<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אפרת דידי-קונפינו

והנאשם בעצמו וכן בנו

פרוטוקול

בית המשפט מקריא לנאשם את כתבי האישום ומסביר לו את תוכנו

הנאשם:

אני מודה בעובדות ומבקש להסביר. אני נכה על כיסא גלגלים.

לאור המצב שלי אני צריך להגיע כמה שיותר קרוב למקום העבודה, והבן שלי צריך לשבת על הכיסא ולעזור לי לקום מהכיסא ולקחת אותי למשרד. לא היה מקום חניה מוסדר וזאת למרות שביקשנו כמה פעמים מהעירייה להסדיר לנו מקומות חניה. גם אם אנחנו עוזבים לכמה דקות את הרכב אנחנו חוטפים קנס. לא מצאתי מקום חניה אחר.

בנו של הנאשם:

אני החניתי את החניה לא על הצומת. כשיוצאים מהחניה יש פניה כזו ואח"כ צומת. אני עמדתי בפניה. יש שם שומר שמכניס רכבים והוא אמר לי שאני יכול לעמוד פה. לא הפרעתי.

אני כל בוקר עובר את הדבר הזה לחפש חניה במיתחם הזה כשיש 5 חניות נכים ויש מלא בניינים מסביב. זה לא ריאלי.

ב"כ המאשימה:

אבקש להרשיע. מגישה דו"ח פקח והתמונות צולמו יחדיו ת/1.

<#3#>

הכרעת דין

הנאשם מודה כי חנה בתחום צומת וכך עולה גם מדו"ח הפקח והתמונות שצולמו על ידו (ת/1). כידוע הוא שחוק חניה לנכים קובע איסור מוחלט על חניה בתחום צומת, ומשכך אין מנוס מלהרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' שבט תשע"ו, 11/01/2016 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

מדובר בצומת ממש לפני קו עצירה שמפריעה לתנועה למי שרוצה לפנות ימינה. שעת הדו"ח היא שעת צהריים שעה שבה התנועה ערה. אי לכך אנחנו נעתור לקנס המקורי בסך 250 ₪.

בנו של הנאשם:

אני עובד במיתחם קרוב ל- 5 שנים ולא שאני חונה שם יום ביומו. עקב מצוקת החניה נאלצתי לעמוד שם כדי להוריד את אבא שלי. אין לי איפה לעמוד שם. ברוב הפעמים שאני מגיע לשם החניון מלא. אני עמדתי שם כרבע שעה כדי להוריד את אבא שלי. אני לא עובד שם כל היום.

לא יצא לי לפגוש את הפקח.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע כאמור בהכרעת הדין.

מדובר בציר תנועה מרכזי ועמוס לעייפה. הנאשם החנה את רכבו מעט מעבר לקו הצומת באופן שיש בו הפרעה מוחשית של זרימת התנועה. העובדה שהנאשם עשה כן למשך זמן קצר, אין בנסיבות העניין כדי להקל במידת הדין, ומשכך אני גוזר עליו תשלום קנס בסך 250 ₪ אשר ישולם עד ליום 15.2.16.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

<#6#>

ניתן והודע היום א' שבט תשע"ו, 11/01/2016 במעמד הנוכחים.

קלדנית: אביבית