צד' ג' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

התובע טוען שביום 14.2.14 נסע מכיוון כעביה לזרזיר.

הנתבע נהג בכיוון ההפוך, סטה מנתיב נסיעתו, עלה על שטח הפרדה בנוי, נכנס לנתיב הנסיעה של התובע והתנגש ברכב התובע חזיתית.

התובע טוען שהנתבע הורשע בפרשה זו בבית המשפט לתעבורה, בעבירות של נהיגה ברשלנות ובקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה, ועבירות נוספות, וטענה זו מוסכמת על הצדדים.

עקב התאונה נגרם נזק לרכב התובע, נזק שבגינו מוגשת התביעה.

הנתבע אינו מודה בשיעור הנזק הנטען ע"י התובע, אך אינו כופר למעשה באחריותו לתאונה.

בנסיבות אלה אני קובע שהנתבע אחראי לתאונה ולפיצוי התובע על נזקיו.

הנזק שהוכח בחוות דעת שמאי שלא נסתרה, הינו 15470 ₪ בצירוף שכ"ט שמאי בסך 1100 ₪.

אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע בתוך 45 יום סך של 16570 ₪ בצירוף הוצאות בסך 500 ₪, שאם לא כן יישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבע שלח הודעת צד ג' לחברת הביטוח שביטחה אותו ב"ביטוח צד ג'", בה הוא טוען שמכוח חוזה הביטוח בינו לבין צד ג', הוא זכאי לכך שצד ג' ישלם לו כל סכום בו יחויב (הנתבע) כלפי התובע.

צד ג' טוען בכתב ההגנה שלו, שהנתבע שלח לו בעקבות התאונה הודעה שאינה אמת ושהיה בה ניסיון לרמות את חברת הביטוח, ומשום כך ועל פי סעיף 23 לחוק חוזה ביטוח, אין צד ג' חייב בתשלום נזקיו של הנתבע באירוע.

צד ג' טוען בהקשר זה, כי על פי הסכם הביטוח בינו לבין הנתבע, תנאי לכך שהביטוח היה תקף בעת התאונה, הינו שהנתבע היה בהשגחת מלווה בעת האירוע, ואולם הנתבע נהג ברכב ללא מלווה והיה לבדו ברכב בעת התאונה.

דרישת הליווי נובעת מכך שהנתבע היה אז בסטטוס של "נהג חדש" והיה חייב בליווי בשעות הלילה שבהן אירעה התאונה.

התובע והנתבע אינם חולקים על הטענה, שתנאי לכך שהאירוע נכנס תחת כנפי הביטוח הינו שהנתבע לווה כנדרש בדין, בהיותו "נהג חדש" בזמן הרלוונטי.

הם טענו שאמו של הנתבע הייתה עמו כמלווה בעת התאונה, בעוד צד ג' טען כאמור לעיל שהנתבע היה לבדו ברכבו, ומחלוקת זו עמדה במרכזה של פרשת ההוכחות בתיק.

בישיבת ההוכחות הראשונה טען התובע שברכב הנתבע היו שני אנשים. הוא טען שזכר שראה את הנתבע כנהג ולידו ישבה אישה שאותה לא זיהה התובע.

התובע זכר שדיבר עם חוקר פרטי מטעם צד ג' והגיע אתו למקום האירוע לשם שיחזור התאונה.

כשהופנה התובע לדבריו לחוקר זה, לפיהם היה הנתבע לבדו ברכבו, השיב שהבין בתאונה שיחד עם הנתבע הייתה ברכב אישה.

אחר כך הוסיף התובע, שבזמן מקרה התאונה לא ראה אף אחד ופונה מהמקום באמבולנס ורק בהמשך לאחר שהתאושש הבין מאנשים שברכב הנתבע הייתה אישה.

התובע לא ראה את האישה ברכב הנתבע ורק שמע על כך.

הוא טען שסיפר במשטרה שהייתה אישה עם הנתבע.

התובע אמר שאינו זוכר מדוע אמר לחוקר הפרטי שהנתבע היה לבדו ברכב.

הוא הכחיש את הטענה, שנמנע מלתבוע את חברת הביטוח של הנתבע (צד ג') משום שידע שלנתבע אין כיסוי ביטוחי מכיוון שנסע ללא ליווי.

הוא טען שלא ידע עד מועד הדיון הראשון, שלנתבע יש בעיה של כיסוי ביטוחי בשל כך שנסע לכאורה ללא ליווי בלילה.

התובע אמר שאחיו שהיה אתו באוטו בזמן התאונה, אמר לו בבית החולים שהייתה אישה ליד הנתבע ברכב.

התובע לא יכול היה להסביר, מדוע אמר לחוקר הפרטי שהנתבע היה לבדו באוטו.

התובע לא זכר בישיבה נוספת, האם סיפר במשטרה שברכב הנתבע הייתה אישה.

החוקר הפרטי הפנה בדיון לחקירתו את התובע. שם אמר לו התובע שהנהג השני (הנתבע) היה לבדו.

התובע הוסיף שם שזה מה שסיפרו לו.

התובע הגיב על הקלטת חקירתו שהושמעה בדיון, ואמר שזיהה את קולו אך אינו זוכר שאמר את הדברים.

על פי התרשמותי מהתובע, אני משוכנע שלא אמר אמת בעדותו, כשטען שהנתבע לא היה לבדו ברכב בעת התאונה. התובע סתר דברים קודמים שאמר בשאלה זו ויש לו מניע כספי מובהק לסטות מהאמת על מנת שצד ג' יחוב כלפיו.

הנתבע העיד שבעת התאונה היה עם אימא שלו ברכב.

הוא סיפר שאימא שלו לא נפגעה כלל בתאונה, והתקשרה לאחר התאונה לבן אחר שלה שיבוא לקחת אותה מהמקום.

אמו של הנתבע לא הגיעה למתן עדות בישיבה הראשונה.

הנתבע טען שלא נפצע בתאונה, והגיע למיון עם אמבולנס ולאחר כרבע שעה שוחרר והלך לביתו.

הוא אמר שאמו אפילו לא נשרטה.

הוא סיפר שעזר לאמו לצאת מהאוטו והיא התקשרה לבן אחר שלה שיבוא לקחת אותה.

הוא אמר שהיא הלכה ברגל לכיוון המוסך הקרוב לזירה, והמתינה שם לבנה ג'אבר משום שהתביישה מהגברים שהיו במקום.

הוצגה בפניו גרסת אמו שנמסרה לחוקר הפרטי, לפיה לא התקשרה לאף אחד כי לא היה אתה טלפון נייד והיא הלכה ברגל לכיוון אזור התעשייה ואז הגיע הבן שלה ג'אבר.

היא הוסיפה שם, שלא נשארה עם הנתבע בזירת התאונה משום שפחדה ולא רצתה לראות את הנזקים.

הנתבע לא נתן מענה לסתירה בין דברי אמו לבין דבריו שלו ביחס אליה.

איני מאמין כלל לעדות הנתבע בפני. התרשמתי בבירור שאינו מעיד אמת, על מנת שצד ג' יפצה אותו על נזקי התאונה.

מוניר חכים שחקר את התאונה מטעם צד ג' הגיש מספר מוצגים.

מוניר סיפר, שהתובע הוא שהציע לו את מר אמיר גריפאת כעד לאירוע, ועד זה סיפר למוניר שהנתבע היה לבדו ברכב בתאונה.

אחמד ג'ואמיס אחיו של התובע, סיפר שהתובע אסף אותו מעבודתו בתחנת הדלק ובדרך הביתה אירעה התאונה.

הוא טען שלפי זכרונו, הנתבע נהג ברכב שפגע בהם ואתו הייתה אישה מבוגרת לבושה כדתייה.

הוא טען שהוא זוכר מה קרה לאחר התאונה, ולא יכול היה להסביר מדוע נאמר בהודעתו במשטרה שאינו זוכר מה היה אחרי התאונה ושהתעורר באמבולנס.

הוא הסתייג מכך שהדברים המיוחסים לו במשטרה נאמרו על ידו.

הוא טען שסיפר למשטרה את מה שסיפר בבית המשפט על נוכחותה של אישה ברכב הנתבע, על אף שהדברים לא נכתבו.

איני מאמין לעדות אחמד, והתרשמתי בבירור שאינו מעיד אמת, במטרה לסייע לאחיו בתביעה כספית משמעותית.

התובע ציין שהמרחק ממקום התאונה לבית הנתבע הוא כ-6-7 קילומטר.

אמו של הנתבע העידה, שביתה נמצא כ-5 קילומטר ממקום התאונה.

היא הופנתה לדבריה במשטרה, לפיהם הלכה לביתה שנמצא כ-50 מטר ממקום התאונה, כאשר אין חולק שהבית נמצא כ-5 קילומטר ממקום התאונה. היא השיבה על כך, שהתכוונה לבניין באזור התעשייה השייך למשפחתה, בניין שלא היה בו איש באותה שעה.

היא אמרה שהייתה עם הנתבע בעת התאונה ברכבו וסיפרה שלא נפגעה כלל בגופה.

היא טענה שפתחה את דלת הרכב אחרי התאונה, יצאה ממנו והלכה לכיוון אזור התעשייה ברגל וצלצלה לבנה ג'אבר.

היא טענה שהיה אתה פלאפון. כשהופנתה לדבריה במשטרה שם אמרה שלא היה אתה טלפון, אמרה שהכל קרה לפני 3 שנים ואינה זוכרת האם היה לה טלפון בעת האירוע.

היא טוענת שנוכחה שהנתבע במצב תקין לגמרי לאחר התאונה, ומאחר ולא היה לה נעים להימצא בשעה מאוחרת במקום שכזה, הלכה לכיוון הבית.

התרשמתי בבירור שאם הנתבע מעידה עדות שאינה אמת, במטרה לסייע לבנה בתביעה שבה מונח כסף רב על כף המאזניים.

העובדה שהעדה לא נפגעה בתאונה כלל, אינה סבירה.

סיפור עזיבת העדה את המקום אינו סביר ואינו אמין.

סיפור העזיבה הביתה מרחק 50 מטר הופרך, והסיפור החלופי על הליכה לבית עסק שכביכול שייך למשפחת הנתבע, אינו אמין.

הסברי העדה לכך שעזבה את המקום בעת שבנה פצוע, אינם אמינים ואינם סבירים. היא סיפרה למוניר שבנה הוצא מהמכונית ושכב על הכביש והיא עזבה את המקום מפחד ומרצון שלא לראות את הנזקים.

גם הסתירות באשר לקריאת העדה לבנה ג'אבר בטלפון, כאשר סיפרה קודם לכן שלא היה לה טלפון, משתלבות בקושי לבנות סיפור דמיוני עקבי.

כאמור לעיל, התובע מסר תחילה גרסה לפיה היה הנתבע לבדו ברכב, ורק לאחר זמן רב, כנראה משום שהובהר לו שטענה זו מזיקה לו, שינה את גרסתו וטען שהייתה אישה ביחד עם הנתבע.

בהתחשב בגרסאות המעורבים לפיהן נהג הנתבע ברכב ללא ליווי, גרסאות שניתנו בניגוד לאינטרס מוסריהן ובטרם הבינו המעורבים מה האינטרס שלהם, וכאשר איני נותן אמון בגרסאות המאוחרות הסותרות, לפיהן ליוותה אם הנתבע אותו כנהג, אני קובע שהוכח בפני שהנתבע נסע לבדו ברכבו ומכאן שלא היה מבוטח ע"י צד ג' משום שלא קיים את תנאי הביטוח.

הנתבע מסר לצד ג' הודעה כוזבת בניסיון להונות אותו ולקבל במרמה דמי ביטוח, ומסקנתי זו הינה בביטחון העומד בדרישות נטל השכנוע של המאשימה במשפט פלילי.

בנסיבות אלה פטור צד ג' מתשלום דמי ביטוח לנתבע וממילא לתובע.

התביעה נגד צד ג' נדחית.

הנתבע ישלם לצד ג' הוצאות בסך 5000 ₪ בתוך 30 יום.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.