לפניי תביעה שטרית על סך של 15,185 ש"ח שעילתה צ'קים שחוללו.

1. התובעת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע צ'קים המגיעים כדי הסכום הנתבע. הנתבע הגיש התנגדות שלא במועד. ניתנה הארכת מועד כפוף לתשלום הוצאות (ששולמו) וניתנה רשות להתגונן. לפניי התקיימו ישיבה מקדמית וישיבת הוכחות. מפאת השביתה הדיון הוקלט והצדדים סיכמו טענות בכתב. זו עת ההכרעה.

2. זו גרסת הנתבע לפי תצהירו: הנתבע עסק בתקופה הרלוונטית בשיווק ובמכירה של אופניים, בעיקר חשמליים. בינו לבין מנהל התובעת, מר יחיאל פלץ, הייתה היכרות מוקדמת. בשנת 2013 החליט מר פלץ לחסל עסק למכירת אופניים שהפעילה התובעת. הוא פנה אל הנתבע והציע לו לרכוש סחורה במחיר מוזל: חמישה זוגות אופני הרים "דאון היל", וכן כלי עבודה בתחום האופניים בשם "מאזנת", חישוקי גלגלים, מתאמים למנועים, שני מנועים חשמליים לאופניים וחלקי חילוף נוספים (כל הפריטים שאינם האופניים גופם יכונו להלן – "הפריטים הנוספים"). עבור האופניים ביקש מר פלץ 20,000 ש"ח, ועבור הפריטים הנוספים – 6,000 ש"ח. מר פלץ הציע לקיים פגישה בבית אמו, שם נמצאו האופניים והפריטים הנוספים, שבה הנתבע יתרשם מהסחורה ויחליט אם לרכשה. הנתבע הגיע לבית האם כשהוא מלווה באחיו, מר יניב עטר, ומצא כי רק שני זוגות אופניים היו תקינים, ושלושה היו במצב לא שמיש משום שהיו חסרים בהם חלקים: שני סטים של מעצורים הידראולים, כידון, דוושות, שרשרת ומעביר הילוכים (להלן ביחד – "החלקים החסרים"). ללא החלקים החסרים האופניים אינם שמישים. מר פלץ התחייב שישלים את החלקים החסרים למחרת היום. הנתבע התרצה. הוא שילם עבור הממכר סך של 3,500 ש"ח במזומן והיתרה בצ'קים דחויים. מר פלץ רשם את פרטי העסקה על דף נייר והוא והנתבע חתמו עליו כאות להסכמתם. הנתבע טוען שלא קיבל חשבונית עבור התשלום למרות שביקש.

כמה ימים לאחר מכן פנה מר פלץ לנתבע וביקש לשנות את העסקה כך שהפריטים הנוספים יושבו לתובעת, וסך של 6,000 ש"ח ששולם תמורתם יושב לנתבע. כלומר, מחיר העסקה יהיה 20,000 ש"ח עבור האופניים בלבד. הצדדים הסכימו כאמור. הנתבע שילם לתובעת סך של 750 ש"ח נוספים במזומן, כך שהעסקה עמדה על סך של 20,000 ש"ח תמורת האופניים בלבד. מר פלץ הבטיח שיעביר לנתבע את החלקים החסרים, אך התובעת הפרה התחייבות זו.

זמן מה לאחר העסקה לקוח פוטנציאלי של הנתבע התעניין ברכישת האופניים ואמר לו שאופניים חדשים מהסוג שהתובעת מכרה לו עולים כ-3,500 ש"ח לזוג אופניים. הנתבע טוען שמר פלץ אמר לו שאפשר למכור אותם במחיר של 17,000 ש"ח. הנתבע ניסה ליצור קשר עם מר פלץ כדי לקבל הבהרות, ללא הצלחה. בשלב זה פנה הנתבע למר פאבל סיגלוב שהכיר ביניהם וביקש שינסה לגשר. הניסיון העלה חרס, ובלית ברירה נתן הנתבע לבנק הנמשך הוראת ביטול של הצ'קים.

3. מר פלץ, בשם התובעת, טען בתצהירו כי מאחר שסגר את העסק הוא הציע לנתבע לרכוש שלושה זוגות אופניים שלמים: אחד מתוצרת גרי פישר דגם קינג שיכוך מלא, שני זוגות תוצרת חברת טרק דגם סשן 7 שיכוך מלא ושני זוגות שהיו רק שילדות וחלקים – דגם K2 מפורקים. עבור האופניים שילם הנתבע סך של 19,167 ש"ח. כמו כן מכר לנתבע את הפריטים הנוספים בעד 6,000 ש"ח. הנתבע שילם עבור המכלול סך של 25,167 בצ'קים דחויים. הוא בדק את הסחורה בבית אמו של מר פלץ והסכים לרכוש אותה כמות שהיא ("as is"). הנתבע אסף את הסחורה, חלק בעצמו וחלק באמצעות אחיו. כמה ימים לאחר העסקה ביקש הנתבע להחזיר את הפריטים הנוספים. מר פלץ הסכים והשיב לנתבע צ'קים דחויים בסך של 6,000 ש"ח. כעבור זמן מה החליט הנתבע לסגת מהעסקה וביקש לשנות את תנאיה. הנתבע טען שמצא באינטרנט (ב-eBay קנדה) אופניים משומשים במחיר זול יותר, ושלקוח פוטנציאלי הטיח בו שהוא מוכר את האופניים ביוקר. מר פלץ סירב לבטל את העסקה. בתגובה ביטל הנתבע את הצ'קים, והתובעת הגישה אותם לביצוע. התובעת מדגישה כי הנתבע היה בעל חנות אופניים ועל כן אין לקבל את טענתו בדבר טעות במחיר, ומכל מקום מדובר בטעות בכדאיות העסקה. התובעת הוציאה חשבוניות כדין ושילמה מע"מ עבור הממכר, אשר נמצא בחזקת הנתבע עד היום בלא ששילם עבורו.

4. מר פלץ העיד בשם התובעת. הנתבע העיד בעצמו, וכן העידו מטעמו מר אדריאן אדוארדו סיסר, מר פבל סיגלוב ומר יניב עטר.

5. עסקינן בתביעה שטרית בין צדדים קרובים. מכאן שעומדת לזכות התובעת חזקת התמורה, ומוטל על הנתבע לסתור אותה (סעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש]). אין לפניי טענה של כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, ועל כן הנתבע רשאי להעלות כלפי התובעת טענות הגנה במישור דיני החוזים (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה(4) 193, 196 (1998)).

6. לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובסיכומי הצדדים, באתי למסקנה שהנתבע לא עמד בנטל להוכיח שהתובעת הפרה את ההסכם בכך שלא סיפקה את החלקים החסרים. למעשה, טענת הנתבע בדבר תוכן ההסכם – שלפיה התובעת התחייבה לספק לו את החלקים החסרים – לא הוכחה. הנתבע ואחיו הצהירו כי נחתם הסכם בכתב אך לא הציגו הסכם כזה. מר פלץ הכחיש זאת. אם נחתם הסכם בכתב, מדוע לא עמד הנתבע על קבלת העתק ממנו? מדוע לא צילם אותו במצלמה סלולרית? מדוע לא צילם אותו אחיו שהיה עמו? מדוע לא דרש אותו לאחר שלא קיבל את החלקים החסרים ואף לא לאחר ששונתה העסקה והפריטים הנוספים הושבו לתובעת? בין כך ובין אחרת, הנטל להוכיח שהיה הסכם בכתב ושתנאי ההסכם היו שהתובעת תשלים לנתבע את החלקים החסרים לא הורם. אין די לעניין זה בעדותו של הנתבע ושל אחיו, שהוא עד בעל אינטרס. פועל יוצא מן האמור הוא שטענת הנתבע להפרת הסכם יסודית המזכה בביטולו לא הוכחה.

7. עוד טוען הנתבע שגילה בדיעבד שהתובעת מכרה לו את האופניים במחיר גבוה משוויים. למסקנה זו יש תימוכין מסוים בחומר הראיות. כך, ממוצג ת/2 עולה שהמחיר שבו רכשה התובעת אופניים מסוג טרק סשן 7 גובה 1 אינטש הוא 4,640 ש"ח כולל מע"מ, ואופני גרי פישר במחיר של 5,800 ש"ח כולל מע"מ, וזאת בחודש פברואר 2011. התובעת מכרה לנתבע את הגרי פישר, שני טרק סשן 7 מלאים, ושני K2 מפורקים וחסרים במחיר של 20,000 ש"ח כולל מע"מ, וזאת בשנת 2014. נתונים אלה מלמדים לכאורה שמדובר בעסקה שמעוררת שאלות מבחינת הכדאיות שלה. מסקנה זו נתמכת גם בעדותו של פבל סיגלוב שלפיה מר פלץ הציע לו את אותה עסקה במחיר נמוך יותר והוא סירב. עם זאת, איני קובע מסמרות בעניין שכן מדובר בשאלה שבמומחיות שלא בוססה, מה גם שמר פלץ העיד כי הרכיב היקר בעסקה היה אופני ה-K2 שהיו custom maid. מכל מקום, לכל היותר מדובר בטעות שאינה אלא בכדאיות העסקה. הנתבע ואחיו שנכח עמו, לטענתו, במועד ביצוע העסקה עסקו שניהם בתחום האופניים (אומנם לא באופני הרים). הם היו יכולים לבדוק בקלות רבה את כדאיות העסקה מבחינת המחיר שסוכם, ואין לומר שהייתה מוטלת על מר פלץ חובת גילוי בנושא זה לנוכח אופי מערכת היחסים בין הצדדים. הנתבע עצמו לא טען כל טענה במישור זה בהליך שלפניי, אלא טען שתוכן ההסכם היה שונה: התובעת התחייבה לספק לו את החלקים החסרים והפרה את התחייבותה. טענה זו, כאמור, לא הוכחה.

8. הנתבע הציג מסרון ששלח למר פלץ ביום 5.8.2015: "אמרת שתעבור אצלי אבל אתה לא מגיע וגם בטלפון אתה לא עונה וגם לא חוזר את אומר שמגיע לי את הדברים ובינתיים אתה מפקיד את צ'קים למרות הסיכום ביננו. הסחורה שלך מחכה לך בכל עת. הייתי מתקשר אבל אתה לא עונה". מר פלץ לא השיב למסרון. ברם אין בכך כדי להשלים את החסר הראייתי בדבר תנאי העסקה. היעדר מענה של מר פלץ אינו מוכיח שהתובעת התחייבה לספק לנתבע את החלקים החסרים. יצוין כי מר פלץ הסביר מדוע ניתק את מערכת היחסים עם הנתבע. גם עדותו של מר סיסר בנושא, שהוא עד בעל אינטרס, אינה מספיקה. יתר על כן, אם העסקה הופרה מלכתחילה, כפי שטוען הנתבע, לא ברור מדוע הפניה היחידה שלו למר פלץ בדרישה לקבל את החלקים החסרים היא אותו מסרון שנשלח זמן רב לאחר ההפרה. הנתבע טען שפנה למר פלץ פעמים רבות, אך לא תמך את טענתו בראיות אובייקטיביות כלשהן מזמן אמת. הצדדים לא הבהירו במפורש מתי בוצעה העסקה, אך תאריך הצ'ק הראשון שהוגש לביצוע הוא 3.9.2014. מכאן שהמסרון האמור נשלח זמן רב לאחר מועד ההפרה, והדבר אומר דרשני.

9. הנתבע מפנה בסיכומיו לסתירות שונות בעדותו של מר פלץ (בעניין דרישה ששלח לפני שהגיש את הצ'קים לביצוע, בנושא רכישת הסוללות וההיכרות בין השניים ועוד), וכן טוען שהתובעת לא הוציאה חשבונית מס בגין רכיב המזומן שקיבלה. לא מצאתי שיש בסתירות הללו, שאינן מהותיות, או בעניין חשבונית המס כדי למוטט את גרסתו של מר פלץ ולשנות מהתוצאה. בעיקר אין בהן כדי להעביר את הנתבע את המשוכה הראייתית שבפניה הוא ניצב: הוכחה שהתובעת התחייבה להשלים לו את החלקים החסרים כחלק מתנאי העסקה.

10. מעבר לשאלת החלקים החסרים, הנתבע טען ששני זוגות אופניים היו תקינים, והתובעת טענה ששלושה זוגות היו תקינים. אין חולק שהאופניים נמצאים אצל הנתבע. לא ברור מדוע לא הוכיח הנתבע באמצעות הסחורה שאצלו את הטענה שרק שני זוגות אופניים היו תקינים. חסר זה פועל אף הוא לחובת הנתבע, שהנטל מלכתחילה מוטל עליו משעסקינן בתביעה שטרית.

11. לא מצאתי לדון בטענות נוספות שהעלו הצדדים בסיכומים שאינן מהותיות ושאין בהן לשנות מהתוצאה.

12. סוף דבר: התביעה מתקבלת. בהיעדר תשלום לתיק תיק הוצל"פ מס' 508893-05-15 תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, ישופעלו ההליכים. הנתבע יישא בשכר טרחת עו"ד בהליך זה בסך של 3,500 ש"ח, וכן בהוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח. בסכום ההוצאות הבאתי בחשבון את עלות הקלטת הדיון ושהתקיימו בו שלוש ישיבות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תוך 45 יום ממועד המצאת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' באלול התשע"ו, 4 בספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.