09 פברואר 2016

1. לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 על החלטת הוועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר מיום 27.8.15 (להלן – הוועדה). הוועדה קבעה כי המערערת לא איבדה מעל 50% מכושרה לתפקד במשק הבית, ומכאן הערעור שלפני.

2. טענות המערערת בתמצית הן:

א. הוועדה לא התייחסה לחוות-דעת שהונחה בפניה מיום 27.1.14;

ב. קביעת הוועדה לקונית ומסקנתה סותרת את ממצאיה לפיהם הוועדה מאמינה כי המערערת מוגבלת בביצוע עבודות פיזיות;

ג. הוועדה לא התחשבה בהשפעת הנכות הלבבית, כאבי הראש, פיברומאלגיה, דליות ותת פעילות בלוטת התריס על כושר התפקוד.

3. לטענת המשיב, אין מקום לייחד התייחסות לאמור בחוות הדעת מיום 27.1.14 שכן היא אינה רלוונטית לשאלת כושר התפקוד במשק הבית, החלטת הוועדה מנומקת כדבעי ובהתאם לדין, ומשכך יש לדחות את הערעור.

4. בהתאם להחלטת הרופא המוסמך מיום 1.5.14, נקבעו למערערת 56% נכות רפואית, לרבות בגין מחלת לב (25%), תת תריסיות (10%), הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי (10%), דליות וורידים (10%), תסמונת כאב (10%), טנטון (10%). כן נקבעו נכויות מנופות בנכות כללית (10% בגין ליקוי שמיעה ו- 10% בגין כאבי ראש).

5. בפני הוועדה נשוא הערעור הלינה המערערת כי היא משתדלת להכין קצת אוכל בימים שמרגישה טובה, לא מרימה דברים כבדים ונעזרת בבעלה לצורך כך ולצורך תליית כביסה או כל מטלה קשה. עוד ציינה כי היא סובלת מכאבים קשים, חוסר שינה ועצבנות, כי בין עבודה לעבודה חייבת לנוח וכי כל מאמץ מעלה את הדופק.

הוועדה ציינה את גילה של המערערת (ילידת 1951) וכן את ליקוייה הרפואיים. עוד ציינה הוועדה כי המערערת "נכנסת בכוחות עצמה, ישיבה נוחה ומעברים חופשיים, מפעילה את ידיה מדווחת שמוגבלת ביותר ותפקודה ירוד. הוועדה מקבלת שהמערערת מתקשה בביצוע המטלות הקשות כמו הזזת רהיטים, עבודות בגובה, אך עבודות אלה אינן מגיעות לכדי אובדן של 50% מכושרה לתפקד במשק הבית, במצבה יכולה לטפל בכביסה, בישול, ניקיון ללא הפעלת כח חיצוני, שטיפת כלים. הוועדה דוחה את הערר וחוזרת וקובעת כי לא איבדה 50% מכושרה לתפקד במשק הבית. הוועדה עיינה גם בחומר שהוגש לה".

6. לא מצאתי כי קיימת סתירה בין ממצאיה הוועדה לבין מסקנתה. הוועדה קבעה כי המערערת אמנם מוגבלת בביצוע מטלות הבית הדורשות כח פיזי, אלא שעבודת משק הבית מורכבת ממטלות רבות נוספות שאינן דורשות כח פיזי רב (כמו כביסה, בישול, חלק ממטלות הניקיון ושטיפת כלים) ואשר לדעת הוועדה המערערת מסוגלת לבצען. הערכת הוועדה כי המטלות הדורשות כח פיזי או עבודה בגובה אינן מגיעות כדי למעלה מ- 50% מכלל מטלות משק הבית היא קביעה מקצועית שהיא בתחום סמכותה ושיקול דעתה של הוועדה, ואשר אינה נושא לערעור בהליך זה שעניינו שאלות משפטיות בלבד.

7. לא מצאתי כי יש לחייב את הוועדה להתייחס במנומק להמלצת ד"ר נווה טוב בחוות דעתו מיום 27.1.14. ד"ר נווה טוב הוא, על-פי האמור בכותרת לחוות-הדעת, מומחה ברפואה פנימית, מחלות ריאה ורפואת שינה. עיון בחוות-הדעת מעלה כי עיקרה מתייחסה לשיעור הנכות הרפואית, ובסיכום חוות הדעת ממליץ ד"ר נווה טוב כי יקבעו 65% נכות רפואית משוקללת. באשר לכושר התפקוד צוין בחוות הדעת תחת הכותרת "הערכה תפקודית" כי המערערת "בת 59, נשואה +3, בעלת 12 שנות לימוד, למדה סיעוד וסיוע לקשישים, עבדה במקצוע כ- 15 שנה, נאלצה לפרוש בשל ניתוח לב בשנת 2000. מאז ועד היום מתקשה בנשימה בעת מאמץ. סובלת מפיברומאלגיה, המתבטאת בקישיון בוקר, כאבים במפרקי הירך, הכתפיים וכן מכאבי צוואר. ידוע על עקמת בעמוד השדרה המותני, מתקשה בביצוע מאמץ פיזי ומוגבלת בהרמת משאות. לאור האמור יש לראותה כמי שנפגע כושר השתכרותה".

מהאמור עולה כי המלצת חוות-הדעת מתייחסת לכושר השתכרות, בעוד הוועדה נשוא הערעור דנה בשאלת כושר התפקוד במשק הבית. זאת ועוד, ד"ר נווה טוב אף לא מעריך באחוזים או בדרך אחרת את מידת הפגיעה בתפקוד או בכושר ההשתכרות. לא זו אף זאת, ד"ר נווה אינו מומחה בתחום התעסוקה. לפיכך, המלצתו בדבר הפגיעה בכושר ההשתכרות אינה רלוונטית לדיון בפני הוועדה נשוא הערעור, ומשכך אין הוועדה מחויבת בהתייחסות מנומקת להמלצה זו.

8. לאור האמור – הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

9. הצדדים יכולים, תוך 30 ימים מהמועד שיומצא להם פסק-דין זה, לבקש מבית הדין הארצי בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ו, (09 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.