1. המשיבה הגישה כנגד המבקשים תביעה כספית לסך של 453,110 ₪ (ת.א. 16764-11-15). המבקש 1 הגיש מצידו תביעה כספית לסך של 525,695 ₪ כנגד המשיבה ומנהליה אסף בוקטוס ומירה ביטון (ת.א. 53374-10-15).

הדיון בשתי התובענות אוחד בהחלטת כב' סגנית הנשיאה קרלינסקי מיום 1/1/16.

2. בפניי בקשת המבקשים לדחות על הסף את התביעה שהוגשה כנגדם בת.א. 16764-11-15.

3. בכתב התביעה נטען בתמצית ולצורך בקשה זו בלבד כדלקמן:

א. המשיבה הפעילה וניהלה בר - מסעדה בשם "הפרלמנט" בכפר סבא. מנהליה ובעליה של המשיבה הם השותפים אסף בוקטוס ומירה ביטון.

ב. המבקשים הם בעל ואישה, אשר התקשרו עם המשיבה בהסכם לרכישת המסעדה. הקשר בין הצדדים נוצר בחודש אוקטובר 2014 בנוכחות ובאמצעות מתווך.

ג. לאחר מו"מ נחתם ביום 28/12/14 הסכם למכירת המסעדה תמורת סך של 430,000 ₪ בתוספת מע"מ. על אף שרק המבקש 1 חתם על ההסכם, הרי שגם המבקשת 2 חבה ביחד עמו בהתחייבויות, נוכח מעורבותה הפעילה ברכישת המסעדה ובהפעלתה ומכוח היותה בת זוגו ורעייתו של המבקש 1.

ד. המסעדה הועברה לידי המבקשים בפועל ביום 1/3/15 ועד למועד זה התקיימה תקופת חפיפה.

ה. המבקשים שילמו למשיבה מקדמה בסך של 15,000 ₪ ואת היתרה היו אמורים לשלם ביום 1/3/15. המבקשים לא שילמו את היתרה במועד וביום 22/3/15 נחתמה תוספת להסכם, שבמסגרתה הוסכם, כי המבקשים ישלמו את היתרה בתשלומים חודשיים של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. עוד הוסכם כי ציוד המסעדה יהווה בטוחה לביצוע התשלומים ויעבור לבעלותם של המבקשים רק לאחר שתשולם כל התמורה.

ו. המבקשים מסרו לידי המשיבה 42 המחאות חודשיות על סך של 10,000 ₪ + מע"מ כ"א. סוכם כי ככל ש- 3 המחאות רצופות לא תכובדנה, תהא למשיבה הזכות ליטול את ציוד המסעדה.

ז. שש ההמחאות הראשונות של המבקשים כובדו. ההמחאה של חודש ספטמבר 2015 בוטלה וחוללה. המבקש 1 נשאל על כך והשיב כי פעל לפי ייעוץ משפטי.

ח. ביום 7/10/15 המבקש 1 פנה למירה ביטון, מסר לה כי בעל מבנה המסעדה דורש לפנות את המסעדה וביקש ממנה ליטול את הציוד. מנהלי המשיבה פנו לבעל המבנה ולאחר דין ודברים עמו קיבלו לרשותם את הציוד, על אף שהלה טען לחוב שכירות של המבקשים. רוב הציוד כבר נמכר על ידי המשיבה תמורת סך של כ- 15,000 ₪.

ט. המבקשים סגרו את המסעדה במהלך חודש ספטמבר 2015 והותירו אחריהם חובות רבים לעובדים, לספקים ולמשכיר מבנה המסעדה.

י. התביעה הוגשה בעילה חוזית ובעילה שטרית וכן בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

טענות הצדדים במסגרת הבקשה

4. להלן יפורטו בתמצית טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה.

5. בבקשת המבקשים נטען כך:

א. למשיבה אין זכות עמידה או עילה כנגד המבקשים, שכן היא לא חתמה ולא הייתה צד להסכם המכירה, אלא מנהליה בעצמם ובאופן אישי. אסף בוקטוס נחקר במסגרת הליך הבקשה לביטול העיקולים הזמניים ואישר את זהות החותמים.

ב. אין למשיבה עילה, שכן קיימת הודאה בכתב התביעה לכך שמנהליה גנבו את ציוד המסעדה של המבקש 1, מכרו אותו ללא אישור לצדדי ג' ונטלו לעצמם את הכספים. כתב התביעה הוגש לצורך אכיפת ההסכם, שבמסגרתו נמכר הציוד למבקש 1. מסך התביעה כלל לא נוכו הסכומים אשר שולמו בפועל על ידי המבקש 1.

יש לסלק את התביעה על הסף שכן היא נעדרת עילה, קנטרנית וטורדנית. התביעה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים ועל סכום מוגזם.

ג. יש לסלק את התביעה כנגד המבקשת 2 על הסף, שכן היא לא הייתה כלל צד להסכם ולא נזכרה בו. טענות כתב התביעה כלפי המבקשת 2 אינן אמת ואף לא יכולות לבסס חיוב כנגדה. אף הטענות לחיובה מכוח נישואיה למבקש 1 חסרות בסיס, שכן המבקשים נישאו כ- 7 חודשים לאחר שנחתם ההסכם.

הבקשה מפנה להחלטתו של כב' הרשם הבכיר לרנר בבקשה להטלת עיקולים זמניים, שם נקבע כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לקיומה של עילת תביעה כנגד המבקשת 2.

6. בתגובת המשיבה נטען כך:

א. הבקשה לא נתמכה בתצהירים מטעם המבקשים ודי בכך כדי לדחותה.

ב. כעולה מההסכם ומהתוספת לו, המשיבה הייתה צד להסכם וחתימתה נעשתה באמצעות מנהליה. אסף בוקטוס ומירה ביטון חתמו כבעליה של המשיבה ולא כצד להסכם.

ג. מעורבותה של המשיבה ברורה - התשלומים ששולמו על ידי המבקשים שולמו כולם למשיבה ; במסגרת התביעה הנגדית שהוגשה מטעמו של המבקש 1 נתבעה המשיבה מכוח אותו ההסכם ; במסגרת הבקשה לביטול העיקול נטען כי התביעה כנגד בעליה ומנהליה של המשיבה הוגשה גם בטענה של הרמת מסך ההתאגדות של המשיבה ; במכתב המבקשים מיום 10/9/15 נטען כי ההסכם נכרת עם המשיבה.

ד. התביעה הוגשה על בסיס הטענה כי המבקשים לא שילמו למשיבה את מלוא סכום התמורה בהסכם. במסגרת הבקשות להטלת עיקולים ולביטולם, המבקש 1 הודה במפורש כי לא שילם את התמורה החוזית בגלל שלא אושרה לו הלוואה.

ה. אין לקבל את הטענה כי ציוד המסעדה נגנב, שכן המבקש 1 הודה כי פנה למנהלי המשיבה ודרש מהם ליטול את ציוד המסעדה.

ו. אין לסלק את התביעה כנגד המבקשת 2 על הסף, שכן היא נטלה חלק פעיל והייתה מעורבת ברכישת המסעדה ובהפעלתה ואף נשאה באופן אישי בחלק מהתשלומים.

7. בתשובה מטעם המבקשים נטען כי בבקשה לסילוק על הסף אין צורך בתצהירי תמיכה, שהרי בדיקת תצהירים היא חלק מהבאת הראיות וסילוק התביעה קודם לאותו שלב. יתר טענות התשובה מתייחסות לטענות התגובה ושוללות אותן על בסיס הנטען בבקשה.

דיון והכרעה

8. תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, קובעות את הנסיבות שבהן רשאי בית המשפט למחוק (תקנה 100) או לדחות (תקנה 101) כתב תביעה על הסף, בין היתר בהיעדר עילת תביעה (תקנה 100(1)) או בכל נימוק המצדיק דחייה מלכתחילה (תקנה 101(א)(3)).

9. תקנות הסילוק על הסף קובעות כאמור כי בית המשפט רשאי למחוק או לדחות תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. כבר נקבע בפסיקה, כי התקנות הנ"ל מיועדות "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

וראה לעניין זה: ע"א 316/56 חיים קרמש ואח' נ' סול ואח' פ"ד יא 1336, 1341 ; ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חברת האחים שבירו בע"מ ואח' פ"ד נד(4) 464, 478.

10. סילוק תביעה על הסף הוא אמצעי חמור, השמור לאותם מקרים קיצוניים הראויים לו. מכאן שהכרעה עניינית עדיפה כמעט תמיד על פני הפתרון הדיוני (ראה לעניין זה ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו(2) 151, 155 - 156).

11. בית המשפט יסלק תביעה על הסף רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו יוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח', פ"ד מא(1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה, פ"ד מו(1) 470; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב - יפו, פ"ד מ(2) 668).

הטענה כי המשיבה לא הייתה צד להסכם

12. טענת המבקשים כי המשיבה לא הייתה צד להסכם נסתרת מכוח הכתוב במפורש בהסכם למכירת המסעדה (נספח א' לתגובה) - הצדדים להסכם, הרשומים מתחת לכותרתו, הם המשיבה והמבקשים. תחת פרטי הצדדים רשומה הצהרתם של אסף בוקטוס ומירה ביטון, כי הם רשאים לחתום בשם החברה והעסק. השניים הנ"ל אף חתומים תחת ההצהרה.

13. למען הסר ספק, התוספת להסכם (נספח ב' לתגובה) נושאת את הכותרת "תוספת להסכם שנערך ביום 28/1/14 בין יעקבי נשר סולן - הקונה, לבין הפרלמנט - בוקטוס נחמיאס בע"מ ח.פ. 514849561 - המוכר".

14. די באמור כדי לדחות את הטענה כי המשיבה לא הייתה צד להסכם, מקל וחומר כאשר היא נטענת בכדי לבסס בקשה לסילוק תביעתה על הסף.

הטענה להיעדר עילה

15. כתב התביעה הוגש בעילה חוזית, על בסיס הטענה כי המבקשים הפרו את הסכם ההתקשרות עם המשיבה. התביעה מתבססת בנוסף על עילה שטרית מכוח ההמחאות שנמשכו על ידי מי מהמבקשים לפקודת המשיבה.

16. טענותיהם של המבקשים כי בוצעה גניבה השוללת את ניקיון הכפיים של המשיבה, הן טענות עובדתיות אשר דורשות בירור בראיות ובעדויות ואין בהן כדי לבסס בקשה לסילוק על הסף.

17. הטענה כי התביעה היא טורדנית וקנטרנית חסרת כל בסיס ודינה לדחייה.

הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד המבקשת 2

18. בניגוד לשתי הטענות הקודמות של המבקשים, לא ניתן לומר כי לרכיב זה של הבקשה אין ידיים ורגליים, שכן המבקשת 2 לא נזכרה בהסכם נשוא התביעה ולא חתמה עליו.

19. טענות המשיבה כנגד המבקשת 2, כי היא הייתה צד להסכם מכוח מעורבותה ברכישת המסעדה ובפעילותה, קלושות על פני הדברים וספק אם המשיבה תעמוד בנטל להוכיחן.

20. עם זאת, כאמור, בית המשפט יסלק תביעה על הסף רק כאשר ברור שתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו יוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה.

21. ככל שהמשיבה תוכיח את טענותיה כי המבקשת 2 הייתה צד להסכם מכוח התנהלותה, הרי שלא מן הנמנע כי תוכל לקבל סעד כנגדה.

סיכום

22. המבקשים טענו לכל אורך בקשתם טענות עובדתיות מבלי לתמוך אותן בתצהיר של מי מהם. דעתי כדעת המשיבה, כי די היה בכך כדי לדחות את הבקשה.

23. אף בהתעלם מאי תמיכת הבקשה בתצהירים, טענות המבקשים לכך שהמשיבה לא הייתה צד להסכם ולהיעדר עילת תביעה, נמצאו חסרות בסיס של ממש.

24. הבקשה לסילוק התביעה כנגד המבקשת 2 על הסף נדחית אף היא מהטעמים שפורטו לעיל ובשים לב לכך שלא צורף תצהיר מטעמה של המבקשת 2.

25. המבקשים ישלמו למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ו, 07 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.