בפני בקשת התנגדות לביצוע שטר.

מדובר בשני שיקים שנמסרו על ידי המבקש על סך של 47,383 שח וכן על סך של 5,841 שח למשיבה.

לטענת המבקש השיקים הופקדו ללא זכות בשעה שהמשיבה מודעת לכך מאחר שהשיקים ניתנו על תנאי ובלא שהמשיבה נתנה למבקש כל תמורה בגינן. לטענת המבקש השיקים ניתנו על מנת לקבל הארכה של 90 ימים בתשלום ובהתנייה ברורה בין הצדדים, כי ככל שלא יבוצע תשלום על ידי החייב מר רון אלקיים, שהוא החייב היחיד והרלוונטי, תפעל המשיבה לגבות את השיק רק ממנו.

המבקש הוא קבלן שנתן שירותים למר רון אלקיים אשר הזמין בטונים מהמשיבה.

לטענת המבקש לאחר סיום בנית השלד וסירוב מר אלקיים לשלם למשיבה עבור הבטונים הוכנס המבקש בתוך הענין שבין המשיבה ובין מר אלקיים וניתנו על ידיו המחאות בכפוף להסכמה לה טוען המבקש.

בדיון שהתקיים בפני היום הוצג בפני המבקש פסק בוררות (במ/1 ) ממנו עולה כי המבקש במסגרת בוררות בינו ובין מר אלקיים התחייב לשלם סך של 54,000 שח עבור הבטונים.

עוד עולה כי בקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה על ידי בית המשפט (במ/2).

המבקש ביקש כי תינתן לו הזכות להוכיח טענותיו בפני בית המשפט בדבר ההסכמה שהיתה בין הצדדים לפיה השיקים לא יפרעו על ידי המשיבה, ועתר להתחשבות מצד בית המשפט לאור מצבו הכלכלי, ככל שבית המשפט יתנה את הרשות להגן בהפקדה כספית.

לטענת המשיבה הטענות נטענו בעלמא ללא כל יסוד ולאור במ/1 , במ /2 וחקירת המבקש אין מקום לקבל את ההתנגדות.

דיון

הלכה היא מימים ימימה, כי נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנת ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות (ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה (מהדורה שביעית,2004) בעמ' 127; וכן ע"א688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי, פ"ד מה(3) 188, 199). עם זאת, בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פני הדברים כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו בהיותה "הגנת בדים" משוללת כל יסוד שאין לה על מה שתסמוך (ע"א594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721, 722; ע"א6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חלון, פ"ד נב(1) 390, 400; ע"א 620/06חברת טימאט קאופמן סיבלר נ' אטלי (לא פורסם, ניתן ביום 18.11.08 פורסם במאגר "נבו")).

וכפי שהבהיר י' זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית-1995) בעמ' 675:

"מאחר שמטרתו של סדר הדין המקוצר אינה אלא מניעת הדיון בתובענה שמפניה אין לנתבע כל הגנה אפשרית, ולא ניתן לשופט בשלב זה לשקול את מהימנותו של הנתבע, יוצא כי אין הנתבע חייב לשכנע את השופט שטענותיו בתצהיר-אמת הן. די לו להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח.טענת-הגנה בתצהיר שלא נתמוטטה בחקירה שכנגד, השופט חייב להניח כי אמת היא, והוא חייב לשאול את עצמו, בהנחה זו: היכול הנתבע לזכות במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל ? אם כן, זכאי הנתבע לרשות להתגונן, על מנת שהענין יעבור לאפיקים של משפט רגיל" (וראו גם, ע"א 518/87פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 25.11.93 )

לאחרונה,מסתמנת בפסיקה מגמה להכיר בחשיבותה של הזכות הדיונית להתגונן, הנובעת מהכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית, ולהקל עם המבקשים רשות להתגונן.

ראו דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 10189/07ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (ניתן ביום 15.6.09, פורסם במאגר"נבו") (להלן-פס"ד ששון):

"בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והיעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנלווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות שלפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו" (וראו גם, ע"א7644/07 נ.פ.ג יזום ושיווק בע"מ נ' דור אנרגיה (1988)בע"מ (טרם פורסם)).

כמו-כן, רשאי ביהמ"ש לעשות שימוש אף בתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי ולהתנותה בהפקדת ערובה מצד הנתבעים.

אלו הם המקרים אשר תצהירו של המבקש כמעט ואינו מגלה בפני ביהמ"ש טענת הגנה אשר ראוי להתכבד בה. וביהמ"ש נכון כבר לסרב לבקשת הרשות, אך כעניין של שיקול דעת ניתנה לו הרשות לעשות שימוש בתנאי ערובה על מנת לאפשר רשות להתגונן במקום דחיית הבקשה (ע"א 219/65 דגני ואח' נ' גניני פ"ד יט(4) 149, 152וכן ע"א 38/77 צימרינג נ' גורדין פ"ד לא(3) 410, 406).

כך נטייתו של ביהמ"ש היא לעשות שימוש בתקנה 210 כל אימת אשר מובא בפניו אותם "מקרי גבול" בהם ניכר ספק רב ברצינות ההגנה או ביכולותיה, מקרים בהם נגוע תצהיר בחוסר בהירות מספקת או העדר פירוט כנדרש או כאשר הפרשנות העובדתית המוצעת על ידי המבקש הנה "דחוקה" ביותר עד כי קיימת ההרגשה שאין סיכויים רבים להצליח בהוכחתה העובדתית של זו.

במקרים מעיין אלו יכול ביהמ"ש לעשות "חסד" עם המבקש ולאפשר לו רשות להתגונן תוך הפקדת ערובה להבטחת זכויותיו הלכאוריות של התובע (ע"א 508/85 ברק ושות' סוכניויות בע"מ נ' מירות סוכניויות בע"מ פ"ד מב(1) 393, 396 וכן ע"א 507/85 בדר פנון ואח' נ' שטראוס חברה לשווק, פ"ד מג(1) 106).

ב- ע"א 462/88 גדעון בן צבי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מד (1) 127 התייחס כבוד השופט אלוני להתנאת רשות להתגונן במתן ערובה וציין שהאפשרות להתנות רשות להתגונן בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת ביהמ"ש, בדבר מתן ערובה,בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר נתונה לשיקול דעת בית משפט עפ"י תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 .

גדר השיקולים הנאותים להפעלתו של כוח זה על- ידי ביהמ"ש מקבל ביטוי ממצה בדבריו של כב' השופט(כתוארו דאז) זוסמן בע"א 373/69, חונן נ' חגור,פד"י כג (2) 347, בעמ' 349:
"אנו מבקשים לציין כי בדרך כלל, כשמשמיע נתבע הגנה אפשרית, לא יחסום לו בית -המשפט את הדרך לבירור העניין על - ידי הטלת תנאים, שאם יעשה כן, יוכל להתגונן רק נתבע המסוגל לעמוד בתנאי ומי שאין בידו כסף לקיום התנאי, הגנתו לא תישמע. ואולם בנסיבות מיוחדות, כשאמנם 'כמעט' אין לנתבע הגנה, בית -המשפט עושה חסד עם הנתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה..."

בעניננו, הטענה הנטענת על ידי המבקש היא טענה אפשרית כנגד השטר. כלומר ככל שיוכח במהלך ההליך כי אכן היתה הסכמה חוזית מאוחרת בין הצדדים לפיה השיקים לא יפרעו הרי שקמה הגנה למבקש כנגד השטרות.

אכן, טענה זו לא נתמכה בראיות ואף מבחינה כלכלית יש קושי בקבלת הטענה, שהרי לא הובהר ההגיון העומד בבסיס ההגנה הנטענת וכיצד היא עולה בקנה אחד עם פסק הבוררות. אולם, לא די בכך כדי לסגור את שערי בית המשפט בפני המבקש.

בשלב זה די כי בית המשפט יגיע למסקנה כי יש בטענת ההגנה ככל שתוכל להקים עילת הגנה מפני התביעה השטרית.

יחד עם זאת, ובנסיבות הענין ,מצאתי מקום לקבוע ערובה.

בשים לב לכך , ובשים לב לסכום התביעה, אני סבורה כי יש מקום להתנות את הרשות להגן בהפקדת סך של 5,000 שח על ידי המבקש.

על המבקש להפקיד סכום זה בתוך 30 ימים מהיום, כתנאי למתן הרשות להגן .

עם הפקדת הסכום על ידי המבקש יחולו ההוראות הבאות:

לאור סכום התביעה, התביעה תידון בסדר דין מהיר.

התצהיר התומך בהתנגדות ישמש כתב הגנה.

התובעת תמציא לבית המשפט ולצד שכנגד את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בהתאם לתקנות 214 ג ו-214 ח בתוך 30 ימים מהיום. הנתבע יעשה כן בתך 45 ימים מהיום.

תצהירי עדות ראשית מטעם העדים יוגשו בתוך 90 ימים מהיום ע ל ידי הצדדים במקביל. לתצהירים יצורפו כל המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. תצהיר אשר לא יוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט. עד שלא יגיש תצהיר לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

ישיבה מקדמית תקבע ליום 7.9.16 בשעה 13:30.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ו, 03 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.