לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור

החלטה

בפני בית הדין בקשת הנתבע למענה על שאלון וגילוי מסמכים.

1. הנתבע טען כי התשובות לשאלון ישפכו אור על שאלות שבמחלוקת בין בעלי הדין ויאפשרו לבית הדין לעיל ולחסוך בהוצאות, במידה ויהיה צורך להכריע בשאלות אלו במסגרת אחרת. עוד עתר הנתבעת להורות לתובע לגלות את המסמכים המצויים בידו.

הנתבע צרף לבקשה מכתב לב"כ התובע שבמסגרתו ביקש לקבל את תלושי השכר של התובע ממקומות עבודה נוספים לתקופה שעבד אצל הנתבע ולאחריה, מסמכי רשות המיסים לגבי הכנסותיו, מסמך ממוסד הלימודים שבו למד התובע בזמן עבודתו לגבי שעות הלימודים ודרישות המוסד, הודעות בדבר שירות מילואים מ-3 השנים האחרונות, צילומי ת.ז. של התובע ואשתו כולל ספח, צילום רישיון רכב וכל מסמך אחר שהתובע מבקש להסתמך עליו במסגרת ההליך.

1. הבקשה הועברה לתגובת התובע, אולם התובע לא הגיש תגובה.
2. בתקנה 46 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין), תשנ"ב-1991 נקבע:

"בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין.

1. מהאמור עולה כי מסירת שאלונים בבית הדין לעבודה אינה דרך המלך ובית הדין ייעתר לבקשה רק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
2. אין באמור בבקשה כדי להוות טעם מיוחד המצדיק מתן צו לשאלון, ומשכך הבקשה נדחית.
3. בכל מקרה, ומשקיימת פרוצדורה של הגשת תצהירים וחקירה עליהם, יוכל ב"כ הנתבע לחקור על התצהירים ולקבל תשובות לשאלות שישאל, ככל שהן רלבנטיות לפרשת התביעה.
4. הנתבע בקש לקבל את המסמכים הבאים: תלושי שכר ממקומות עבודה אחרים, מסמכי רשות המיסים לגבי הכנסות התובע, מסמך ממוסד הלימודים בו למד התובע, הודעות בדבר שירות מילואים, צילומי ת.ז. של התובע ואשתו וצילום רישיון הרכב. הנתבע לא נימק כלל את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, ואינם מחובת העובד למסור למעסיק. בנסיבות אלה, הבקשה בעניין מסמכים אלה, נדחית אף היא.
5. במסגרת ההזמנה לדיון המוקדם ניתן צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים תוך 30 ימים, ומשכך היה על הצדדים להגיש תצהירי גילוי מסמכים.
6. הצדדים יגישו תצהירי גילוי מסמכים עד ליום 28.12.16. לא יעשו כן במועד יושתו הוצאות לאוצר המדינה.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ז, (28 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.