התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה על סך 10,000 ₪.

לטענת התובע, סוכם בינו לבין הנתבעת 1 על בניית חומה משותפת לבתיהם ברחוב חטיבת עציוני באופקים.

עלות בניית החומה היתה 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.

התובע שילם עבור החומה את הסך של 20,000 ₪, למי שבנה את החומה ופנה אל הנתבעת 1 על מנת שתחזיר לו סך של 10,000 ₪.

לטענת התובע, הנתבעת 1 הציגה עצמה כאשה חסרת אמצעים ועל כן הסכים להפחית את הסך של 10,000 ₪ לסך של 7,500 ₪ וזאת עוד בשנת 2013.

הנתבעת 1 לא שילמה סכום זה והתובע הסכים לקבל מהנתבעת 1 סכום קטן יותר של 6,750 ₪ וזאת בשנת 2014.

גם סכום זה לא שולם ובלית ברירה, הסכים התובע לקבל מהנתבעת 1 סך של 5,000 ₪ אך גם סכום זה לא שולם והנתבעת 1 מכרה בשנת 2015 את הבית ולא שילמה לתובע את המגיע לו עבור החומה.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה, טענה כי הבית אינו שייך לה אלא לבן שלה והוא אכן נמכר בשנת 2015, אך היא זו שניהלה את בניית הבית.

עוד לדבריה, כאשר החלה לבנות את הבית בנובמבר 2013, החומה כבר הייתה קיימת.

לדבריה, בינה לבין התובע לא היה הסכם בניה של חומה משותפת.

על כן הנתבעת 1 מבקשת לדחות את התביעה.

בדיון בבית המשפט חזר התובע על דבריו וציין כי היה הסכם בעל פה בינו לבין הנתבעת 1, על בניית החומה המשותפת והוא מתוך התחשבות במצבה, כפי שתיארה אותו בפניו, הסכים להפחית מהסכום שהגיע לו פעם אחר פעם, עד שהגיע לסכום של 5,000 ₪ שגם אותו הנתבעת 1 לא שילמה.

הנתבעת 1 בבית המשפט, בתחילת עדותה, אמרה כי מעולם לא הייתה בינה לבין התובע הסכמה כי תשתתף בעלות הבניה.

הנתבעת 1 חזרה ונשאלה האם מעולם לא דיברה עם התובע על בניית חומה משותפת וענתה, בעמ' 1 מול שורה 20: "התובע אמר שהוא רוצה לבנות ושזה יהיה 30 מ' ושזה יעלה 7,500 ₪, אני לא הסכמתי. אני אמרתי שאנחנו צריכים לבנות ואני לא יודעת את המחירים וכשנגיע לזה נבדוק את המחירים וזהו".

הנתבעת 1 לא ציינה דברים אלו שהיא אמרה לעיל, בכתב ההגנה שלה והדברים נאמרו לראשונה בבית המשפט, לאחר שחזרה ונשאלה הן על ידי התובע והן על ידי בית המשפט, אם מעולם לא סיכמה עם התובע על בניית חומה משותפת.

ניכר היה כי הנתבעת 1 איננה מדייקת באמירותיה ולמעשה, מדבריה עולה כי אכן היא והתובע דיברו ביניהם על הקמת חומה ואף הוזכרו מחירים של עלות חומה כזו ובסופו של דבר, התובע גם בנה את החומה על חשבונו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, מצאתי כי התובע הוכיח את תביעתו.

התרשמתי כי התובע מתאר את השתלשלות העניינים כפי שאירעה, כאשר לאחר סיכום בעל פה בינו לבין הנתבעת 1, הוא בנה את החומה בעלות משותפת, כאשר כל צד אמור לשאת ב- 50% ממחיר הבניה, דהיינו כל צד ישלם 10,000 ₪.

הנתבעת 1 התבקשה על ידי התובע לשלם את חלקה ודחתה פעם אחר פעם את השתתפותה בעלות בניית החומה והתובע נעתר לה ואף הסכים להתחשב במצבה הכלכלי ולהפחית את הסכום, אך גם הסכום המופחת לא שולם.

כפי שציינתי לעיל, התרשמתי כי הנתבעת 1 איננה מדייקת בתיאור השתלשלות העניינים ועל כן אני מקבלת את תביעתו של התובע.

לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 10,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ₪.

סך הכל תשלם הנתבעת 1 לתובע סך של 10,500 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ב' ניסן תשע"ו, 10 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.