1. בפני תביעה לפיצוי בגין עגמת נפש, כאב וסבל שנגרמו לתובע עקב טיפול להסרת שיער שקיבל אצל הנתבעת. כמו כן תובע התובע השבת התמורה ששילם על הטיפול, לאחר שביטל את ההתקשרות עם הנתבעת, והפסיק את סדרת הטיפולים לאחר קבלת כ- 40% מתוך הסדרה שרכש.

טענות התובע

1. לטענת התובע, הוא שילם לנתבעת סך של 10,800 ₪ תמורת סדרת טיפולים להסרת שיער באמצעות מכשיר לייזר. מטופסי ההתקשרות עולה שהתובע למעשה רכש 4 סדרות טיפולים, לאיזורים שונים בגוף, ובסה"כ עד 36 טיפולים, לפי הצורך.
2. התובע החל בביצוע סדרת הטיפולים בתאריך 17.2.09, והספיק לבצע כ- 15 טיפולים באיזורים שונים בגוף, עד חודש מאי 2012. התובע תיאר שהטיפולים לוו ב"תופעות לוואי סבירות" וב"כאבים ברמה סבירה". ביום 14.5.12 הגיע התובע לקליניקה של הנתבעת לביצוע טיפול נוסף בסדרה. אלא שבמהלך טיפול זה הוא חש בכאב יוצא דופן, שהלך והתעצם. בהמשך אותו היום הופיעו כוויות על ידיו ורגליו של התובע, והוא פנה למרפאת טרם, שם קיבל טיפול לכוויות.
3. כעבור יומיים, כאשר הכאבים החמירו, פנה התובע בשנית לטרם, שם הפנו אותו לחדר מיון. מהתיעוד הרפואי שצירף התובע עולה שאובחנו אצלו כוויות בדרגה II, והוא קיבל תעודות מחלה ל- 7 ימים. התובע המשיך בטיפול הרפואי עוד כחודשיים, במהלכם נאסרה עליו החשיפה לשמש, ולפיכך הוא נאלץ ללכת בחודשי הקיץ בשרוולים ארוכים.
4. התובע אינו טוען שהכוויות הותירו בגופו צלקות כלשהן, או נכות צמיתה. יחד עם זאת, בשל הכאב והסבל הוא נרתע מלהמשיך בסדרת הטיפולים אצל הנתבעת, ועל כן נותר כשעל גופו שיעור לא אחיד, ישנם איזורים שעירים לצד איזורים חלקים.
5. התובע הציג סדרת תמונות מהשבוע שלאחר הטיפול המדובר, וכן סדרת תמונות עכשוויות. מהתמונות ניתן להתרשם שאכן בסמוך לאחר הטיפול ידיו ורגליו של התובע היו מכוסים כוויות, ובשלב כלשהו בשלפוחיות. כן ניתן להתרשם מאמיתות תיאורו המילולי באשר למצב העכשווי.
6. יצויין כי ככלל, התרשמתי מאמינותו של התובע, אשר לא הגזים בתיאור הטיפול שקיבל, ותוצאותיו, בהשוואה לתמונות. יתר על כן, התובע לא התכחש לכך שהיה מודע לאפשרות שהטיפול להסרת שיער עלול לגרום לכאב ואי נוחות, ואפילו כוויות קלות, אלא שלטענתו כוויות מהסוג שנגרמו לו מעידות על רשלנות במתן הטיפול.

טענות הנתבעת

1. הנתבעת אינה מכחישה שהכוויות עליהן התלונן התובע נגרמו בשל הטיפול שבוצע על ידה. יתר על כן, הנתבעת הציגה לי תמונה של התובע למחרת הטיפול, שהיתה דומה מאד לתמונה שהציג התובע. אלא שלטענת הנתבעת כוויות בדרגה II הן תוצאה צפויה ומסתברת של הטיפול להסרת שיער בלייזר הניתן על ידה.
2. הנתבעת הפנתה לטופס הסכמה לקבלת טיפול רפואי עליו חתם התובע, ואשר זו לשונו:

"הובהר והוסבר לי כי תופעות לוואי רגילות וטבעיות לאחר הטיפול הן צריבה, אדמומית ונפיחות באיזור הזקיקים. כמו כן, במקרים חריגים תיתכנה כוויות, אשר לרוב חולפות בתוך מספר ימים ויתכנו כאבים וחוסר נוחות. סיבוכים אפשריים: עלולים להיות שינויים בפיגמנטציה של העור (היפופיגמנטציה או היפרפיגמנטציה כלומר – כתם בהיר או כהה יותר מגוון העור הרגיל), צלקת ו/או תגובה אלרגית מקומית או כללית, מייד לאחר הטיפול (התגובות האלרגיות נדירות ביותר)."

1. לטענת הנתבעת, כיוון שכוויות מדרגה II הן תוצאה שכיחה, אשר התובע הסכים לה, אין עליה חובה לפצותו.

פרסומים מאתר האינטרנט של הנתבעת

1. במהלך הדיון הציג התובע פרסומים של הנתבעת עצמה מתוך אתר האינטרנט שלה, מהם לטענתו ניתן ללמוד שהכוויות נגרמו לו בשל רשלנות במתן הטיפול, וכי הן אינן בגדר התופעות לוואי הצפויות, ושלהן הסכים בטופס עליו חתם. נציג הנתבעת הכחיש שהפרסומים שהציג התובע נלקחו מתוך אתר האינטרנט שלה.
2. בהסכמת הצדדים, בתום הדיון נכנסתי לאתר הנתבעת באינטרנט. גלישה באתר הנתבעת הראתה שהתדפיסים שהגיש התובע אכן נלקחו מתוך האתר של רשת מרפאות פרופורציה.
3. למקרא הפרסומים באתר, אין לי אלא להסכים עם טענת התובע. בראש ובראשונה אציין שהתקשיתי למצוא באתר אזכור כלשהו של תופעות לוואי לטיפול המוצע על ידי הנתבעת. מהאזכורים שכן מצאתי לתופעות לוואי ניתן ללמוד רק שתופעות מעין אלה צפויות רק למי שיבחר לקבל את הטיפול אצל מטפל שאינו הנתבעת עצמה. כך למשל:

"היות והטיפול במכשיר "לייטשיר" הינו טיפול רפואי, ההנחייה של משרד הבריאות היא שאך ורק רופאים רשאים להפעיל את המכשיר. שימוש נכון במכשיר יעניק תוצאות אפקטיביות וימנע תופעות לוואי לא רצויות."

וכן:

"עלולות להיגרם תופעות לוואי במידה ומתבצע שימוש לקוי במכשיר, על כן, משרד הבריאות מאשר את השימוש במכשיר אך ורק לרופאים."

בעמוד האתר המוקדש לשאלות ותשובות מצאתי את השאלה האם הטיפול בלייזר להסרת שיער כואב? התשובה לשאלה זו מלמד על האתר כולו:

"רוב המטופלים שעברו הסרת שיער בשעווה או אפילציה יוכלו להודות שביחס לשיטות אלה, הסרת שיער בלייזר מתאפיינת במינימום כאב אפשרי. מערכת הקירור של המכשיר תורמת עוד יותר לצמצום חוסר הנוחות. יתרה מכך, במקרים בהם האיזור רחב, ניתן להסתייע במשחת אלחוש להרדמה מקומית של האיזור."

שאלה נוספת היא האם הסרת שיער בלייר בטיחותית לבריאות? והתשובה היא "כמובן. הציוד והמכשור הרפואי של הסרת שיער בלייזר כמו גם הטכניקה עצמה, נבדקו על ידי משרד הבריאות האמריקאי והישראלי ואושרו על ידם."

גם בעמוד זה לא מצאתי שאלה אודות תופעות לוואי, וכן לא תשובה בנושא זה.

1. נקל להבין מדוע סבור התובע שהכוויות שנגרמו לו אינן תוצאה סבירה של הטיפול שביקש, אלא נגרמה בשל שימוש לא נכון במכשיר. סברה זו נשענת על פרסומי הנתבעת עצמה.
2. מכל מקום, בין אם הכוויות נגרמו כתוצאה מרשלנות במתן הטיפול, ובין אם הן תוצאה צפויה שלו, אינני סבורה שהנתבעת הסבירה לתובע שהוא עלול לסבול מכוויות בדרגה שניה. כמה נימוקים לדבר.
3. ראשית, עדות התובע, שכאמור היתה מהימנה עלי, לפיה הוא לא הסכים לחשוף עצמו לסיכון כזה.

אדגיש כי התובע אינו טוען שלא קרא והבין את טופס ההסכמה, או לא הסכים לסבול כאבים ואפילו כוויות. גם אמירת האגב של התובע לפיה הטיפול הנדון חרג מהכאב הסביר שהוא חש בכל הטיפולים שקדמו לו, מלמדת שהוא קרא והבין את טופס ההסכמה מדעת, וכי הסכים לשאת את הכאב והכוויות ה"רגילים" כפי שאדם סביר היה מבין ומפרש את הטופס. אלא שלטענתו כוויות בדרגה שניה חורגות מתופעות הלוואי הצפויות כפי שאלו נכתבו בטופס.

1. שנית, גם השכל הישר והגיון הדברים מלמדים שלקוח המסכים לאפשרות של כוויות קלות לאחר טיפול לייזר, אינו יכול להעלות על דעתו שכוויות אלו יצריכו טיפול בחדר מיון, חבישה ממושכת, 7 ימי מחלה, והימנעות מוחלטת מחשיפת הגוף לשמש למשך חודשיים.
2. שלישית, אם אכן צודקת הנתבעת בטענתה שזו תוצאה מסתברת של הטיפולים שהיא מעניקה, עליה לפרסם זאת בצורה יותר מובנת לציבור הרחב. פרסומי הנתבעת לא רק שאינם מזהירים מפני האפשרות שתגרמנה כוויות מדרגה שניה, הם אף אינם מזהירים מפני האפשרות שייגרמו כוויות כלשהן.
3. יצויין כי כשמדובר בטיפולים להסרת שיער, שהם טיפולים קוסמטיים בלבד, חובת הגילוי המוטלת על הנתבעת גבוהה במיוחד:

"ההסבר הנדרש לקבלת הסכמה מדעת לניתוח אלקטיבי – שאף בלעדיו ניתן לנהל אורח חיים רגיל – נכלל ברף העליון של חובת הגילוי, והוא כולל, נוסף על התייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים, גם אם סיבוכים אלו נדירים. דרישה נרחבת זאת מתחייבת בייחוד בתקופתנו, שבה מתפתחת רפואה פרטית המציעה לציבור הרחב – אם בדרך ישירה באמצעות פרסומים, ואם בעקיפין, בהסתמך על מוניטין של רופא המקיים מרפאה פרטית – ניתוחים אלקטיביים למיניהם, כגון ניתוחים לשיפור הראייה באמצעות לייזר. ניתוחים אלו מיועדים לשפר את איכות החיים של המטופלים, אך מטבע הדברים יש בהם אף סיכונים, שאותם יש לגלות לחולים". (ע"א 6153/97 שטנדל נ' פרופ' יעקב שדה, פ"ד נו(4) 746)

1. הנתבעת לא עמדה בחובת גילוי זו, ובגין כך עליה לפצות את התובע.
2. בבואי להעריך את גובה הפיצוי הבאתי בחשבון את העובדה שכוויות הן מסוג הפגיעה הגורמת סבל רב, אולם גם את העובדה שלא נותרו צלקות מכאיבות, וכי הסבל היה תחום בזמן. ישנה אמנם פגיעה אסטתית מסוימת בגין השיעור הלא אחיד הקיים היום, אולם פגיעה זו אינה משמעותית. על אף שהתובע טען שהטיפול בוצע בלי שניתנה לו הסכמה מדעת, אינני פוסקת פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, גם בשל העובדה שהתובע לא טען לראש נזק זה. על כן אני פוסקת לתובע סך של 7,000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו עקב הטיפול.
3. התובע העיד כי הוא ביצע כ- 40% מסדרת הטיפולים שרכש, ושעבורם שילם 10,800 ₪. אמנם צודקת הנתבעת בכך שהיא התחייבה להעניק לתובע טיפולים כל עוד ישנה הצדקה רפואית לכך, עד 12 טיפולים, ולא 12 טיפולים לכל איזור בגוף, אולם אין חולק כי הטיפול לא הושלם, וכי עדיין ישנו שיעור במידה המצריכה המשך טיפול.
4. יחד עם זאת, אני מקבלת את טענת התובע לפיה הוא לאחר הכוויות שקיבל, יש הצדקה לביטול החוזה מצידו. בנסיבות אלה, ולמרות תניות הפטור החוזיות, אני סבורה שיש להשיב לו את החלק היחסי בתשלום ששילם עבור הסדרה כולה. תניות אלו אינן נוגעות למצב שבו המטופל נמנע מלהמשיך בטיפול בשל כוויות מהסוג שסבל התובע. אשר על כן אני מורה לנתבעת להשיב לתובע סך של 6,300 ₪.
5. כמו כן תשיב הנתבעת לתובע את אגרת המשפט ששילם בסך 338 ₪.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ו, 10 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.