1. התובע הגיש בקשה למשיכת כספי הפיצויים מהנתבעת. התובע טען כי העביר לנתבעת את כל המסמכים הרלוונטיים בחודש אוגוסט 2015 ולמרות זאת לא העבירה לידיו את כספי הפיצויים.

2. מנגד הודיעה הנתבעת שהכספים שוחררו לזכות התובע לאחר שהומצאו לידיה כל המסמכים הרלוונטיים ושללה את טענת התובע לעיכוב בשחרור הכספים. הנתבעת טענה שבחודש אוגוסט 2015 הועבר לידיה טופס 161 שאינו קריא ולכן נשלח לתובע ביום 26.8.2015 מכתב המפרט את הצורך בהמצאת טופס קריא ומסמכים נוספים לצורך הטיפול בבקשתו. הנתבעת הוסיפה כי ביום 27.8.2015 העביר התובע אישור פקיד שומה בלבד ללא טופס 161 קריא. הנתבעת ציינה שפנתה מיוזמתה למעסיקתו של התובעת אשר העבירה לידיה טופס 161 קריא רק ביום 29.11.2015. הנתבעת הוסיפה שבאותו היום שוחררו הכספים לטובת התובע.

3. נוכח שחרור כספי הפיצויים והעברת כספי התגמולים על שמו של התובע, התייתרה הבקשה.

עם זאת, התובע ביקש שבית הדין יחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ופיצוי בגין העיכוב בשחרור הכספים והצורך בהגשת הבקשה לבית הדין. בנוסף, הודיע התובע כי לא קיבל לידיו את מכתב הנתבעת מיום 26.8.2015 שבו הודיעה הנתבעת שטופס 161 אינו קריא.

4. כאמור, מנגד טענה הנתבעת שפעלה כדין והעבירה את הכספים לידי התובע לאחר שהומצאו לה כל המסמכים באופן קריא.

5. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו במסמכים שהוגשו בתיק, אנו סבורים כי יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 1,000 ₪ בגין ההוצאות ועגמת הנפש שנגרמה לו עד לשחרור הכספים לידיו.

בפסיקת ההוצאות הבאנו בחשבון את העובדה שהתנהלות התובע מעידה על כך שהיה פעיל במהלך החודשים שחלפו מהמועד שהגיש לנתבעת את הבקשה לשחרור הכספים (חודש אוגוסט 2015) ועד למועד שחרור הכספים לידיו. לכן אם אכן היה מובא לידיעתו שטופס 161 אינו קריא והוא זה שמעכב את שחרור הכספים, היה התובע פועל להמצאת טופס קריא. מנגד הבאנו בחשבון את העובדה שהנתבעת בסופו של יום, לאחר הגשת התביעה, פנתה מיוזמתה למעסיקתו הקודמת של התובע על מנת לקבל טופס 161 קריא והסדירה את שחרור הכספים במהירות.

6. סוף דבר, הבקשה לשחרור הכספים – מתייתרת.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסכום של 1,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ו, (26 ינואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.