<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגישה עיקרי טיעון ורישום פלילי של נאשם 3 הוגש וסומן במ/2 ובמ/3. אבקש להתחשב בכניסות שבוצעו תחת האיום הביטחוני להבדיל מהכניסות שבוצעו עובר למצב הביטחוני ולגזור את עונשם של הנאשמים בהתאם למציאות הקיימת במדינת ישראל ובפסקה 35 בהלכת אלהרוש ולפסיקה הנוהגת מהעת האחרונה.

ב"כ הנאשם 1 טוען לעונש:

מדובר בנאשם בן 25 בן למשפחה המונה 16 נפשות ביניהם 7 קטינים מאמא אחרת שאביו נפטר והשאיר אותם כאפוטרופוס שלהם למעשה. הוא המפרנס היחיד. בטרם הכניסה האחרונה עבור לשתי הכניסות הקודמות היו לו כניסות לישראל. הוא היה צריך לקבל אישור ואחיו נמצא כאן ושניהם הגישו ביחד והאח קיבל והוא היות ונאסר לא קיבל. לעניין הכניסות אמנם דובר ב3 כניסות בהבדל של שנה אחת מהשנייה. היה לי אישור כניסה לתקופות קצרות. מפנה לפסיקה לעפ"ג 46537-10-15 מהעת האחרונה מחוזי חיפה, שם בית המשפט בעצם קובע שהמצב במדינה נכון להיום לא אמור להחמיר את הענישה בענייני שב"חים ובית המשפט בעניינים מסוג זה של 3 כניסות היה בהסכמת המאשימה נותן חודש ויום. אנו סבורים שאין מקום להחמיר את הענישה בשל המצב הביטחוני. אנו צריכים להסתכל עליו כאדם שנכנס לישראל שלא כחוק ולא עם סכין או עם עבירה פלילי. הוא נעדר כל עבר פלילי. מפנה לפסק דין אחר של שלום קרית גת מהעת האחרונה מחריק. לכן אין מקום להחריג את נאשמים הללו לפסיקות שהצגתי. גם המאשימה מפנה לפסק דין עם 3 כניסות. ת.פ. 52720-10-15 ושם פסקו חודש ויום. הנאשם לא שוחרר רק בשל חסרון כיס. לפני מספר ימים היתה ערעור על פסיקה של כב' השופטת שיטרית ובית המשפט המחוזי שחרר. לכן אבקש שלא להטיל על הנאשם פחות מהתקופה טרם האירועים הביטחוניים.

ב"כ הנאשמים 2 ו-3 טוענת לעונש:

מצטרפת לדברי ב"כ הנאשם 1 בכל מה שקשור להפניות שלו גם לפסיקה הרלוונטית בבתי המשפט השונים וגם בבית משפט זה בהרכבים שונים. ארצה להוסיף ולחדד כמה דברים ראשית בע"פ שלום חיפה שבו בהרכב שלושה שופטים נדונה אותה סוגיה כאשר באמתה שאלה שעולה שוב ושוב כמה מקום יש מתת לתת למצב הביטחוני. בשולי פסק הדין בית המשפט המחוזי מעיר שתי הערות רלוונטית ראשית בית המשפט מציין שם שאין במצב הביטחוני ושאין מדינת ישראל עושה שימוש בענישה אינדבדואלית וזה כלל יסוד בשיטת המשפט שלו שהענישה היא לעולם אינדבדואלית ושם מדובר בסיכון יותר גדול ממעסיקים שמפרים את בטחון המדינה תרומת כסף. הנאשמים נכנסו אך ורק על מנת להתפרנס. מפנה לתשומת לב בית המשפט למועדי הכניסות כאשר שתי כניסות שמיוחסות לנאשם 2 מפברואר 2015 והנאשם 3 מיוני 2014 וכניסה נוספת מדצמבר 2014. מדובר בשני בחורים צעירים. הנאשם 2 עומד בפני אירוסין והנאשם 3 התחתן לפני 5 חודשים. אני חושבת שהמציאות היא כזו שכל השוהים נכנסים רובם ככולם לצרכי פרנסה. אין סטטיסטיקה של אנשים שנכנסים לפגוע במדינה. מאחר ומדובר בכניסה שלישית ללא עבירות נלוות נוספות הדבר מעיד על חזרה על אותה עבירה אבל מצד שני מדובר בסופו של דבר על אנשים שנכנסים למטרה אחת לפרנס. מתייחסת לעיקרי טיעוני חברתי, הדבר הבולט ביותר לעין שניתן לראות ממקבץ הפסיקה שבסופו של דבר הענישה היא אינדבדואלית. מדובר פה למשל התייחסות למי שכבר שחברי הפנה עכב' השופט אימן שגוזר חודש ויום על שני נאשמים שהורשעו בשלוש כניסות תוך שהוא מפנה לסעיף הרלוונטי בתיקון חוק העונשין שיש להתחשב בצורך בהרתעת הרבים. צריך שתהיה אחידות. ככלל אחרי הלכת אלהרוש בהעמדה לראשונה לדין בעבירת שב"ח מסיימים במאסר על תנאי וכך גם בכניסה שניה ללא עבירות נלוות וללא עבר. אנו טוענים שהנאשמים עצורים מיום 20.10 ובמצב רגיעה יכלו לסיים במאסר על תנאי ואנו מבקשים להסתפק בימי מעצרם. המשפחות נמצאות פה. אביו של הנאשם 3 נכנסים למדינה ולא מהווים סיכון למדינה. אין חולק שלמעשה נכנסו לכאן על מנת לפרנס.

הנאשם 1 טוען לעונש:

אני מבקש להקל בעונש שלי.

הנאשם 2 טוען לעונש:

אני סמוך ובטוח במשפט צדק כאן. אנו מודים שנכנסו לישראל ללא אישורי כניסה. מה שגרם לנו לעשות זאת זה המצב הסוציואקונומי. לקחנו את הסיכון להיכנס בגלל המצב שלנו.

הנאשם 3 טוען לעונש:

כמו שאמר הנאשם 2 זאת תהיה הפעם האחרונה שאנו נכנסים ללא אישור.

<#3#>

החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 16.11.15 בשעה 14:00.

הנאשמים יובאו באמצעות שב"ס.

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ"ח חשוון תשע"ו, 10/11/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד ע"י חיה דמרי