1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום הכולל עבירת גניבה בידי עבוד ממעבידו, עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

2. על פי העובדות בהן הודה הנאשם אזי שמש הנאשם כעובד סופר מקט. בוא ניצל מעמדו זה והעמיס לרכב, באמצעות אחר, 132 בקבוקי בירה ששווים המוערך הינו לפחות 18,000 ₪ השייכים למקום עבודתו. הכל על מנת לשול את הרכוש שלילת קבע.

3. הנאשם הודה ועל פי בקשתו נערך תסקיר שירותה מבחן בעניינו.

4. ביום 20.7.16 ניתן גזר דינו אולם, מפאת שביתת עובדי בתיה משפט לא פורסמו נימוקי גזה"ד המפורסמים עתה.

5. עבירת גניבה בידי עובד פוגעת בערך המוגן של הזכות לקניין כמו כל עבירת גניבה אחרת. עבירת גניבה בידי עובד, זוכה להתייחסות יותר חומרה ולענישה מקסימלית הקבועה לצידה גבוה יותר נוכח העובדה כי היא מנהלת את יחסי האמון הנדרשים בין עובד למעביד. עוד יש ל יין את הקושיה יחסי לגלות גניבות בידי עובדים, הרשאים מעצם עובדתם להגיע לרכוש, לשנע אותו ועוד.

6. כפי שציינתי עבירת גניבה על פי סעיף 384 לחוקה עונשין, דינה לכל היותר 3 שנות אמסר ולעומתה עבירת גניבה מידי מעביד, מעל 1,000 ₪, עונשה המקסימלי הינו 7 שנות מאסר.

7. מתחם הענישה בעבירה כמפורט לעיל מתחיל טעמי במאסר מותנה. אומנם שווי הגניבה הינו גדול, אך בוצע באירוע חד פעמי, מעידה אחת. החלק העליון של מתחם הענישה צריך לעמוד לטעמי על 24 חודשי מאסר, על מנת להתחשב גם במקרים בהם לנאשם עבר פלילי.

8. במקרה שבפני מחייבות נסיבות האירוע כי היה תכנון מוקדם. הנאשם חבר לצורך כך עם אחר. לנאשם חלק יחסי משמעותי בביצוע העבירה. הוא העובד עם הנגישות לרכוש. הנזק הכלכלי הנגרם מביצוע העבירה הינו בסוכם המפורט בכתב האישום ובאובדן יחסי אמון במקום העובדה.

9. מתסקיר שירות המבחן עולה מצוקה כלכלית אשר הביאה את הנאשם לידי ביצוע העבירה.

10. הנאשם נעדר עבר פלילי, מצוי בתחילת דרכו התעסוקתית. עצם הרשעתו מהווה כתם ומהווה מרכיב משמעותי בענישה נגדו. הנאשם חווה מצוקה כלכלית לאורך שנים, אשר גרמה לו אף להפסיק בשרות לאומי אותו התחיל.

11. על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם בעל ערכים נורמטיביים המנהל אורח חיים תקין.

12. הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו מביע צער וחרטה וחש כי גרם לבושה לו ולמשפחתו.

13. שירות המבחן המליץ על ענשיה הכוללת של"צ, מאסר מותנה וצו מבחן.

14. לא בנקל יש לסיים לטעמי הליכי שפיטה בגין גניבה מידי מעביד בהיקף שכזה במאסר מותנה ושל"צ. כב' השופט י' דנציגר הביע עמדתו לעניין זה-

"בית משפט זה עמד לא אחת על כך שיש ליתן משקל רב לשיקול ההרתעתי, תוך מתן משקל מופחת לנסיבות אישיות, במסגרת שיקולי הענישה בעבירות "כלכליות" אשר מבוצעות עבור בצע כסף ואשר כוללות שליחת יד לכספי המעביד או לכספי הציבור, על מנת ליידע עבריינים פוטנציאליים כי "הסיכון גובר על הסיכוי"",

ע"פ 3587/12 דדון נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.3.2013).

15. אולם, לא בכדי מצאתי לנכון להביע עמדתי כי מתחם הענישה צריך להתחיל בענישה בדמות מאסר מותנה ולצידה מרכיבי ענישה נוספים אשר אינם כוללים מאסר בפועל. יש למשור ענידה זו לאותם מקרים בהם מדובר במעידה פלילית ראשונה, באדם בעל יסודות נורמטיביים, כאשר מדובר באדם המוכן לפנות להליך של שיקום, כפי שבמקרה זה מצביעה על כך הנכונות לקבל על עצמו צו מבחן.

16. עוד יש לזכור כי צו מבחן כולל שני מרכיבים. מחד- הושטת יד לעזרה ולתמיכה בהליכי שיקום וחיזוק היסודות הנורמטיביים. מנגד- כחרב הוא מעל ראשו שלה נאשם, שאם לא יתמיד ויצליח הרי ישוב ועניינו ידון בפני בית המשפט.

17. לפיכך, וכפי שפורסם בגזה"ד מיום 20.7.16 גזרתי על הנאשם את העונשים כדלהלן-

א. מאסר על תנאי לתקופה של חודשיים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירת רכוש מסוג עוון, ויורשע עליה בדין.

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זאת עבירת רכוש מסוג פשע, ויורשע עליה בדין.

ג. צו של"צ בהיקף של 200 שעות אשר יבוצע בהתאם לתוכנית של"צ אשר תוגש על ידי שירות המבחן בתוך 30 יום.

הוסבר לנאשם משמעות צו השל"צ ומשמעות הפרתו והוא קיבל אוו על עצמו.

ד. צו מבחן למשך 18 חודשים במסגרתו יבצע הנאשם את כל הנדרש על ידי שירות המבחן.

הוסבר לנאשם משמעות צו הנבחן ומשמעות הפרתו והוא קיבל אותו על עצמו.

המזכירות תשלח העתק לצדדים.

ניתנה היום, ו' תשרי תשע"ז, 08 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.