בעניין: התנגדות לביצוע תביעה ובקשה להארכת מועד

הבקשה הוגשה באיחור ללא שהוצהר על טעם מיוחד לכך, אף לא על טעם כלשהו.

המבקשת כלל לא הגישה תצהיר, לא העלתה כל טענת הגנה, אלא עתרה להארכת מועד להגשת כתב הגנה לאחר ההחלטה בטענת חוסר סמכות מקומית. בבקשה נטען באופן סתמי כי ישנם נימוקי הגנה בגינם יוגש כתב הגנה ארוך וישנה הפנייה למכתב ב"כ המבקשת, אך אין בכך להחליף את הדרישה לפירוט עובדות והעלאתן בתצהיר.

הטענה חסרת בסיס משפטי. לחייב בתיק הוצל"פ, שנפתח לביצוע תביעה בסכום קצוב (לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967) ניתנה זכות להגיש את ההתנגדות לביצוע תביעה ללשכה, שלה הסמכות המקומית לדון בתובענה, ובלבד שיפרט את הטעמים לכך (ראה תקנה 109ב(ב) ו-(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979).

בבר"ע (מחוזי ירושלים) 975/09 טכנוקריט נ' כ.ס.מ. הנדסה (19.7.2009, נבו), נקבע מפי כב' השופט י. ענבר: "כאשר הנתבע מעוניין לקיים את הדיון בבית המשפט, אשר לשיטתו אליו צריך היה להגיש נגדו תובענה על פי תקנות סדר הדין האזרחי, עליו להגיש את ההתנגדות ללשכה שליד בית משפט זה. לעומת זאת אם הנתבע יבחר להגיש את ההתנגדות ללשכה, שבה פתח התובע בהליך, אזי הוא יראה כמי שמחל על טענת חוסר הסמכות המקומית וכמי שהסכים לסמכותו המקומית של בית המשפט שליד לשכה זו".

אשר על כן בקשת המבקשת להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית או למיקה על הסף, שהוגשה ללשכה זו, נדחית על הסף.

הסיכום הינו כי בהעדר טעם לאיחור בהגשת הבקשות ובהעדר הגנה, נדחות בקשות המבקשת.

מאחר ולא התקיים דיון במעמד הצדדים ולא נדרשה תגובה, אין צו להוצאות הבקשות שבנדון.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ו, 30 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.