1. זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שעל פי הנטען נגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 9.2.15.
2. דגן אלבר, שנהג ברכב התובעת בעת התאונה (להלן: "אלבר"), מסר בעדותו כי האט את רכבו בכניסה לכיכר הואיל ובכיכר נסע רכב. לפתע הרגיש חבטה בחלקו האחורי של הרכב. הוא שוחח עם הנהג שפגע בו, ובזמן שהזיזו את הרכבים על מנת להחליף פרטים נמלט הנהג מהמקום. הוא הספיק לרשום את מספר הרישוי של הרכב, וכך הגיע לנתבע. הוא ביקר בביתו, שוחח עם אשתו ועם בנו של הנתבע, שהציע לדאוג לתיקון רכבו, ואולם התובעת הבהירה לו כי התיקון יבוצע במוסך מורשה בלבד.
3. חן שני, שעובדת עם אלבר, ונסעה עמו ברכב הן במועד התאונה והן כשנסע לבית הנתבע, אישרה בעדותה את הפרטים שמסר אלבר.
4. הנתבע הכחיש בעדותו את פגע ברכב התובעת. לטענתו רכב התובעת חסם את הכיכר שכן עמד בין שני הנתיבים, והוא עקף אותו והמשיך בנסיעתו.
5. גרסת הנתבע אינה מהימנה עליי, ואני דוחה אותה. הכחשת הנתבע הינה גורפת, לרבות לגבי הביקור בביתו, ויצירת קשר עם בני משפחתו. מנגד גרסת אלבר נתמכת בגרסתה של עדה נוספת, ובחוות דעת שמאי שבדק את הרכב מספר ימים לאחר האירוע.
6. לפיכך על הנתבע לפצות את התובע בגין נזקיה, כמפורט בכתב התביעה, למעט ראש הנזק של אי השכרת הרכב, שלא הוכח.
7. אשר על כן ישלם הנתבע לתובעת סך של 4,484 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וישיב לה את האגרה ששילמה ואת שכר העדים מטעמה.
8. זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ז' חשוון תשע"ז, 08 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.