ב"כ המאשימה: עוה"ד זוהר שקורי ודפנה קרפל

ב"כ הנאשם: עו"ד דואני

רקע

1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

אישום מספר 1 עד 16:

• 1. הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב 1982 (להלן: "חוק התקשורת").

אישום מספר 17:

1. פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 2(1) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981.
2. על-פי המתואר בעובדות האישום הראשון, בין התאריכים 1.1.15 ועד 5.1.15 במהלך היום והערב, התקשר הנאשם אל המתלוננת ב- 90 הזדמנויות.

על פי האישום השני, בין התאריכים 6.1.15 ועד 9.1.15 במהלך היום והערב, התקשר הנאשם למתלוננת ב- 14 הזדמנויות.

על פי האישום השלישי, בתאריך 10.1.15, מהשעה 00:29 ועד השעה 23:53 התקשר הנאשם למתלוננת ב- 74 הזדמנויות.

על פי האישום הרביעי, בתאריך 11.1.15, החל מהשעה 00:05 ועד 20:18, התקשר הנאשם למתלוננת ב- 79 הזדמנויות.

על פי האישום החמישי, בתאריך 12.1.15, החל מהשעה 7:57 ועד 23:22, התקשר הנאשם למתלוננת ב- 36 הזדמנויות.

על פי האישום השישי, בתאריך 13.1.15, החל מהשעה 00:05 ועד 20:02, התקשר הנאשם למתלוננת ב- 102 הזדמנויות.

על פי האישום השביעי, ביום 14.1.15, החל מהשעה 7:45 ועד 22:15, התקשר הנאשם למתלוננת ב- 14 הזדמנויות.

על פי האישום השמיני, בתאריך 16.1.15, החל מהשעה 03:25 ועד השעה 23:44 התקשר הנאשם למתלוננת ב- 96 הזדמנויות.

על פי האישום התשיעי, בתאריך 17.1.15, החל מהשעה 11:17 ועד 23:14, התקשר הנאשם אל המתלוננת ב- 17 הזדמנויות שונות.

על פי האישום העשירי, בתאריך 18.1.17, החל מהשעה 7:47 ועד 19:50, התקשר הנאשם אל המתלוננת ב- 46 הזדמנויות.

על פי האישום האחת עשר, בין התאריכים 22.1.15 ל- 23.1.15 מהבוקר ועד הלילה, התקשר הנאשם אל המתלוננת ב- 29 הזדמנויות.

על פי האישום השתיים עשר, בתאריך 24.1.15, החל מהשעה 00:10 ועד השעה 23:01, התקשר הנאשם למתלוננת ב- 107 הזדמנויות.

על פי האישום השלושה עשר, בין התאריכים 25.1.15 ועד 26.1.15 משעות הבוקר ועד הלילה, התקשר הנאשם אל המתלוננת ב- 40 הזדמנויות.

על פי האישום הארבעה עשר, בתאריך 27.1.15, החל מהשעה 00:03 ועד השעה 21:18, התקשר הנאשם אל המתלוננת ב- 44 הזדמנויות.

על פי האישום החמישה עשר, בתאריך 28.1.15, החל מהשעה 1:00 ועד 22:08, התקשר הנאשם אל המתלוננת ב- 30 הזדמנויות, וכן שלח לה מסרון ובו כתב כי הוא אוהב אותה ונמצא בבית חולים בניתוח, כי יש לו כאב לב בגללה והוא עומד למות.

על פי האישום השישה עשר, בתאריך 29.1.15, החל מהשעה 2:01 ועד 16:51, התקשר הנאשם אל המתלוננת ב- 25 הזדמנויות.

על פי האישום השבעה עשר, במהלך חודש ינואר, במספר הזדמנויות, הגיע הנאשם אל בית המתלוננת ואל מקום עבודה ופנה אליה בכדי לשוחח עימה.

1. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן. המאשימה הצהירה כי תגביל עצמה לעתירה של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים ואילו ההגנה תהיה חופשיה בטיעוניה.

תסקירי שירות המבחן

1. על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם כבן 53, רווק ואב לשני ילדים בוגרים. מתגורר בגפו ועובד כאינסטלטור. הנאשם מתאר מערכת יחסים קרובה עם בני משפחתו ומשפחת מוצאו וילדיו, אשר מהווים עבורו מערכת תמיכה משמעותית. הנאשם תיאר כי הכיר את המתלוננת לפני כ- 4 שנים. תחילה היתה מערכת היחסים ביניהם חיובית ואולם לאחר מספר חודשים חל משבר על רקע חוסר אמון מצידו של הנאשם, אשר הובילו לפרידות חוזרות ונשנות ואלו היוו את הרקע לביצוע העבירות. הנאשם ציין כי מאז שהוגשה התלונה אין כל קשר בינו לבין המתלוננת. באשר לעבירות, מתקשה הנאשם לקבל אחריות מלאה על ביצוען ומשליך את מרבית האחריות על המתלוננת והתנהלותה. תאר כי רכש עבורה מכשירי חשמל שונים והתקשר אליה מספר רב של פעמים בכדי למסור לה אותם. בשיחה עם המתלוננת היא מסרה כי על רקע רצונה לסיים את הקשר עם הנאשם, הוא נהג לעקוב אחריה ולהתקשר אליה פעמים רבות מאחר שחשד כי היא מקיימת קשר זוגי עם גבר אחר. המתלוננת מסרה כי הנאשם לא יצר עימה קשר בשנה האחרונה ושללה תחושת הטרדה או איומים מצידו. הנאשם ביטא הבנה ראשונית באשר לקשייו ביחסים זוגיים ובצורך טיפולי. לאור זאת שולב הנאשם בקבוצה ייעודית בתחום האלימות הזוגית, הגיע למפגשים ושיתף פעולה ואף החל לגלות מודעות ראשונית ביחס להתנהגותו. הנאשם הביע מוטיבציה לבחינת מצבו לצורך עריכת שינוי בחייו. שירות המבחן התרשם כי השתתפותו בתהליך טיפולי מהווה גורם מפחית סיכון משמעותי. מחד גיסא מתקשה הנאשם בלקיחת אחריות על מעשיו וכן בגילוי אמפתיה כלפי המתלוננת, ומאידך גיסא מגלה מוטיבציה להמשיך בהליך טיפולי. לפיכך, המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן, תוך שצוין כי הטלת מאסר בעבודות שירות עלולה לפגוע בהליך הטיפולי ולהביא לרגרסיה. שירות המבחן המליץ כי ככל שיוטל על הנאשם עונש של עבודות שירות, יהיה הדבר בהיקף מצומצם.

טיעוני הצדדים

1. לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד רוטל אהרונוביץ ויעקב שטרנברג, הנאשם יליד 1962, לחובתו הרשעה קודמת בעבירה דומה אשר התיישנה, בגינה ריצה 4 חודשי מאסר בעבודות שירות. הנאשם הטריד את המתלוננת בשיחות טלפון רבות ואף הגיע למקום עבודתה וזאת בתקופה בה היו פרודים. שיחות הטלפון נמשכו כל היום והלילה לאורך חודש ינואר 2015. הערכים שנפגעו הם שמירה על פרטיות ובטחונו של אדם. מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד שנה. מהתסקיר עולה שהנאשם מתקשה לקחת אחריות מלאה ומשליך אחריות על המתלוננת. הנאשם החל בהליך טיפולי ואולם מדובר בהליך ראשוני ובתובנות ראשוניות. הנאשם מתקשה לגלות אמפתיה ונראה שלא הפיק לקחים מהרשעתו הקודמת. המלצת שירות המבחן מתמקדת רק בנאשם ואינה לוקחת בחשבון את חומרת העבירה ואת החזרתיות שבה. לפיכך עתרו ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר בן 5 חודשים שירוצה בעבודות שירות לצד מאסר על תנאי משמעותי וקנס.
2. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד דואני, הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן אשר תוקן באופן משמעותי וחסך מזמנו של בית המשפט. כל האירועים היו בחודש ינואר והם פסקו לחלוטין לאחר שהוגשה תלונה ומאז לא חזרו על עצמם, דבר המלמד על מורא מהחוק. תסקיר שירות המבחן חיובי וממליץ על ענישה צופה פני עתיד. הנאשם שיתף פעולה, נרתם להליך טיפולי מזה 5 חודשים ומתמיד בו. היה ויוטל עליו עונש חמור יותר, כעתירת המאשימה, עלול ההליך הטיפולי להיפגע ובכך גם עלול להינזק האינטרס הציבורי. הנאשם בעל הרשעה אחת ישנה. הוא עובד והוא אב לילדים, נסיבות חייו לא היו פשוטות ומכאן שאין להיעתר לעתירת המאשימה. לפיכך, עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש צופה פני עתיד.
3. הנאשם הביע חרטה על מעשיו.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

1. כתב האישום מתאר סדרה של מקרים דומים באופיים, אשר התרחשו בסמיכות זמנים גבוהה ומהווים חלק ממסכת עבריינית אחת, ומשכך יש לראותם כאירוע אחד, שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.
2. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם הגנה על שלוות נפשו של הפרט (הטרדה באמצעות מתקן בזק) והגנה על פרטיותו של אדם (פגיעה בפרטיות).
3. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף נמוך עד בינוני. הנאשם התקשר למתלוננת כ- 750 פעמים במהלך חודש ימים ולעיתים למעלה מ- 100 פעמים ביממה ואף הגיע למקום עבודתה ולביתה.
4. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל מצו של"צ ועד לעונשי מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופות משמעותיות. לעניין זה ראו בין היתר רע"פ 7413/14 דוד נ' מדינת ישראל (17.11.14); רע"פ 2472/14 חליל נ' מדינת ישראל (24.6.14), רע"פ 1738/15 שוקרי נ' מדינת ישראל (11.3.15); רע"פ 1940/16 פולק נ' מדינת ישראל (14.3.16); רע"פ 9392/08 קרינסקי נ' מדינת ישראל (22.1.09); עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 26073-12-12 פלוטניקוב נ' מדינת ישראל (5.3.13); בע"פ (מח' מרכז-לוד) 32320-09-12 אספורמס נ' מדינת ישראל (25.12.12); עפ"ג (מח' י-ם) 39017-06-15 מייקל אבו גוש נ' מדינת ישראל (29.12.15); ת"פ (רמ') 5170-08-13 מדינת שיראל נ' בן שיטרית (1.5.16); ת"פ (ת"א) 43125-02-11 מדינת ישראל נ' רבינוביץ' (29.11.12); ת"פ (רמ') 6235-09-13 מדינת ישראל נ' פלוני (16.6.15); ת"פ (פ"ת) 9313-10-12 מדינת ישראל נ' גראבא (16.5.13); ת"פ (רמ') 21724-07-14 מדינת ישראל נ' עאדל אבו ג'אנם (3.5.15)).
5. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שבמשך חודש שלם התקשר הנאשם אל המתלוננת בכל שעות היום והלילה, עשרות ולעיתים מעל 100 פעמים תוך מספר שעות. באותם מועדים אף הגיע הנאשם במספר הזדמנויות למקום עבודתה ולביתה של המתלוננת. התנהגותו זו של הנאשם היתה על רקע חוסר יכולתו לקבל את סיום הקשר בינו לבין המתלוננת.
6. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מצו של"צ ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל.
7. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. השיקול השיקומי הינו ממין העניין. הנאשם החל בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ואולם מדובר בהליך ראשוני אשר בשלב זה הניב מודעות ראשונית ולפיכך אין בכך כדי להצדיק סטייה ממתחם העונש, הגם שיש לקחת זאת במסגרת השיקולים בעת גזירת העונש בתוך המתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם הינו יליד 1962, גרוש ואב לשני ילדים בוגרים, אשר עובד לפרנסתו כעצמאי ומסייע בכלכלת ילדיו. הטלת עונש של עבודות שירות כעתירת המאשימה עלולה לפגוע בו ובמשפחתו כלכלית. הנאשם הודה במיוחס לו והביע חרטה. הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הגם שבפני שירות המבחן התקשה לקחת אחריות מלאה והשליך חלק מהאחריות על המתלוננת. הנאשם נרתם להליך טיפולי במסגרת שירות המבחן ואף הביע מוטיבציה להמשיך בו. לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בעבירות פגיעה בפרטיות, איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק משנת 2005, אשר התיישנה. בגינה ריצה הנאשם מאסר של 5 חודשים בעבודות שירות.
2. עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לעברו של הנאשם וכן לעובדה שהתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו ולגלות אמפתיה כלפי המתלוננת.
3. באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש של צו של"צ לצד עונשים נוספים. כמו כן נוכח הפגיעה במתלוננת יש מקום לפצותה.

סוף דבר

1. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
   1. צו של"צ בהיקף של 200 שעות על פי התכנית שגיבש שירות המבחן.
   2. 3 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מהיום על עבירה מן העבירות בהן הורשע.
   3. פיצוי בסך 1,000 ש"ח למתלוננת. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.2.17 ויועבר למתלוננת על פי פרטים שתמסור המאשימה.
   4. צו מבחן למשך שנה מהיום.

מובהר בזאת לנאשם כי אם לא ירצה את השל"צ או המבחן כנדרש ניתן יהיה להפקיעם ולשוב ולגזור את דינו.

אני מורה על עיכוב ביצוע צו השל"צ למשך 45 ימים.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ו' כסלו תשע"ז, 06 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.