07 פברואר 2016

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים לשירותים מיוחדים, מיום 9/8/15 ("הוועדה"), אשר קבעה כי המערער אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה ("ההחלטה").

2. לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

3. הוועדה התכנסה ביום 2/7/15, הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, ועיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה.

בנוגע לניידות בתוך הבית ציינה הוועדה כי המערער נכנס לחדר, קם ומתיישב בכוחות עצמו. לאור האמור קבעה הוועדה כי המערער עצמאי בניידותו בתוך הבית.

בכל הקשור לתחום ההלבשה, ציינה הוועדה שהמערער מסוגל ללבוש פלג גוף עליון ותחתון, ולכן לדעת הוועדה, המערער עצמאי בתחום ההלבשה.

בכל הקשור לסעיף הרחצה, הוועדה ציינה שהמערער רוחץ בעצמו פנים וידיים, מסוגל להתקלח באופן עצמאי, אך זקוק לנוכחות בעת הרחצה. לאור האמור קבעה הוועדה, כי המערער זקוק לסיוע מועט ברחצה.

לעניין סעיף האכילה התרשמה הוועדה, על יסוד דברי המערער, שהוא שותה ואוכל בעצמו, והוא יכול לחמם ולהגיש לעצמו כוס קפה. לפיכך, הגיעה הוועדה למסקנה כי המערער עצמאי בביצוע פעולות אכילה.

בסעיף ההיגיינה האישית התרשמה הוועדה שהמערער אינו זקוק לסיוע בפעולות ההיגיינה האישית.

הוועדה קבעה שהמערער זקוק לסיוע מועט בהכנת מזון; עצמאי בהפעלת מכשירים; אינו מסוגל לבצע פעולות אחזקת הבית, ולכן תלוי לחלוטין בפעולה זו; המערער זקוק להכנה יומיומית של התרופות בשל אופי המחלה ממנה הוא סובל, ולכן זקוק לסיוע במידה רבה בטיפול תרופתי; המערער יכול לבצע רכישה של מספר קטן של פריטים, ולכן זקוק לסיוע מועט בעריכת קניות; המערער זקוק לסיוע במידה רבה בסידורים מוסדיים וכספיים בשל מגבלה מנטאלית.

לצורך סיכום הדיון ביקשה הוועדה חוות דעת מומחה בפסיכיאטריה לעניין ההשגחה, וזאת נוכח מסמכים חדשים שהמציא לה המערער בנוגע למצב פסיכוטי.

4. ביום 21/7/15 נבדק המערער על ידי מומחה בפסיכיאטריה. בסעיף 3 לחוות הדעת פורטו תלונות המערער, ובסעיף 6 לחוות הדעת פורטו ממצאי הבדיקה שבוצעה למערער. לסיכום קבע היועץ ד"ר סולומש כי המערער "סובל מתהליך סכיזופרני ממושך, נמצא במעקב וטיפול פסיכיאטרי קבוע (טיפול מרפאתי כפוי). החולה זקוק להשגחה אחרי נטילת התרופות ומניעת שתייה מופרזת של מים. זקוק לעזרה חלקית ודרבון בפעולותיו הבסיסיות. אין כעת צורך בהשגחה מתמדת אלא השגחה חלקית".

5. הוועדה שבה והתכנסה ביום 9/8/15, וקבעה כדלקמן:

"בהמשך לבקשת הוועדה התובע נבדק על ידי פסיכיאטר בתאריך 21.7.15 לבדיקת הצורך בהשגחה מתמדת ולפי הממצאים אין צורך בהשגחה מתמדת. לפיכך, התובע לא נמצא תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה".

טענות הצדדים

6. לטענת המערער, הוועדה לא נתנה דעתה לכל ההשלכות של המחלות מהן המערער סובל. נטען עוד ששגתה הוועדה עת הפנתה את המערער לבדיקת פסיכיאטר, וכי החלטת הוועדה עומדת בסתירה לקביעות הוועדה הרפואית לעררים מיום 12/3/15 (מע/1).

7. לטענת המשיב, לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, וקביעותיה הרפואיות ניתנו במסגרת שיקול דעתה הרפואי ומסורות לסמכותה המקצועית.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

8. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובפרוטוקול הוועדה, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל.

9. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, התרשמה ממנו באופן בלתי אמצעי, ואף הקשיבה לתלונות המערער ונתנה בהחלטתה משקל לדבריו. בנוסף, הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים השונים שהונחו לפניה, לרבות חוות דעת פסיכיאטרים ודו"ח הערכה תפקודית של ד"ר שפירא מיום 20/4/15. כל אלה הובילו את הוועדה למסקנה שהמערער עצמאי בניידות בתוך הבית, בהלבשה, אכילה והיגיינה אישית, וזקוק לסיוע מועט בתחום הרחצה.

10. יחד עם זאת, למקרא החלטת הוועדה אל מול חוות דעת היועץ הפסיכיאטר עולה שיש בהן קביעות שאינן עולות בקנה אחד. כך, למשל, היועץ הפסיכיאטר קבע שהמערער זקוק לעזרה חלקית ודרבון בפעולותיו הבסיסיות, וכן קבע כי "אחיו עוזר ומדרבן אותו בשמירה על היגיינה אישית". הוועדה לא נתנה לקביעה זו כל משקל בהחלטתה הסופית, וקבעה כאמור שהמערער מסוגל ללבוש בגד עליון ותחתון באופן עצמאי; זקוק לנוכחות בלבד בעת הרחצה; אוכל ושותה בכוחות עצמו; עצמאי בפעולות ההיגיינה האישית. לאמור יש להוסיף כי היועץ ד"ר סולמוש ציין שהמערער מרושל בהופעתו החיצונית, ובדו"ח הוועדה הרפואית לעררים בענף נכות כללית מיום 12/3/15 צוין "היגיינה לקויה". לאור האמור, נדמה כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה בנוגע להערכת תלותו של המערער בזולת בתחום ההלבשה, הרחצה וההיגיינה האישית.

באשר לתחום האכילה, הוועדה ציינה באופן לאקוני ביותר שהמערער יכול לחמם ולהגיש לעצמו כוס קפה. עם זאת, הוועדה לא בחנה את מסוגלותו של המערער לחמם ולהכין לעצמו ארוחה פשוטה ו/או מורכבת, ולכן גם בתחום זה נפלה בהחלטתה טעות משפטית המצדיקה התערבות בית הדין.

11. נדחות טענות המערער בנוגע להפנייתו לבדיקה פסיכיאטרית. הקביעה שהוועדה מבקשת להיוועץ עם מומחה בפסיכיאטריה לעניין הצורך בהשגחה קבועה, היא החלטה רפואית המצויה בסמכותה הבלעדית של הוועדה. במקרה דנן לא מצאתי כי נפל פגם משפטי כלשהו בכך שהוועדה הפנתה את המערער לבדיקה פסיכיאטרית, ולכן לא ברורות טענות המערער בנוגע ליועץ ולחוות הדעת.

12. זאת ועוד: המערער הפנה בטיעוניו להחלטת הוועדה הרפואית לעררים בענף נכות כללית מיום 12/3/15 שם נקבע "היגיינה לקויה, התמצאות לקויה, אפקט שטוח, חשיבה דלה מצומצמת, לא מבין שאלות פשוטות, בוחן מציאות, שיפוט ותובנה לקויים. ... סובל באופן כרוני ממחשבות שווא". הן הוועדה הרפואית לעררים בענף נכות כללית והן היועץ הפסיכיאטר לוועדת הערר לשירותים מיוחדים קבעו שהמערער סובל מנכות נפשית בשיעור 60%, בגין סכיזופרניה כרונית, לפי פריט ליקוי מותאם 33(ב)(5)-(6). העובדה שהיועץ לוועדה ד"ר סולומש קבע שהמערער "לא מגלה כעת מחשבות שווא מגובשות" בעוד שהוועדה הרפואית לעררים קבעה שהמערער סובל באופן כרוני ממחשבות שווא, אין בה כדי להצביע על טעות משפטית בחוות דעתו של היועץ, אשר הקשיב למערער וערך לו בדיקה קלינית מקיפה ביום 21/7/15.

13. לאור כל האמור לעיל, הערעור מתקבל כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדת העררים לשירותים מיוחדים בהרכבה מיום 9/8/15, על מנת שתשקול מחדש את החלטתה בנוגע למידת תלותו של המערער בזולת בתחומי ההלבשה, הרחצה, האכילה והיגיינה האישית.

בין היתר, תיתן הוועדה את דעתה לקביעותיו של היועץ הפסיכיאטר לפיהן המערער מרושל בהופעתו החיצונית; זקוק לעזרה חלקית ודרבון בפעולותיו הבסיסיות; "אחיו עוזר ומדרבן אותו בשמירה על היגיינה אישית". הוועדה תסביר ותנמק האם הצורך בדרבון ועזרה חלקית עולה לכדי סיוע מועט בכל אחת מפעולות היום יום.

בנוסף, הוועדה תפרט את קביעתה בסעיף האכילה, לא רק בהתייחס להכנת כוס קפה אלא גם בהתייחס להכנת ארוחה, חימום מנת אוכל והגשתה.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות בא כוחו.

14. על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

15. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ח שבט תשע"ו, (07 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.