החייבת עותרת ליתן לה רשות לערער על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל (מר אורי אוחרון - להלן- כב' הרשם) מיום 7.10.15 לפיה נדחתה עתירתה להורות על ביטול הרכב ותפיסתו עליה הורה כב' הרשם.

החייבת טוענת כי טעה כב' הרשם בכך שלא נעתר לבקשתה להורות על עיכוב ההליכים/ביטול עיקול הרכב כמבוקש. ככל שניתן להבין עיקר טענותיה של החייבת הינן בעיקר מישור הקנייני לעניין השעבוד הרשום לזכות בנק הפועלים ובמידה מסוימת גם ביחס להעדר יעילות פעולת הגבייה בשים לב להלוואת המימון שנלקחה ביחס לרכב זה.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

הנימוקים יובאו בצורה תמציתית.

עיון בבקשה מעלה כי בחודש מאי נדרש כב' הרשם לבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה על ידי החייבת וסקר כבר שם את נתוניה הכספיים של המבקשת ונתוני התיק בכללותו. עוד ניתנו הוראות לגבי הליכים מבצעיים שונים ועל החלטה זו לא השיגה המבקשת במסגרת לוח הזמנים הקצוב לכך בדין וההחלטה הפכה חלוטה.

לעניין הרכב נעתר כב' הרשם לבקשה שעניינה עיקול הרכב ותפיסתו ורק על כך ביקשה המבקשת ליתן לה רשות ערעור במסגרת ההליך שבפני.

ואולם, עיון בבקשה המבקשת מעלה כי לא עלה בידה להציג נימוק לגופם של דברים וטענותיה נותרו סתמיות וכלליות ללא תימוכין באסמכתאות קונקרטיות ועל כן דינן להידחות. החייבת לא הציגה נתונים אודות שיעור ההלוואה, יתרתה, שווי הרכב, שיעור התשלומים ויתר הנתונים הכספיים הנטענים על ידה.

ממילא יעילות אמצעי הגבייה הינו נושא שבמומחיות כב' רשם ההוצאה לפועל וערכאת הערעור לא תתערב בו במקרה בו מצא כב' הרשם שיהיה בכך כי לקדם הגבייה בתיק.

יתרה מכך : ברי כי הרשם אינו נדרש להכריע בסוגיות הקנייניות וממילא מישור התחרות הקניינית הוא בין המשיב ובין הגורם השלישי ואין לי אלא להניח כי כל פעולות הגבייה יינקטו בהתאם להוראות כל דין.

בשולי הדברים אציין כי מצאתי טעם של ממש בעמדת כב' הרשם לפיה לא נראה הוגן וצודק כי החייבת תפעל לפירעון הלוואת מימון לרכב והרכב יוותר על כנו בעוד שהיא אינה פועלת לפירעון החוב בתיק דנן. למותר לציין כי גם שיקול זה הוא ממין השיקולים שכב' הרשם רשאי - ואף צריך - לשקול.

בהעדר כל עילת התערבות בהחלטת כב' הרשם ושמצאתי את ההחלטה סבירה גם לגופה - הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה - לא יהיה צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים ולכב' הרשם אוחיון.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשע"ו, 27 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.