בפני | כבוד השופטת נאוה בכור | |
בעניין: | מדינת ישראל | |
המאשימה | ||
נגד | ||
עבד אלקאדר רגב | ||
הנאשם |
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד רחל אוליבה-תמם ועו"ד מוטי חבה
הנאשם בעצמו וב"כ עו"ד מקסים אטיאס
מתורגמן לשפה הערבית מר נעים חיט
גזר דין |
1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בכתב אישום בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ושימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
2. בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשם הורשע בעבירות של שהיה בלתי חוקית בתחומי מדינת ישראל ושימוש במסמך מזויף.
הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה על חוק הכניסה לישראל הינם שמירה על ריבונות המדינה וזכותה לקבוע את הבאים בשעריה, קיום מסננת ביטחונית המהווה ערובה למניעת כניסת גורמים המסכנים את אזרחי המדינה בתוך תחומיה.
בחסות הכניסה ההמונית של השב"חים למדינה- מסתננים גם עברייני רכוש וגורמים המבצעים פעילות חבלנית עוינת, ובחודשים האחרונים אף היו כמה וכמה פיגועים קטלניים שבוצעו על ידי שב"חים.
בעבירת השימוש במסמך מזויף, נפגעה עבודת אכיפת החוק של המשטרה, מקום בו הזיוף נועד להתל וליצור מראית עין וכזב של היות הנאשם שוהה כחוק בתחומי המדינה, ובכך לשבש את עבודת השוטרים.
מדיניות הענישה הנהוגה, מעלה כי הפסיקה בעבירות בהן הורשע הנאשם מסתיימות בענישה מחמירה של מאסרים בפועל:
כך למשל בת"פ 42772-04-12 בו באישום דומה של נאשם ללא עבר פלילי, הוא נדון למאסר בפועל בן 5 חודשים, לצד מע"ת וקנס בסך 7,500 ₪.
בת"פ 54042-03-15 מ"י נ' צלחאת – מדובר בכתב אישום קל מהמקרה שלנו, כניסה לישראל שלא כחוק והתייצבות בכזב בפני שוטר, ללא כל התחכום הכרוך בשימוש במסמך מזויף, אלא מסירת פרטים לא נכונים בעל פה, והוטלו עליו 3 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים במצטבר, כך שנגזר עליו לרצות 9 חודשים בפועל.
בת"פ 62154-11-15 מ"י נ' כעבנה - הושת מאסר בפועל על עבירת שב"ח בודדת ללא כל עבירה נלווית לנאשם בעל הרשעה קודמת אחת משנת 2009.
בהלכת אלהרוש רע"פ 3677/13 נקבע כי מתחם העונש ההולם בעבירת שב"ח ללא עבירות נילוות עומד על מאסר מותנה עד 5 חודשי מאסר בפועל.
בית המשפט העליון מדגיש כי מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הביטחוני ועשויה להשתנות עם שינוי העיתים, ולכן על בית המשפט לבחון ולהתאים מעת לעת את העונש ההולם על רקע המצב הביטחוני.
הנאשם נתפס שוהה בתחומי מדינת ישראל בחודש אוקטובר 2015, חודש לאחר שפרצו מהומות שנמשכו מספר חודשים בנוגע להר הבית. גל טרור בין ספטמבר עד נובמבר קטל את חייהם של יותר מ- 20 ישראלים, ולכן מתחם הענישה ההולם את העבירות הללו הוא בין 4 ל- 12 חודשי מאסר בפועל עם רכיבים נוספים.
לעניין נסיבות הנאשם – מדובר באדם צעיר נטול עבר פלילי, אשר לא נטל אחריות על מעשיו וניהל הוכחות לעניין ידיעתו את עבירת הזיוף.
בנסיבות אלה, אין מקום לסטות ממתחם הענישה ולאור אופי העבירות, חומרתן, היעדר אופציית שיקום, מתבקש בימ"ש להשית על הנאשם את הרף הבינוני-גבוה במתחם הענישה, לצד מע"ת ממושך ומרתיע וקנס, בהתחשב בכך שהיה לו ממון של 6,500 ₪ כדי לרכוש את האישור המזויף.
מאידך- טען ב"כ הנאשם לעונש כי פסקי הדין שהוגשו ע"י המאשימה לא מייצגים את פסיקת בית המשפט העליון ומאובחנים מענייננו:
בפס"ד חליילה שהוגש – לא מדובר בבחור צעיר אלא בן 37, פי שניים מגילו של הנאשם, ויש שם עבירה נוספת של הכשלת שוטר.
בעניין פס"ד צלחאת – השית בימ"ש 9 חודשים, אך רק 3 חודשי מאסר בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כשמדובר בנאשם עם הרשעות קודמות ותנאי בן 6 חודשים שהופעל במצטבר.
המצב הביטחוני היום לא רלוונטי לעבירות של שב"ח, ובמקרה זה הוא לא נכנס למטרות פיגוע בטחוני, אלא לאתר בניה, כדי לעבוד.
הנאשם צעיר בן 22, ללא עבר פלילי, אשתו בחודש החמישי להריונה, המצויה כבר חודש בגלל בעיות הריון בבי"ח. יש לו ילדה בת שנה.
הנאשם הודה מההתחלה, למעט בכך שלא ידע שזה מסמך מזויף.
לנאשם יש "אישור גדר", עבד בחקלאות, הוא לא אדם התפרץ לשטח המדינה - אלא הייתה לו נגישות לגדר לעיבוד אדמות חקלאיות, ונכנס למצוא עבודה בתחום הבניה. זה לא חריג, ומהווה ונסיבה מקילה מבחינתו.
בפסיקת בית המשפט בראשל"צ, השית כב' השופט היימן במקרה חמור מענייננו מאסר מותנה בלבד.
בפס"ד נוסף מבית המשפט השלום בפתח תקווה בפני כב' השופט טרסי, אדם שהורשע בכניסה לישראל שלא כחוק והתחזות במטרה להונות בשתי עבירות, כנגדו עמד מע"ת בן 3 חודשים, והושת עליו עונש כולל של 4 חודשי מאסר בפועל, לרבות הפעלת המע"ת, כך שהתוצאה היא למעשה מאסר בן חודש ימים.
לפיכך, עותר ב"כ הנאשם לענישה מידתית, כפועל יוצא מגילו של הנאשם והיעדר עבר פללי לחובתו.
הנאשם הוסיף כי יש לו חמש אחיות ואבא שאינם עובדים ואין מי שיתמוך בהם, אלא הוא. גר בשכירות, מכר תכשיטים של אשתו על מנת לרכוש את האישור, ומבקש שלא יושת עליו מאסר בפועל.
3. דיון ומסקנות
מעשיו של הנאשם חמורים, ומהווים פגיעה בערכים מוגנים שעניינם שמירה על שלום הציבור וביטחונו, לצד הגנה על ריבונות המדינה וזכותה לפקח על הנכנסים ויוצאים בגבולותיה, כמו גם פוגעים בעבודת המשטרה כאוכפת חוק.
מנסיבות הקשורות בביצוע העבירות עולה כי כחצי שנה עובר ליום 11.10.15 שילם הנאשם, שהינו תושב האזור, סך של 6,500 ₪ תמורת אישור כניסה מזויף לישראל, וביום 11.10.15 -שהה בכביש 55 בכניסה לכפר סבא, מבלי שהורשה להיכנס לתחומי מדינת ישראל ולשהות בה כדין.
בנסיבות אלה , השתמש הנאשם בהיתר המזויף בכך שהציגו בפני השוטר זיידה בן אברה.
במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים ברמה הנמוכה- בינונית, מקום בו מחד גיסא- לא רק ששילם עבור אישור מזויף, אלא אף עשה בו שימוש בעת שנעצר לבדיקה ע"י שוטר, תוך תכנון מוקדם (סעיף 40ט(א)(1) לחוק), ומאידך- מדובר באירוע חד פעמי, ובכניסה לצרכי עבודה ופרנסה.
מתחם העונש ההולם הכולל בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין חודשיים מאסר לריצוי בעבודת שירות ועד ל-9 חודשי מאסר בפועל.
מנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות עולה כי הנאשם הינו בחור צעיר כבן 22, נשוי ואב לתינוקת כבת שנה, כאשר מדברי בא כוחו עולה כי אשתו מצויה כיום בהיריון ואף מאושפזת בימים אלה בבית חולים בשל מצבה הבריאותי.
הנאשם נעדר עבר פלילי, וזוהי הסתבכותו הראשונה עם החוק (סעיף 40יא(11) לחוק).
הגם שהודה בשהייה בלתי חוקית ובשימוש במסמך המזויף - כפר בידיעה כי דובר בזיוף ועל כן- ניהל הוכחות עד תום (סעיף 40יא(6) לחוק), והגם שמדובר בזכות בסיסית המוקנית לו - הרי שאינו זכאי לכל הקלה בשל כך.
בנסיבות אלה פעל הנאשם מתוך מניע כלכלי וטעמי פרנסה, כאשר לדבריו לא רק עול פרנסת בתו ואשתו על כתפיו, אלא אף עול פרנסת אביו וחמש אחיותיו התלויים בו, כאשר הואיל ולמשפחת הנאשם אדמות באזור קו התפר, הרי שברשותו "אישור גדר" לצורך עיבוד חקלאי של האדמות.
למותר לציין כי נוכח המצב הביטחוני – מקבלות עבירות על חוק הכניסה לישראל משמעות בעלת חומרה יתרה, מקום בו לא אחת מבוצעים פיגועי טרור על ידי אלו השוהים בישראל בניגוד לחוק, או לחילופין- פעילות עבריינית פלילית.
ברע"פ 3173/09 מוחמד פראגין נ' מדינת ישראל (05.05.2009) נקבע לעניין זה-
"אכן בתי המשפט מנסים, יחד עם המדינה כולה, להתמודד עם תופעות השהיה הבלתי חוקית. אין צורך להיות מומחה בביטחון על מנת להבין, כי לשהיה בלתי חוקית אוסף מגרעות; ראשית - היא הפרת החוק, וזו רעה חולה, ולא זו בלבד, אלא יש בה פוטנציאל ברור לסיכון בטחוני, והיו דברים מעולם; ואין מדינה עלי חלד שלא תיאבק בנכנסים לשטחה באופן בלתי חוקי, לא כל שכן אם יש מהם העלולים לסכן את ביטחונה ואף סיכנוהו."
עם זאת, אין להתעלם מכל כי הנאשם שבפניי הינו בחור צעיר, שניהל עד כה אורח חיים נורמטיבי, ואף הינו בעל "אישור גדר" לעיבוד אדמות חקלאיות באזור התפר, שחרף גילו הצעיר – הוא כבר בעל משפחה, התלויה בו כמפרנס, לצד תמיכתו הכספית באביו ואחיותיו.
לאור האמור, הרי שיש מקום להקל עמו במידה מסוימת, ולחרוג לקולא בעניינו ממתחם הענישה האמור מטעמי שיקום בהתאם לסעיף 40ד(א) לחוק, כל זאת באופן שאף לא יסב פגיעה שאינה מידתית במשפחתו כאמור (סעיף 40יא(2) לחוק).
4. לפיכך – הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר על תנאי בן 9 חודשים למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל או שימוש במסמך מזויף.
ב. קנס בסך 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו, אשר יקוזז מכספי הפיקדון בתיק.
ג. תחתם התחייבות עצמית ע"ס 10,000 ₪ למשך שנה מהיום שלא יעבור על העבירות בהן הורשע.
לא תחתם ההתחייבות – ייאסר למשך 60 ימים.
5. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.
יצוין כי הדיון הסתיים בשעה 15:07 ועל הנאשם לעזוב מידית את תחומי ישראל.
ניתן היום, י"ז שבט תשע"ו, 27 ינואר 2016, במעמד הנוכחים.
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | מדינת ישראל | הדס פרידמן |
משיב 1 | עבד אלקאדר רגב (עציר) |