החלטה זו עוסקת בהתנגדויות שהעלה התובע לתצהיר עו"ד טומי מנור – יועץ משפטי חיצוני מטעם מועצת הלול – שהוגש מטעם הנתבעת.

טענה ראשונה כנגד התצהיר היא שהתצהיר מהווה נרחבת חזית שכן הנתבעת לא הכחישה בכתב הגנתה כי מועצת הלול לא קיבלה בעצמה את ההחלטה לשלילת המכסה ולכן תצהירו של עו"ד מנור מהווה הרחבת חזית בעניין זה. עוד נטען כי תצהירו של עו"ד מנור מהווה חזרה על הצהרות של עדים אחרים מטעם המדינה. נטען עוד כי חלק מהצהרות עו"ד מנור מהוות עדות מפי השמועה ויתרה מכך אין בתצהירו של עו"ד מנור משום הוכחה שההחלטה התקבלה על ידי מועצת הלול. אין בידי לקבל את התנגדויות התובע לתצהיר שהוגש.

ראשית, נראה לי כי התנגדו זו באה לעקוף את החלטתי מיום 15/10/2017 לפיה התרתי את זימונו של עו"ד מנור כעד מטעם הנתבעת. עוד קבעתי כי פתוחה הדרך בפני המדינה להוכיח כי מועצת הלול היא שקיבלה את ההחלטה בעניינו של התובע. אין ממש בטענה שבכתב ההגנה לא נטען שמועצת הלו היא שקיבלה את ההחלטה בעניינו של התובע. נהפוך הוא: סעיפים 45 ו- 46 לכתב ההגנה נטען ברחל ביתך הקטנה כי מועצת הלול ובעלי הסמכויות הם שקיבלו את ההחלטות בעניינו של התובע. משכך נטען קיימת מחלוקת בין הצדדים בעניין זה והנתבעת רשאית להביא ראיות למיכה בטענותיה.

שנית, חזרת עד על הצהרת עדין אחרים אינה מהווה עילה לפסילת תצהירו. בעל דין רשאי להביא שלל ראיות להוכחת טענה מסוימת והוא אינו מוגבל לעדות עד אחד, אלא אם כן התובע מסכים ומודה בנכונות הצהרות אלו אזי אין טעם לשמוע עדו של יותר מעד אחד לגבי טענה מסוימת מפאת הטעם של חסכון בזמן שיפוטי. אולם נדמה שאין כך המצב וכל עוד קיימות מחלוקות אמיתיות אין לחסום את דרכה של הנתבעת להביא את מלוא הראיות להוכחת טענותיה.

שלישית, לגבי הטענה שחלק מהטענות מהוות עדות מפי השמועה אינני מוצא לנכון לפסוק בעניין זה מראש והוא יוכרע במסגרת פסק הדין.

לאור זאת אני דוחה את התנגדויות התובע להגשת תצהירו של מר מנור ואינני מוצא מקום למחוק בשלב זה חלקים ממנו. עניין עדויות השמיעה וחוסר הרלוונטיות יוכרע במסגרת פסק הדין.

התובע יישא בשלב זה בהוצאות הנתבעת בסך של 2,000 ₪ בשל הטיעונים בנושא זה.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ח, 26 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.