<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד גפני

הנאשמת – בעצמה

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא לנאשם/ת, ונשאל/ה מה התשובה לאישום:

תשובת הנאשם/ת הסנגור:

מודה בעובדות כתב האישום.

הכרעת דין

הנאשמת הודתה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מוצאת את הנאשמת אשמה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום ומרשיעה אותה בהתאם.

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ו, 08/11/2015 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

נוהגת משנת 2007. אין לחובתה הרשעות קודמות . נסתפק בקנס.

הנאשמת:

זה מה שהוסכם.

היתי מנהלת פרויקטים עד כה בחברת אבטחה.

כעת התחלתי ללמוד חינוך לגיל הרך .

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתה של הנאשמת ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

לאור האמור הנני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום הינו:

פסילה בפועל לתקופה של עד שנה, פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות ש"ח עד אלפי ₪, מאסר על תנאי.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע עבירה זו: הנאשמת מחזיקה ברישיון נהיגה משנת 2007. אין לחובתה הרשעות קודמות.

נוכח המהירות, העבר התעבורתי הנקי לחלוטין, מטעמי מדיניות משפטית ונוכח הלכת בית משפט העליון בעניין כיבוד הסדרי טיעון, אתן ידי להסדר.

דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 800 ₪ או 25 ימי מאסר שתישא תמורתם.

הקנס ישולם ב- 2 תשלומים שווים ו רצופים החל מיום 1.12.15 ובכל 1 לחודש. היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי ותועבר לגביה באמצעות המרכז לגביית קנסות.

הנאשמת הונחתה לגשת למזכירות לקבלת שובר תשלום.

הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים

וזאת על תנאי למשך 2 שנים והתנאי הוא שלא תעבור אותה עבירה בה הורשעה או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ו, 08/11/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיגל קדוש