לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 13.3.16.

המבקשת טוענת כי לא התגוננה במועד בשל נסיבות רפואיות ואישיות שפורטו בבקשה. עוד מציינת המבקשת את נימוקי הגנתה ואת טענתה להיעדר יריבות עם המשיב. בתגובה טען המשיב כי הסכים לארכות לצורך הגשת כתב ההגנה אך המבקשת לא עמדה בסיכום ביניהם וכי לא הוצגו נימוקי הגנה של ממש. המבקשת השיבה לתגובה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקשת חדלה במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. התרשמתי כי לנתבעת טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

המבקשת תגיש כתב הגנה וכל בקשה רלבנטית אחרת עד ליום 10.9.16 – הכל עם העתק במישרין לצד שכנגד.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ו, 31 יולי 2016, בהעדר הצדדים.