, לתקופה של 18 חודשים מהיום.

מובהר בזה לנאשם כי אם הוא לא ימלא אחר הוראות צו המבחן ולא ישתף פעולה עם קצין המבחן, יהא בית המשפט רשאי לבטל את צו המבחן ולגזור עונש נוסף במקומו.

ניתן בזה צו כללי, לעניין מוצגים, לשיקול דעתו של קצין משטרה. הסכין תושמד.

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח העתק גזר דין זה לשירות המבחן למבוגרים בבאר-שבע, אשר מתבקש להכין תכנית של"צ לנאשם כאמור בפסקה (ג) דלעיל.

ב"כ הנאשם תוודא יצירת הקשר בין הנאשם לבין שירות המבחן.

ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ח, 03 אוקטובר 2017, במעמד הצדדים.