1. לאחר עיון בתגובת התובע לבקשות למחיקת התביעה על הסף הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש להיעתר לבקשות הנתבעות ולהורות על מחיקת התביעה, כפי שיובהר להלן.
2. עניינה של התביעה בטענות של התובע בדבר רשלנות שנפלה בפעולות הנתבעות בכל הנוגע לאבחון מחלת סרטן בה לקה. בקצרה ניתן לומר כי עיקר טענות התובע מוסבות לכך שלשיטתו בדיקות האבחון שנערכו לו, במהלך הטיפול השגרתי, אינן הבדיקות המתאימות שיש לערוך לאוכלוסיה הכללית. התובע סבור שחלף הסתפקות בבדיקת "דם סמוי בצואה" היה על הנתבעת 6 לבצע בדיקות מעמיקות ונרחבות יותר בכל מי שמלאו לו 50, בין אם בדיקות הדם הסמוי שנערכו לו נמצאו תקינות ובין אם לאו, ובפרט היה עליה לבצע בדיקת קולונוסקופיה. לו היתה מבוצעת בדיקה זו – היתה מתגלה מחלתו במועד מוקדם יותר מזו בה התגלתה. עוד טוען הוא כי הנתבעת 5 כשלה בכך שלא הנחילה את החובה לביצוע בדיקות מעין אלה באוכלוסיה הכללית.

לאמיתו של דבר נראה כי תורף טענת התובע (שאינו מיוצג, והניסוח המשפטי של טיעוניו לוקה מטעם זה) הוא שקביעות המחוקק בסעיף 26 לתוספת הראשונה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, העוסק בתנאים בהם יופנה מטופל לבדיקות קולונוסקופיה, אינן עולות בקנה אחד עם פרקטיקה רפואית נכונה.

התובע, שכאמור אינו מיוצג, לא תמך את טענותיו בחוות-דעת רפואית או בתעודת רופא בעניין הרשלנות הנטענת.

1. הנתבעות טוענות שיש למחוק את התביעה על הסף מאחר ולא ניתן להוכיח את עילתה ללא הגשת חוות-דעת רפואית. טענה זו בדין יסודה.

טענותיו של התובע עניינן ברשלנות רפואית המיוחסת לנתבעות. הוכחת החבות בתובענות מעין אלה מחייבת הגשת תעודת רופא או חוות-דעת רפואית הדנה בשאלת החבות, כפי שעולה מהוראות תקנות 127 ו-137 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכפי שנקבע לא פעם בפסיקת בית המשפט העליון (ראו לדוגמה רע"א 6098/92 זכאי נ' משרד הבריאות, פ"ד מז(3) 651, 654ג (1993); ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' סולן, פ"ד נה(4) 898, 911ד (2001)). במקרה דנא לא הוגשה חוות-דעת רפואית התומכת בטענות לפיהן קיים פגם בסיסי בהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי או בפרקטיקה הרפואית הנטענת לפיה מופנה האוכלוסיה הכללית מגיל 50 לבדיקות דם סמוי בצואה חלף הפנייה גורפת לבדיקת קולונוסקופיה, ולא הוצגה ולו תעודת רופא התומכת בטענה מעין זו. טענותיו של התובע נשענות אך על תפיסתו שלו, אלא שבזו לא די כדי להרים את הנטל בתובענות שעילתן ברשלנות רפואית.

במצב דברים זה אין צורך להידרש לטענה הנוספת שהעלתה המדינה, לפיה דין התביעה להידחות בשל התפיסה לפיה העדר חקיקה אינו מקים חיוב בנזיקין.

1. לנוכח האמור לעיל, ושעה שהתובע הגיש תביעה שעילתה ברשלנות רפואית ללא שזו נתמכה ולו במקצת ראייה מתאימה שיש בה כדי להרים את הנטל, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לקבל את בקשת הנתבעות ולהורות על מחיקת התביעה על הסף.
2. התביעה נמחקת. אין צו להוצאות בנסיבות העניין.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים ותסגור את תיק התובענה.

ניתנה היום, י' בסיוון התשע"ו, 16 ביוני 2016, בהעדר.