לפני: כב' השופטת אורלי סלע – נשיאה

נציג ציבור (עובדים) – מר משה זיכרמן

נציג ציבור (מעסיקים) – מר אסי פידל

החלטה

1. לפנינו בקשה שהגיש הנתבע 2, מרדכי יאיר חג'ג' (להלן – המבקש) לסילוק התביעה נגדו על הסף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות. בנוסף, מתבקשת ארכה להגשת כתב הגנה וזאת עקב אי ביצוע המצאה כדין של כתב תביעה.

2. התובע, אדוארד פיליפוב (להלן - המשיב) מתנגד לבקשה.

3. טענות המבקש בתמצית –

א. הנתבע 1, מנחם חג'ג' (להלן הנתבע) הוא עוסק מורשה, ובעלים של בית הדפוס בו הועסק המשיב. הנתבע הוא מעסיקו היחיד של המשיב כך שכל חובה הצומחת מכוח יחסי העבודה מוטלת על כתפיו בלבד.

ב. המבקש הוא עובד מן המניין בבית הדפוס שבבעלות הנתבע, הוא אינו הבעלים של העסק ואינו המעסיק של המשיב.

ג. המסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם מגלים עילת תביעה כנגד המבקש. בתלושי השכר שצורפו מופיע מספר תיק הניכויים של הנתבע, שהוא כאמור הבעלים היחיד של בית הדפוס. למבקש אין זכות חתימה או כל זכות אחרת בכל הנוגע לחובותיו וזכויותיו של הנתבע בבית העסק.

ד. שכרו של המשיב שולם בהמחאות מחשבון הבנק של הנתבע בלבד.

ה. המשיב משתמש במבקש, שהוא אחיו של הנתבע, בכדי להפעיל לחץ על האחרון.

4. טענות המשיב בתמצית –

א. סילוק על הסף בבית הדין לעבודה ייעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד ויש להעדיף לברר את המחלוקת לגופה על פני סילוק תובענה על הסף.

ב. מדובר בסוגיה מורכבת המחייבת חקירה ובירור מעמיק של בית הדין, תוך שמיעת מלוא הראיות. ודוק, יש להחליט בבקשה שבכותרת רק לאחר בירור העובדות לעומקן. אי לכך, יש לדחות את הבקשה.

ג. באשר לבקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה, המשיב פועל להמצאת כתב התביעה כדין למבקש, ולאחר שתתבצע המסירה כאמור יהיה על המשיב להגיש את כתב הגנתו במסגרת המועדים הקבועים לכך בדין.

דיון והכרעה –

5. הלכה היא בבית הדין לעבודה כי סעד של סילוק על הסף יינתן במשורה ובמקרים חריגים וכי בית הדין יעדיף בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה על הסף, וכבר נקבע כי – "בית הדין לעבודה אינו נוטה למחוק תביעה על הסף ונטייתו תהיה לאפשר לתובע לבסס את תביעתו" (דב"ע (ארצי) נב/3-217 הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' הנדסה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פד"ע כז 3, 14; דיון (ארצי) נא/3-31 חיפה כימיקלים בע"מ ואח' נ' אברהם רמי כלפון, כב 1 518).

6. במקרה מושא ההחלטה, המחלוקת בין המבקש למשיב עוסקת ב"מיהות היחסים" ביניהם. בכתב התביעה טוען המשיב כי המבקש והנתבע העסיקוהו במשותף, ולביסוס טענתו זו טוען, בסעיף 4 לכתב התביעה, כי חרף העובדה שהנתבע הוא זה שרשום באופן רשמי כבעלים של העסק בו עבד המשיב, המבקש הוא זה שקיבל את ההחלטות בפועל, לרבות בכל הנוגע לקבלת עובדים וסיום העסקתם. לטענת המבקש, המשיב הוכרז כפושט רגל ומכאן שהוטלו עליו מגבלות שונות, לרבות לעניין ניהול פיננסי של בית עסק.

הווה אומר, מדובר במחלוקת עובדתית הצריכה להתברר לגוף העניין ויש לנהל, בשלב זה, את ההליך כנגד שתי הנתבעים, על מנת לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות העובדתיות והמשפטיות העומדות לפתחו ובין היתר בסוגיית "המעסיק המשותף". הלכה פסוקה היא שמקום בו מתעוררת השאלה "מיהו המעסיק", על זה שטוענים כלפיו כי הוא המעסיק, להיות צד לדיון.

7. דברים אלו מקבלים משנה תוקף שעה שמתבקש סעד של דחייה על הסף, אשר לרוב יהווה מעשה בית הדין אשר ינעל סופית את דלתות בית הדין בפני המשיב.

8. נוכח ההלכות שלעיל בדבר מדיניות בתי הדין בבקשות לסילוק על הסף ולאור הטענות המועלות בכתב התביעה כלפי המבקש, אין לקבל, בשלב זה, את טענות המבקש בדבר היעדר עילה והיעדר יריבות ויש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

9. סוף דבר – הבקשה נדחית.

10. בהתאם לאישור בדבר המצאת כתב התביעה לפיו כתב התביעה הומצא ביום 10.1.2016, ניתנת בזאת ארכה להגשת כתב ההגנה עד ליום 1.3.16.

11. שאלת ההוצאות תידון במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, כט' בשבט כ"ט שבט תשע"ו, (08 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.