1. החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת למתן אורכה להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בת.א. 33499-08-13, מיום 16.8.15, במסגרתה נקבע כי המבקשת היא מורשית של המשיבות הפורמאליות 2-3 (להלן: "הנתבעות") וזאת בהתאם לתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "ההחלטה").
2. בבקשה עתרה המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה וזאת עד לאחר שיכריע בית משפט השלום בבקשת הנתבעות לסילוק התביעה נגדן על הסף.

תמצית ההליכים בין הצדדים

1. במסגרת החלטת בית משפט השלום מיום 16.8.15 נקבע כי המבקשת היא מורשית מטעם הנתבעות. עוד קבע בית משפט השלום כי הוא דוחה את בקשת המשיבה למתן פסק דין נגד הנתבעות, ונתן להן אורכה להגשת כתב הגנה וזאת עד ליום 13.10.15.
2. ביום 7.10.15 הגישו הנתבעות לבית המשפט השלום בקשה לסילוק התביעה ולעיכוב הליכים, וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.
3. ביום 11.10.15 הגישה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, רע"א 14482-10-15, במסגרתה התבקש בית המשפט לבטל את ההחלטה אשר דחתה את בקשת המשיבה למתן פסק דין. בית המשפט המחוזי, כבוד השופטת צ'רניאק, בהחלטתו מיום 26.11.15, קיבל את הערעור וקבע כי החלק בהחלטה הדוחה את הבקשה למתן פסק דין והמורה על הגשת כתב הגנה מבוטל, וכי על בית המשפט השלום ליתן פסק דין בהתאם.
4. ביום 13.10.15 הגישה המבקשת ההליך הנדון במסגרתו עתרה למתן אורכה להגשת ערעור על ההחלטה כך שיוגש תוך 20 יום מהחלטת בית משפט השלום בבקשה הנתבעות לסילוק על הסף.
5. ביום 8.12.15, ובהתאם להחלטת כבוד השופטת צ'רניאק, ניתן פסק דין נגד הנתבעות.
6. ביום 21.12.15 הגישו הנתבעות לבית המשפט השלום בקשה לביטול פסק דין ועיכוב הליכים. הבקשה לביטול פסק דין טרם הוכרעה, אך בית משפט השלום קבע ביום 24.1.16 כי פסק הדין יעוכב וזאת עד למתן החלטה אחרת.
7. ביום 10.12.15הגישו הנתבעות בר"ע 8497/15 לבית המשפט העליון, על החלטת כבוד השופטת צ'רניאק, אשר טרם ניתנה בה החלטה.

ההליכים בתיק זה

1. בבקשה מושא החלטה זו טענה המבקשת כי לשיטתה יש מקום להתיר לה לערער על ההחלטה לפיה היא "מורשית בהנהלת עסקי" הנתבעות ולצורך כך להאריך לה המועד להגשת בר"ע. יחד עם זאת טענה, כי היות והנתבעות הגישו לבית המשפט השלום בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות בינלאומית ותניית שיפוט זר ייחודית וכן טענה לפורום לא נאות, בקשה אשר לדעתה סיכוייה להתקבל גבוהים, עתרה למתן אורכה להגשת הבר"ע עד למתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף, שכן לטענתה ככל שתתקבל הבקשה לסילוק על הסף יתייתר הצורך בהגשת בקשת רשות ערעור מטעם המבקשת.
2. בהתאם להחלטתי מיום 13.12.15 נקבע, כי על המבקשת להבהיר מדוע יש להמשיך ולדון בתיק זה נוכח ההלכה בע"א 476/90 מיטב הנדסה בע"מ נ' מ"י הקובעת כי לאחר מתן פסק דין נעלם מעצמו ערעור הביניים על החלטה אחרת.
3. מתגובת המבקשת בתיק עולה כי היא עומדת על הגשת הבר"ע לעניין ההחלטה. לטענתה ככל שתתקבל הבקשה לביטול פסק דין, או בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון, אשר הוגשו על ידי הנתבעות, אזי המצב הדיוני, בתביעה בבית המשפט השלום, ישוב להיות כפי שהיה במועד הבקשה להארכת מועד, משמע, כי בית המשפט השלום יידרש להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישו הנתבעות. לטענתה, ככל שבקשת ביטול פסק הדין ובקשת רשות הערעור יידחו, המבקשת לא תעמוד על המבוקש בבקשה להארכת מועד.
4. המשיבה הגישה תגובותיה וטענה כי יש לדחות הבקשה הן לגופה, וכן להורות על מחיקת ההליך בהתאם לע"א 476/90.

דיון והכרעה

1. אין חולק כי הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ערעור. הגשת בקשה להארכת מועד טרם חלוף המועד להגשתו הוכרה "כטעם מיוחד" במובן הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ואשר יש בה משום הודעה של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור השוללת את התגבשותה של "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (ראו בש"א 3094/01 שמואלי נ' עתים - סוכנות החדשות הישראלית, רע"א 1778/07 יעל עופר נ' רבקה דיין).
2. בנסיבות הבקשה, ובשים לב כי המשיבה לא הניחה בתגובתה את התשתית הצריכה לקביעה כי הארכת המועד בנסיבות אלו תגרום לשינוי לרעה במצבה ומשאין בידי לקבוע בעת הזו כי המדובר בבקשת רשות ערעור מופרכת על פניה, סבורה אני כי יש להעדיף בירור המחלוקות לגופן.
3. באשר לטענותיה של המשיבה לפיה המבקשת אינה רשאית להגיש ערעור שכן לא הייתה משיבה להליך בבית משפט השלום, אזי המדובר בטענות לגופו של ערעור, אשר יש מקום לבררן במסגרת הליך הערעור, ולא במסגרת בקשה להארכת המועד להגשתו.
4. בשים לב כי המבקשת אינה צד להליך העיקרי בתביעה בבית המשפט השלום, ואף לאור העובדה כי הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד השופטת צ'רניאק מיום 26.11.15, וכן תלויה ועומדת בקשה לביטול פסק הדין מיום 21.12.15, לא מצאתי כי יש מקום בנסיבות אלו להחיל את פסק הדין בעניין ע"א 476/90.
5. באשר לארכה המבוקשת להגשת הערעור עד להכרעת בית משפט שלום בבקשה לסילוק התביעה על הסף, אני דוחה הבקשה. לא מצאתי להיענות לה, הן בשל העובדה, כי טענתה של המבקשת לפיה היא אינה מורשית מטעם הנתבעות, היא טענת סף אשר יש לבררה בשלב מוקדם, ואין מקום להמתין עמה עד להכרעה בבקשה לסילוק התביעה על הסף, בייחוד שעה שהמבקשת כלל אינה צד להליכים בבית המשפט השלום. עוד אציין כי אף אם המבקשת הייתה צד להליך אינני סבורה כי היה בנסיבות העניין כדי להצדיק מתן אורכה כמבוקש, באשר יש בה כדי לעכב ההליכים בתיק.
6. על כן מוארך המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום מיום 16.8.15 כך שזה יוגש תוך 10 ימים מקבלת החלטה זאת.
7. בנסיבות אלו אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ו, 28 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.