לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 14.5.15 ברח' זכרון יעקב בירושלים.

1. במועדים הרלבנטיים לתביעה היה התובע הבעלים של רכב מונית מ.ר. 9549826 מסוג סקודה (להלן: "המונית").
2. הנתבעת היתה במועדים הרלבנטיים לתביעה הבעלים של אוטובוס מ.ר. 8721801 (להלן: "האוטובוס").
3. ביום 14.5.15 נפגעה מונית התובע על ידי האוטובוס, בעת שחנתה בסמוך לבניין ברחוב זיכרון יעקוב 1 בירושלים.
4. ביום 22.6.15 הגיש התובע לנתבעת דרישה לתשלום נזקיו, בצירוף דו"ח שמאי ומסמכים נלווים.
5. בין התובע לבין הנתבעת לא היתה מחלוקת בשאלת האחריות לתאונה, למעט בשאלת האשם התורם של נהג המונית. הנתבעת שילמה לתובע פיצויים שאינם שנויים במחלוקת בסך של 45,182 ₪ שהם 80% מנזקיו.
6. התובע טוען כי המונית חנתה בצד הכביש מבלי שהייתה מאוישת כלל, ומבלי שהיוותה הפרעה לתנועה, ועל כן לא היה מקום לייחס לו אשם תורם להתרחשות תאונה.
7. לפיכך, דורש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום ההפרש בסכום של 11,356 ₪, הוא הסכום שהופחת בגין אשם תורם.
8. הנתבעת טוענת כי לתובע אשם תורם בשיעור של 20% לפחות להתרחשות התאונה. כך, ביום 14.5.15, בסמוך לשעה 20:00, נהג מר גולאני חאלד מרחוב גבעת מרדכי לכיוון בנייני האומה, בקו מס' 9. כאשר הגיע נהג האוטובוס אל רחוב זיכרון יעקב, חנתה המונית של התובע בתחום תחנת אוטובוס, כאשר חציה על המדרכה וחציה השני בולט לעבר הכביש במעין חצי סיבוב, ובכך הפריעה לתנועה וכן למעבר האוטובוס במקום, אשר פגע ברכבו. אלמלא העמיד התובע את המונית במקום מפריע, בניגוד לחוק, באופן רשלני המסכן את התנועה, היתה נמנעת התאונה.
9. הנתבעת טוענת, כי התובע פעל בניגוד לתקנה 76(ב) לתקנות התעבורה האוסרת על נהג רכב מונית לעצור בתחום תחנת האוטובוס, אף לצורך איסוף והורדת נוסעים. במקרה זה, העמיד התובע את רכבו בתחנת האוטובוס, שכן תחום התחנה הוא בטווח של עשרים מטר לפני ואחרי תמרור "תחנת האוטובוס".
10. לפיכך, קיזזה הנתבעת מסכום נזקי התובע 20% בגין רשלנות תורמת.

דיון והכרעה

1. השאלה הטעונה הכרעה בתביעה זו היא האם יש לייחס לתובע אשם תורם להתרחשות התאונה. העידו לפני התובע ונהג האוטובוס, מר חאלד ג'ולאני.
2. התובע העיד כי המונית חנתה בסמוך לבניין ברח' זכרון יעקב 1 בירושלים על המדרכה כאשר שני הגלגלים השמאליים על הכביש בצמוד למדרכה. כן העיד התובע כי לא חנה בתחום תחנת האוטובוס, וכי מדובר בכביש רחב, כאשר האופן בו חנה לא היווה הפרעה לתנועה.
3. נהג האוטובוס העיד, כי המונית אכן חנתה על המדרכה, כאשר שני הגלגלים השמאליים על הכביש. כן טען הנהג בעדותו, כי מדובר בכביש צר, כאשר מצד שמאל חונות מכוניות ויש גם מכולת אשפה.
4. ראשית, אציין, כי אין די בעובדה כי התובע חנה במקום אסור וכי על מנת להטיל אחריות בנזיקין, ויש לבחון האם האופן בו חנה יצר סיכון תחבורתי. חניה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב "חניה אסורה" גם אם יש במקום שלט האוסר חניה. אין להסתמך באופן בלעדי על תקנות התעבורה לעניין הקביעה כי החניה גרמה לסיכון תעבורתי, ויש לקבוע זאת על-פי נסיבותיו של כל מקרה (ע"א 1042/00 מגדל חברה לביטוח נ' אליהו שושי, פ"ד נו(4) 481).
5. התובע הציג לפני במועד הדיון תמונות ממקום האירוע. בתמונות אלה ניתן לראות כי המונית עומדת על המדרכה, כאשר הגלגליים השמאליים של המונית נמצאים על הכביש. עוד ניתן לראות, כי תחנת האוטובוס נמצאת מאחורי רכב התובע, כי הכביש מתעקל מעט וכי רוחב הכביש במקום בו אירעה התאונה אינה צר, כפי שנטען על ידי נהג האוטובוס.
6. לאחר עיון בתמונות ממקום האירוע, הגעתי למסקנה כי יש לייחס אשם תורם לתובע להתרחשות התאונה, אך לא בשיעור שנטען על ידי הנתבעת, כי אם בשיעור של 10% בלבד.
7. כאמור, המונית חנתה לפני תחנת האוטובוס במקום אסור לחניה, על המדרכה, כאשר שני הגלגלים השמאליים של המונית על הכביש. בהתחשב בעובדה שמדובר בכביש המתעקל ובחניה בסמוך לתחנת האוטובוס, הרי שיש באופן החניה של המונית ליצור סיכון תחבורתי מסוים. עם זאת, אין המדובר בכביש צר, כפי שנטען על ידי הנתבעת, ועל כן אין מקום לייחס לתובע אשם בשיעור של 20%, כי אם בשיעור של 10% בלבד.
8. בהתאם לכך, על הנתבעת לשלם לתובע מחצית מהסכום שהופחת בגין רשלנות תורמת בסך של 5,678 ₪.
9. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,678 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 2.6.15 ועד התשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובע בסכום של 750 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ו, 25 מאי 2016, בהעדר הצדדים.