טוען...

החלטה על (א)בקשה מטעם המבקשים-למתן צו לגילוי ועיון במסמכים

אסתר נחליאלי חיאט04/09/2016

בפני

כבוד השופטת אסתר נחליאלי-חיאט

מבקשים

שלומי אבני ואח'
ע"י ב"כ עו"ד ערן פלסר ממשרד אבני-פלסר, עו"ד

נגד

משיבים

ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ

ישרוטל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף בק ממשרד יהודה רווה ושות', עו"ד

מלונות פתאל ואח'
ע"י ב"כ עו"ד נועם רונן ו/או שגיא פדוראנו ו/או נמרוד סביל ממשרד גורניצקי ושות' עו"ד

5. מלונות דן
ע"י ב"כ עו"ד רונית סיטון ממשרד מ.פירון ושות' עו"ד

החלטה

בקשה למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים היא הבקשה שלפני.

1. המסמכים שבעניינם מבוקש הצו הם "העתק הזמנות עבודה, חשבוניות וכתבי כמויות בקשר עם טענתן לפעולות שביצעו כדי לאפשר צפייה בכתוביות" (סעיף ב. 7 לבקשה).

הצו התבקש גם לגבי מכתב התאחדות המלונות לנציבות שוויון זכויות לאנשים מוגבלים – אך משקבלו המבקשים עותק מהמכתב "אין עוד צורך להידרש אליו" (סעיף ב. 9 לבקשה).

2. את הבקשה למתן הצו הגישו המבקשים לאחר שהמשיבים השיבו לבקשת אישור התובענה כייצוגית, ובטרם השיבו לתשובת המשיבים; במסגרת בקשתם אף עתרו למתן ארכה לתשובה עד לאחר החלטה בבקשה זו.

3. הסוגייה הצריכה הכרעה במסגרת בקשת אישור התובענה הייצוגית היא הטענה כי בבתי המלון של המשיבים נמנעת האפשרות לצפות בכתוביות סמויות ומשכך נמנעת מאנשים עם מוגבלות חמורה בשמיעה האפשרות לצפות בטלביזיה.

4. לטענת המבקשים מניעת הצפייה בכתוביות בבתי המלון מהווה הפלייה אסורה, הפרת חובה חקוקה, התרשלות ו/או עוולה חוקתית והם עתרו ל"סעד של צו עשה שיורה למשיבות להפסיק למנוע ולאפשר צפייה בכתוביות הסמויות בבתי המלון" (סעיף א. 2 לבקשה), וכן לסעד של פיצויים.

5. לטענת המבקשים המסמכים נחוצים להם להכרעה במחלוקת ויסייעו לפשט ולייעל את ההליך. טוענים המבקשים כי בכתב תשובתם לבקשה לאישור תובענה ייצוגית ציינו כל המשיבים כי עובר להגשת תשובתם "הן הפסיקו למנוע את הצפייה בכתוביות הסמויות בבתי מלון" (סעיף 13 לבקשה), רשת ישרוטל ציינה בתשובתה כי פעלה כך לאחר הגשת התובענה, רשת דן טענה כי פעלה כך לפני הגשת התובענה ורשת פתאל ציינה בתשובתה לבקשת האישור כי ביצעה פרויקט נרחב בעניין הנגשת הצפייה.

חשוב להדגיש כי אליבא המשיבות כולן – כי בעת הזאת מונגשת הצפייה באמצעות הכתוביות הסמויות ומכל מקום לא מתבצעות כל פעולות למניעת הצפייה בכתוביות הסמויות.

6. המבקשים עותרים למסמכי הזמנות העבודה החשבוניות וכתבי הכמויות "כדי לראות האם אכן קיימת היום אפשרות לצפות בכתוביות הסמויות בכל בתי המלון של המשיבות, החל ממתי ומה היו הפעולות שהמשיבות עשו כדי לאפשר זאת ובאיזה עלויות" (סעיף 14 לבקשה).

המבקשים ציינו כי תשובת רשת דן ופתאל לא כללה את מועד הפסקת מניעת הצפייה בכתוביות הסמויות.

7. המשיבים התנגדו לבקשה, הן מחמת עיתוי הגשתה - בטרם הוחלפו כל כתבי הטענות כמתחייב מתקנה 120(א) לתקנות סדר הדין); הן מחמת חוסר תום לב - ניצול הסכמת המשיבים לארכה להגשת כתב תשובה בלי להודיע כי הארכה מתבקשת כדי להגיש את הבקשה דנא); והן לגוף הבקשה – לא רק שהדרך הנוהגת בתובענות ייצוגיות היא דרך הצמצום בחובת הגילוי אלא שבענייננו טענו המשיבים כי המסמכים כלל אינם רלוונטיים לתובענה ובעיקר אינם נוגעים למחלוקת נשוא התובענה, וכן כי לא הונחה תשתית לכאורית כמתחייב בבקשות אישור.

8. נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים "היא הוראת תקנה 4(ב) לתקנות, הקובעת כי לבית המשפט הדן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית תהא סמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים: (1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית; (2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של תנאי הסף לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006" (רע"א 494/16 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' חן עזר (19.5.16)).

שני התנאים - הרלוונטיות של המסמכים לאישור התובענה כייצוגית, וקיומה של תשתית ראייתית לקיום תנאי הסף לבקשה לאישור התובענה - הם תנאים מתחייבים למתן הצו.

9. ראיתי לבחון תחילה את שאלת הרלוונטיות, שכן בהעדרה איני נדרשת להתייחס לתנאי האחר, קרי, קיומה של תשתית ראייתית לכאורית.

לא שוכנעתי כי המסמכים המבוקשים, קרי, "העתק הזמנות עבודה, חשבוניות וכתבי כמויות" רלוונטיים להוכחת התובענה שלפני, שבעתיים כך שכל שנאמר הוא כי המטרה לשמה מבוקשים המסמכים היא "להראות האם אכן קיימת היום אפשרות לצפות בכתוביות הסמויות בכל בתי המלון של המשיבות...", לא הובהר הצורך בעותק מהזמנות העבודה וכתבי הכמויות כדי לברר שאלה עובדתית פשוטה – האם יש אפשרות לצפות בכתוביות הסמויות או אין! והאם בפועל מתאפשר לאנשים בעלי מוגבלות בשמיעה לצפות בכתוביות הסמויות.

יש להדגיש כי הטענה שבבסיס התובענה היא כי המשיבות מונעות את הצפייה בכתוביות הסמויות, ואם כך הוא – מה יוסיפו "העתקי הזמנות העבודה החשבוניות וכתבי הכמויות" שהזמינו המשיבות, ככל שהזמינו, כדי לברר את השאלה העובדתית שבבסיס התובענה אותה מבוקש לאשר כייצוגית – ולמצער לא היתה התייחסות קונקרטית לכל מסמך ולנחיצות גילויו והעיון בו, וכיצד הוא מקדם את הבירור של השאלה שבבסיס התובענה.

10. אני עֵרָה, כמובן, לפסיקה בה נקבע כי בתובענות ייצוגיות יש לגשר על פערי מידע ולאפשר גילוי מסמכים המצויים רק בשליטת המשיבים, כמו למשל האמור ברע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס (2003) כי :

"מצבו של המבקש להכיר בו כבתובע ייצוגי אינו פשוט. בינו לבין הנתבע קיים פער מידע הפועל לרעתו. הנתבע מחזיק בידו תכופות את מירב המידע הדרוש לתובע על מנת להוכיח את התקיימות תנאי הסף לאישור תובענתו כייצוגית. לו המידע בדבר התקיימותה של קבוצת תובעים פוטנציאלית ובדבר גודלה, כמו גם המידע הנדרש לקביעה אם השאלות המהותיות והעובדתיות משותפות לקבוצה וניתנות להכרעה בתובענה אחת. מבלי שיהא מידע זה זמין לתובע, ייקשה עליו להביא לאישור תובענתו כתובענה ייצוגית"

אלא שלא מצאתי כי כך ענייננו, על פניו כלל אין מדובר בנתונים כאלה המוחזקים ושמורים אך בידי הרשות או החברה הנתבעת שנדרשים למבקש לבסס את תביעתו; אף אינני סבורה כי מדובר במידע מהותי לצורך הוכחת תנאי הסף לאישור התובענה הייצוגית הנמצאים רק בידי המשיבים (רע"א 6753/14 סופר נ' פרל, 20.1.15)), ואף אגדיל ואומר שלכאורה אין המסמכים המבוקשים נוגעים לשאלה שבמחלוקת המהווה בסיס לבקשה לאישור התובענה הייצוגית – שכן מדובר במסמכים שכל מטרתם ל'אמת' טענה עובדתית של המשיבות כי ביצעו עבודות להנגשת המידע לאנשים מוגבלים. האם המסמכים בעלי זיקה לשאלות הרלוונטיות שבקשת האישור מעלה? האם נדרש להציג את החשבוניות וכתבי הכמויות שבטרם העבודות לביסוס תנאי הסף של הבקשה; האם המסמכים הללו מלמדים על הנגשה כוללת, חלקית? אינני סבורה כי יש מקום להורות על גילוי המסמכים הללו, לא ראיתי את הקשר בין כתבי הכמויות וחשבוניות המס לבירור טענת ההפלייה הנטענת אשר לאנשים בעלי מוגבלויות, או לכל עילה נטענת אחרת, ולמעלה מכך – לא ניתן כל הסבר ממשי או נימוק לדרישה ספציפית של כל מסמך מהמסמכים אותם מבוקש לגלות – לבד מההסבר הכללי שהם נועדו "להראות האם אכן קיימת היום אפשרות לצפות בכתוביות הסמויות בכל בתי המלון של המשיבות...".

11. לאור האמור לעיל, מתייתר הדיון בשאלה האם הונחה תשתית ראייתית לכאורית לקיום תנאי הסף לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. אך אוסיף כי ראויות בעיני טענות המשיבות בדבר מועד הגשת הבקשה לבית המשפט – קרי, בטרם הוחלפו כל כתבי הטענות – ואולם גם דיון בשאלה זו מתייתר לנוכח דברי שלעיל, קרי כי לא מצאתי ליתן צו כמבוקש בקשר למסמכים הספציפיים שנזכרו בבקשה.

12. הבקשה נדחית.

הוצאות יובאו בחשבון בסיום הליך האישור – ככל שאתבקש להתייחס לכך.

13. לבקשת הצדדים ובהסכמתם דוחה הדיון למועד מוסכם – 5.3.17 שעה 09.00.

ארכה לתשובת המבקש – 30 ימים.

ניתנה היום, א' אלול תשע"ו, 04 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.