טוען...

החלטה שניתנה ע"י נסר אבו טהה

נסר אבו טהה04/01/2016

בפני

כבוד השופט נסר אבו טהה

המבקשת

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד יריב צרי ועו"ד צחי יונגר

נגד

המשיב

בנימין בינו פינטו (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד ירום הלוי

החלטה

1. לפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, על רקע כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע ועבירות בנשק- עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2. מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך שאינו ידוע למאשימה בסמוך לפני 30/6/15, קשרו ביניהם המשיב, שלום דומרני, סטיב אקריש (להלן: "סטיב") ודני אלקבץ (להלן: "דני") קשר, לקבל מהמשיב אקדח לצורך ביצוע פשע.

נטען, כי בתאריך 30/6/15 בסמוך לשעה 20:30, נסעו סטיב ודני בהנחיית שלום דומרני לאזור קריית מלאכי שם מתגורר המשיב. בהמשך ובסמוך לכך, קיבלו סטיב ודני מאת המשיב או מאת אחר הפועל בשמו של המשיב, אקדח גנוב מסוג גלוק 19- 9 מ"מ שמספרו הסידורי מחוק (להלן: "אקדח מס' 2"). בתאריך 27/7/15 נתפס אקדח מס' 2 על ידי המשטרה.

3. בא כוח המבקשת טען כי לחובת המשיב קמה תשתית הראייתית הנשענת על:

שיחה מוקלטת בין עד המדינה- ע.ז. (להלן: "הסוכן"), שפעל באותה העת כסוכן משטרתי, לבין דני אלקבץ. נטען, כי דני הינו חברו של הסוכן והיה לכאורה שותפו של הסוכן בעבירות שונות, בין היתר ניסיונות רצח, כך שהנושאים שהשניים מדברים עליהם מוכרים לשניהם, עסקינן בשיחה אותנטית של "משיח על פי תומו". נטען, כי במסגרת השיחה מיום 20/9/15 (דיסק שמע ותמליל מ"ט 1146/15), נשמע דני מספר לסוכן שהוא הביא את האקדח מהמשיב, בהתחלה בלי כדורים ובהמשך הביא גם מחסנית. עוד נשמע דני אומר שלמשיב "יש סחורה".
נטען, כי דני אישר בחקירתו (מיום 18/10/15 ש' 630) כי הוא הדובר בשיחה. עם זאת טען, כי הוא "התרברב". משנשאל לגופם של דברים ביחס לנשמע בשיחה- בחר לשמור על זכות השתיקה;

עדויות הסוכן- במסגרת הודעתו המרכזית מיום 11/8/15 (לפני השיחה המוקלטת עם דני), מסר פרטים ששמע מאחרים בנוגע לאקדח (האקדח הגיע מקריית מלאכי תחילה ללא תחמושת). נטען, כי בשיחה המוקלטת בין הסוכן לדני (מיום 20/9/15), דבריו של דני למעשה מאשרים את גרסת הסוכן בחקירתו, ודני אף משלים פרטים נוספים אודות מקורו של האקדח. לגישת בא כוח המבקשת, יש בכך כדי לחזק את אותנטיות אמרתו של דני בשיחה עם הסוכן וכי לא מדובר ב"התרברבות" כנטען על ידי הסנגור;

שיחה מוקלטת בין הסוכן לבין שניר ואזנה בדירת המסתור של הסוכן (דיסק 27 קובץ 8)- שניר נשמע אומר לסוכן "אבי (אבו חצירא) אמר בינו אפשר אולי לקחת ממנו אם הוא נותן לדפאס כן...";

האזנות סתר המלמדות על הקשרים הנטענים בין המשיב לאחרים;

מחקרי תקשורת ופלטי שיחות טלפון מהם עולה כי במועד אותו מסר הסוכן כמועד הבאת האקדח מהמשיב (30/6/15), סטיב ודני מאוכנים יחדיו בשעות הרלוונטיות בתנועה לכיוון קריית מלאכי וכן בקריית מלאכי (בשעות אלו אין ביניהם שיחות). עם הגעתם לקריית מלאכי, דני מבצע שיחות לאדם אחר בשם אסף ביטון (שעה 20:37, 20:45), כאשר בזמן הזה המשיב נמצא אף הוא באזור קריית מלאכי. לאחר מכן ישנה שיחה בין אסף ביטון למשיב (שעה 20:56), ושוב שיחה מאסף ביטון לדני;

תפיסת האמל"ח על פי הכוונתו של הסוכן בסמוך לדירה שהושכרה עבור הסוכן על ידי אחרים ברח' אסתר המלכה 26 באשדוד.

עוד הפנה בא כוח המבקשת לגרסת המשיב. נטען, כי תחילה המשיב שמר בחקירתו על זכות השתיקה. בהמשך, משנשאל אודות היכרותו עם דני, מסר שפגש אותו פעם אחת באקראי באשדוד כשדני ליווה מישהו אחר, והוא לא שוחח עמו. נטען, כי ממחקרי התקשורת עולה שישנן שיחות טלפון בין המשיב לבין דני מיום 9/8/15 ו- 10/8/15 בנות 57 שניות ו- 55 שניות. כך שאמרתו שפגש את דני פעם אחת ולא שוחח עמו מעבר לכך, הינה שקרית ויש בה כדי לחזק את ראיות התביעה.

אשר לעילת המעצר נטען, כי המעשים המיוחסים למשיב ונסיבות ביצועם לכאורה מקימים כנגד המשיב עילת מעצר סטטוטורית. כמו כן, קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחסד"פ (מעצרים). עוד נטען, כי מסוכנותו של המשיב מתעצמת נוכח עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות של הריגה, אלימות, הפרת הוראה חוקית, עבירות נשק, עבירות רכוש, זיוף ובריחה ממעצר.

לאור האמור, עתר בא כוח המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

4. בא כוח המשיב מנגד, טען שאין בחומר החקירה כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב במעשים המיוחסים לו בכתב האישום.
נטען, כי קיים נתק בין האקדח שלכאורה עבר מדני וסטיב, לשלומי אקריש (להלן: "שלומי"), לבין האקדח שהעביר לכאורה שלומי לסוכן. נטען, כי אין בחומר החקירה ראיה שהאקדח שהעביר לכאורה שלומי לסוכן, הוא אותו אקדח שקיבל מסטיב ודני (אותו קיבלו לכאורה מהמשיב).
נטען, כי ייתכן שדני וסטיב הביאו לשלומי אקדח אחר, למשל אקדח צעצוע, ואילו שלומי מסר לסוכן אקדח אחר שבסופו של יום נתפס על ידי המשטרה. לתמיכה בטיעוניו הפנה בא כוח המשיב להודעות הסוכן (מיום 11/8/15 עמ' 4 ומיום 21/9/15 עמ' 2) במסגרתן מסר:
"אחרי שלושה שבועות בא אלי שלומי ואמר לי שדני אלקבץ וסטיב הביאו אקדח...מקריית מלאכי והביאו לנו מחסנית... ושלומי בא אלי בערב והביא לי את האקדח החדש עם מחסנית ולקח את הישן".
עוד לעניין זה נטען, כי המעורבים לכאורה במסירת האקדח לסוכן (דני, סטיב או שלומי אקריש), אינם מוסרים בחקירתם דבר לעניין מקור האקדח.
עוד ביחס לעדויות הסוכן נטען, כי הסוכן בהודעתו מיום 21/9/15 (עמ' 2) מספר עוד סיפור על אותו בינו (המשיב)- לגרסתו, לאחר מסירת האקדח, דני אמר לו שבינו בא אליו אחרי כמה ימים וביקש להחליף את האקדח, ודני משיב לו שהאקדח נתפס. נטען, כי דבר זה לא עולה בהקלטה בין דני לסוכן ואין לכך גם תימוכין במחקרי התקשורת או בפלטי שיחות טלפון.

אשר לשיחה המוקלטת בין דני לבין הסוכן, נטען כי דני לא מציין שום פרט מזהה מעבר לשם "בינו". אין כל תיאור של שם משפחה או מקום מגורים, כך שקיים ספק שמדובר במשיב.
עוד לעניין זה נטען, כי במהלך השיחה דני מתרברב בפני הסוכן ומספר לו סיפורים על אירועים בהם הסוכן לא נכח. כך, שלא מן הנמנע שדני "התרברב" גם בדבריו הנוגעים לאקדח נשוא כתב האישום.

ביחס למחקרי התקשורת נטען, כי על פי דו"ח האיכון אין חולק שהמשיב היה ביום 30/6/15 בקריית מלאכי, כך גם דני וסטיב. עם זאת, נטען, כי בניגוד לטענת בא כוח המבקשת, דני וסטיב לא היו יחדיו בעודם בקריית מלאכי וקילומטרים מפרידים ביניהם.
עוד נטען, כי מפלטי שיחות הטלפון עולה, שביום 30/6/15 אין כל שיחה בין המשיב לבין דני, וגם לא בסמוך לפני או אחרי. בנוסף, אין כל שיחות טלפון בין המשיב לבין סטיב או שלומי או שניר ואזנה. בנוסף, מפלטי שיחות הטלפון עולה, כי ביום 30/6/15 ישנן שיחות טלפון בין דני לבין אסף ביטון, אולם האחרונה בשעה 20:56. נטען, כי אם אכן הייתה העברה של אקדח, הייתכן שאותו אסף ביטון לא היה מתקשר לדני על מנת לומר לו "שהכל בסדר", ולתאם עמו את מועד ומקום העברת האקדח לידיו?.

לאור האמור עתר בא כוח המשיב להורות על שחרורו של המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו למשפט.

דיון והכרעה

5. הלכה היא כי בדיון בשאלת מעצר נאשם עד תום ההליכים נגדו, נדרש בית המשפט לבחון קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו. רמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה אינה זו הנהוגה במשפט הפלילי – היינו: מעל לכל ספק סביר, אלא די בבחינת כוח ההוכחה הפוטנציאלי הטמון בחומר החקירה. על בית המשפט לבחון אם קיים סיכוי סביר שעיבודן של הראיות במהלך המשפט – תוך כדי העברתן בכור ההיתוך של החקירות ומבחני הקבילות והמשקל – יוביל בסופו של יום להרשעת הנאשם (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל). במלים אחרות, על בית המשפט לבחון אם קיים סיכוי סביר שמחומר החקירה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם. בשלב בחינת הראיות לכאורה אין בית המשפט נדרש לבחון את מהימנות עדים או את משקלן של העדויות, אלא אם כן מדובר בפירכות מהותיות וגלויות לעין, המצביעות מעצמן על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה (בש"פ 352/11 ברי נ' מדינת ישראל). אם הבחינה הלכאורית מגלה ליקויים יסודיים או קשיים אינהרנטיים בחומר החקירה, כך שלא קיים סיכוי סביר כי ניתן יהיה להתבסס על החומר הראייתי לצורך הרשעת הנאשם – לא ייעצר הנאשם עד תום ההליכים נגדו (בש"פ 635/13 מגידיש נ' מדינת ישראל; בש"פ 6742/11 אלמכאווי נ' מדינת ישראל). לעומת זאת, אם מכלול הראיות שבתיק החקירה הוא כזה, שההרשעה או הזיכוי הם פועל יוצא של מידת האמון שהשופט בהליך הפלילי העיקרי ייתן בהם, כי אז קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה (הלכת זאדה).

עוד נקבע, כי תשתית ראייתית לכאורית, אך שהיא מורכבת ממסכת של ראיות נסיבתיות, עשויה להוות תשתית מספקת לצורך מעצר עד תום ההליכים מקום שיש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו, ובלבד שהראיות לכאורה ככל שהן נסיבתיות תהיינה על פניהן בעלות עוצמה שיש בה להוביל למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכויי ההרשעה (ראה בש"פ 1238/06). יפים לעניין זה הדברים שנקבעו בבש"פ 5588/12 ניאמצ'יק נ' מ"י:
"
נעצור בצומת שבין ראיות לכאורה לבין ראיות נסיבתיות. מה מוליד המפגש ביניהן? העקרונות שהובאו בעניין זאדה עשויים לסייע, אך יש גם מקום להרחיב. הערכאה הדנה במעצר עד תום ההליכים קובעת ממצאים – לכאוריים ולא סופיים. ראייתה מוגבלת, אך עליה לנקוט עמדה גם אם מדובר ב"עמדה לכאורה". ראיות נסיבתיות מוצלחות בסיום המשפט, נשענות על שתי קומות. הראשונה – ראיות מסוימות הוכחו מעל לכל ספק סביר. השנייה – של אף שראיות אלו אינן ישירות, השתלבותן ביחד יוצרת פסיפס המוביל לתוצאה הגיונית אחת והיא הרשעת הנאשם.

מה המצב בראיות לכאורה? באשר לקומה הראשונה, יש לבחון האם כל אחת מהראיות לכשעצמה הוכחה לכאורה. באשר לקומה השניה, העניין מורכב. תיתכנה שלוש אפשרויות. הראשונה – הראיות לכאורה הנסיבתיות מובילות לתמונה ברורה של תוצאה הגיונית אחת. אם כך, כמובן, עמדה התביעה בנטל. השנייה – הראיות לכאורה הנסיבתיות אינן מובילות למסקנה מרשיעה אחת, גם אם יינתן להן מלוא המשקל, ואף בהערכה שכך יהא לאחר סיום ההליך העיקרי. היה וכן, לא עמדה התביעה בנטל המקדמי לגבי אותה עבירה. השלישית – עניינה כולל גם מעין מקרה גבול. הראיות לכאורה הנסיבתיות עשויות, לאחר שיעובדו בהליך המשפטי, להביא להרשעת הנאשם, וזאת ברמה של סיכוי סביר להרשעה. אם כך, עמדה התביעה בנטל הנדרש בהליך הביניים של מעצר עד תום ההליכים. ודוק, עסקינן בהתפתחות טבעית של הראיות הנסיבתיות, ולא התפתחות מלאכותית, רחוקה או מאולצת. מתפקידו של בית משפט לעמוד היטב על אופן ההתפתחות הפוטנציאלי האמור. אל לו לכסות את החסר ולמתוח את הפוטנציאל הראייתי מעבר לגבולותיו. הזהירות המתבקשת תתן את אותותיה גם תוך בחינת המארג הראייתי הנסיבתי הקונקרטי ביחס לנאשם מושא הבקשה למעצר עד לסיום ההליכים.

באפשרות השלישית, יש לשאול ככלי עזר: "מה הוכח שלא באופן ישיר?". למשל, האם יש אפשרות שהנאשם כלל לא היה בזירה וזיקתו בנויה על ראיות נסיבתיות (מצב א')? או שמא, הימצאותו בזירה בנויה על ראיות לכאורה, ומידת מעורבותו נסובה סביב ראיות נסיבתיות (מצב ב')? אין באמור לקבוע כי במצב א' יש לשחרר בעוד במצב ב' יש לעצור, אלא אלו שיקולים רלוונטיים בבוא בית המשפט להכריע במקרה גבול של ראיות נסיבתיות לכאורה".

6. מעיון בחומר החקירה עולה בתמצית, כדלקמן:

א. שיחה מוקלטת בין הסוכן לבין דני מיום 20/9/15. מהאזנה לדיסק מ"ט 1146/15 ומעיון בדוח התמלול עולה בתמצית כדלקמן:

דני מספר לסוכן על ויכוח שהיה לו עם סטיב אקריש ועל מפגשים ושיחות נוספות שהיו לו עם אחרים (שלום, סטיב ושלומי בסה). בין היתר, נשמעים הדברים הבאים:

דני: "...יצא ככה וככה אני עשיתי טעות, אמרתי ששלום היה בתמונה מה קרה? שלום, בקיצור כל מה שיש שם זה אני שלום בא אלי בפנים...הוא אומר לי את סטיב אני לא מכיר, אני מכיר אותך הבאתי הכל, הבאתי כסף גם לעוזי (הסוכן) בשביל כולם שיהיה לכם את האוטו נתתי את הכל נתתי כל מה שאתה צריך... שלום אמר לי הכי יפה יש אחד, יש אחד מדבר, יש אחד מביא, הכל בסדר הוא אומר לי אני יודע מי זה דני נקודה..."
בהמשך: "...אני (דני) יסביר לך (סוכן) מה היה אני וסטיב סגרנו כתובת, יום אחד היה לי סיטואציה...מול בחורה אמרתי לו בא לך להחליף אותי...אמר לי כן אחי, קורה כל הזמן...נסעתי לקריית מלאכי להביא, נסעתי לפה, נסעתי לשם אחי אני פעיל אני רץ אני הכל איתך ביחד מה שאתה עושה"

הסוכן: "קריית מלאכי...מה..הגלוק? הראשון?"

דני: "כן וגם את השני, את שניהם מה שהיו, לא משנה".

הסוכן: לא לא שניה אני פה נאבד לי הכיוון, בכיוון שהיה כל הסיפור הזה שמה היה את העניין של שתי הכלים ששלום אמור לשלוח נכון?"

דני: "נו, שלום הביא שניים הביא אחד בהתחלה שאמרת צעצוע ויש בו שני קפצונים לא טוב"

הסוכן: "אז איפה הוא?"

דני: "אצל שלומי אמרו לי הביאו לך אותו"

הסוכן: "באסה אומר שזה אצלי?".

דני: "אז הם אמרו לי גם שלומי שהם נתנו לך אותו, אתה פרנוא (כך במקור א' ט') לא רוצה לישון לבד, מה לא רוצה לישון לבד".

הסוכן: "לא לא...תקשיב, תקשיב מה היה".

דני: "ויש אחד ששלומי הביא אותו".

הסוכן: "אני יודע זה היה אצלי".

דני: "שניה, יפה זה היה אצלך, עד פה ויש אחד שהבאתי מבינו"

הסוכן: "יפה! מבינו הבאת אותו? אני לא ידעתי את זה".

דני: "נו, מבינו יופי...והגיע אלי הגלוק לא היו לו כדורים בהתחלה...לא מחסנית, הלכתי החלפתי אותו...הגיע אליי עם המחסנית עם הכדורים הכל (הבאתי לשלומי...את השבע- הוספה שלי א' ט'), הגעתי...לחוץ אחושרמוטה, מה זאת הליצנות הזאת להיתפס בגן יבנה?..."

הסוכן: "...אני עכשיו צריך שאתה תלך לבאסה, תגיד לו ברגע שאני קיבלתי את הגלוק, כשהבאתם את הגלוק אני נתתי לשלומי את "השבע" המקולקל הזה אין לי מה לעשות איתו"

דני: "אתה מדבר על זה שהיה אצלך?"

הסוכן: "כן זה שהיה עושה כדור, כדור הראשון, הראשון שהם הביאו, עכשיו הם גם דיברו יש גם כמה מהליכים עכשיו...."

בהמשך, מדברים השניים על מפגש שהיה במושב חלץ. דני אומר לסוכן שהוא היה במפגש בנוכחות אדם דאפס, רזיאל, ובני:

דני: "אחי קיבלו שם שיחה אחושרמוטה, ולא דיברו מילה ולא כלום ורזיאל עוד עניתי לרזיאל שמה למה הוא ניסה להתנפח, אני תמיד שומר על עצמי וערני אחי ברור אני לא בפרונט כמוכם... אני כבר פתחתי כיוון אצל בינו, אני הולך לבינו שבוע הבא, קוף, אתה מבין אם תהיה בעיה, זה כבר לא הבעיה אבל אני אגיד לך עכשיו חם! לא צריך כלום פגישה אחת שם ישר מתחיל הקיפולים..."

הסוכן: "...תקשיב אני דבר אחד עכשיו מתי שהוא בימים הקרובים (מתי שיצא לי להיות שם...תגיד לו עוזי דיבר איתי...- הוספה שלי א' ט') השתיים [אקדחים] שדיברת איתי, עכשיו תגיד שהגיע לעוזי, לא הגיע...בוא נתקדם מהמקולקל הזה".

דני: "מה מקולקל? איזה אינדיקציה?"

הסוכן: "מה הוא רוצה שנחזיר לו אותו?"

דני: "אז יופי הוא נעול על זה שהוא עדין אצלי כי סטיב אומר לו מה מו מי אני לא מבין..."

הסוכן: "אבל הוא לא אצלי הוא אצל שלומי אקריש הוא בא באותו לילה ולקח לי אותו נתן לי את הגלוק אני לא יודע איפה הוא ואז נעצר (שלומי אקריש) תביא לו שהוא לא אצלי, (תסביר לו שזה לא אצלי- הוספה שלי א' ט') ותגיד לו שאני אוהב אותו וכמה ימים...".

בהמשך:

דני: "...שניר לא טוב?...הוא לא מבוקש לא כלום...קח אותו מה הבעיה..."

הסוכן: "אני אביא אותו אליך... (זהו מסיימים 20 דקות אני לא טוב לי הרבה לבוא לפה- הוספה שלי א' ט')... (מונה 35:14) הבנת? וזהו...תגיד לו זה לא אצלי... (תגיד לו מה שאמרת לעוזי...- הוספה שלי א' ט').

דני: "אין מה זה משנה, זה לא אינדיקציה...אמרתי לו מה זה משנה... (הוא אומר לי לא יכול לצאת איתי צריך... – הוספה שלי א' ט'), בא אלי...בינו (לפה- הוספה שלי א' ט')... אומר לי "תגיד לי הביא לך אחד אחי?... אמרתי לו.... (...יש לי אמסטף קטלני- הוספה שלי א' ט') קטלני קטלני אחי (יוצא- הוספה שלי א' ט') אפס תקלות בינו יש לו סחורה (מונה 35:37).

הסוכן: "...תקשיב לי...תמסור לו על העניין של הכלי תסביר לו ששלומי לקח את המקולקל הזה אין לי שתיים היה לי אחד ונתפס חוץ ממה שהוא שלח...".

מתוכן השיחה שצוטט לעיל, עולה לכאורה כי דני מאשר באוזניו של הסוכן שהוא הביא אקדח גלוק מקריית מלאכי, ושלומי אמר לו שהביאו את האקדח לסוכן. עוד לדבריו, אקדח הגלוק היה ללא כדורים וללא מחסנית ובהמשך הוא קיבל מחסנית וכדורים. בהתייחסו לבינו (המשיב), מספר דני "יש אחד שהבאתי מבינו"...בינו בא אלי לפה...לבינו יש סחורה".

מהאזנה לשיחה התרשמתי כי דני לכאורה אינו "מתרברב" באוזני הסוכן כטענת הסנגור, אלא זו שיחה אותנטית לכאורה במסגרתה הם מדברים באופן חופשי ופתוח אודות מספר אירועים, בין היתר, פגישות בנוכחות אנשים שונים (שלום דומרני, שלומי בסה, סטיב אקריש, שלומי אקריש); שיחות בין סטיב אקריש לווטורי; מפגש בחלץ בנוכחות אדם דפס ואחרים, תפיסה בגן יבנה וכו'. עוד תוהה אני, אם עסקינן ב"התרברבות" כטענת הסנגור, מדוע נקב דני מספר פעמים דווקא בשמו של בינו (שלכאורה חלקו בפרשייה מצומצם יחסית לאחרים) כאדם ממנו הביא את האקדח ולא בשמם של אחרים אותם הזכיר בשיחה וחלקם מרכזי ומהותי יותר מזה של המשיב?.

עוד יוער, כי מעיון בתמליל השיחה המוקלטת בין הסוכן לבין שלומי אקריש מיום 4.8.15 (לאחר תפיסת האקדח- מ"ט 960/15), השניים נשמעים משוחחים אודות נושאים שונים עליהם שוחחו הסוכן ודני בשיחה המוקלטת (המפגש שהתקיים בנוכחות דני, שלום דומרני, שלומי בסה ואחרים, קבלת "שניים חדשים" משלום ושלומי בסה, אודות תפיסת האקדח בדירה באשדוד וכו').
כך הם פני הדברים גם בשיחה המוקלטת בין הסוכן לבין סטיב אקריש מיום 21.8.15 (מ"ט 1066/15- השניים נשמעים משוחחים, בין היתר, אודות הפגישה שנערכה בנוכחות דני, שלום דומרני, שלומי בסה ואחרים). מכאן, שיש לכאורה בשיחות אלו, כדי ללמד על אותנטיות הדברים הנשמעים בשיחה בין הסוכן לבין דני (ראה לעניין זה גם הודעת הסוכן מיום 12/8/15). מכל מקום, כלל השגות הסנגור שתמציתן כי הדברים המפלילים את המשיב נאמרו בגדר "התרברבות" מפיו של דני- מקומן להתלבן בהליך העיקרי.

ב. הודעות הסוכן

אשר להיכרותו של הסוכן עם המשיב, מסר שהוא מכיר את המשיב באופן שטחי לאחר שריצו עונש מאסר באותה העת בכלא (אשל), באותו אגף בשנת 1995 במשך מספר חודשים (ראה הודעה מיום 28/10/15).

בשיחה בין הסוכן לבין חוקריו (מיום 16/7/15, בטרם חתימה על הסכם עד מדינה - תמלול מ"ט 935/15 15), סיפר הסוכן, בין היתר, כי סטיב אקריש ודני אלקבץ הביאו לו כסף להשכיר דירה (הכסף ניתן על ידי שלומי בסה או שלום דומרני), ואחרי כמה ימים דני וסטיב הביאו לו אקדח בלי מחסנית ממישהו מקריית מלאכי בשליחות של שלומי בסה או שלום דומרני. את האקדח הם החביאו אצלם (אצל סטיב ודני) כי לא הייתה להם מחסנית. אחרי מספר ימים, היה כעס באשקלון למה הכל לא מסודר, ולאחר כמה ימים הם הביאו את המחסנית "והם פתחו אותו ירו בו בחוף והביאו אותו אלי" (עמ' 16 לתמלול), ואז החלו לתכנן את הפגיעה באדם דפס.

בהודעתו מיום 11/8/15 (לאחר חתימת הסכם עד מדינה- ולפני השיחה עם דני אלקבץ) מסר, כי על רקע סכסוך בין שלומי וסטיב אקריש לבין אדם דפס, הם החליטו לשתף פעולה ולפגוע באדם דפס. לצורך כך, שלומי סטיב ודני אלקבץ הביאו כסף ששלומי בסה או שלום דומרני נתנו להם בסך 15,000 ₪, לצורך השכרת דירת מסתור, אקדח וציוד ואמצעים נוספים. עוד מסר: "...ראיתי שזו דירת קרקע עם חלונות.. אמרתי לשלומי (אקריש) שזה מסוכן ויכולים לבוא אליי מהחלונות ולפגוע בי והוא אמר לי שיש ברשותו אקדח שהוא לא תקין 100 אחוז כאילו שיביא לי אותו בינתיים וישים אצלי עד שישלחו לנו אקדח תקין מאשקלון, הביא לי את האקדח 7.65 שהיה יורה כדור כדור...וזהו הייתי בדירה בינתיים ואחרי שלושה שבועות שלומי (אקריש) בא אליי ואמר לי שאנחנו צריכים לקבל אקדח חדש משלומי בסה ושלום דומרני ובאמת אחרי כמה ימים שלומי (אקריש) בא אליי ואמר לי שדני אלקבץ וסטיב (אקריש) הביאו אקדח מאזור קריית מלאכי, האקדח הגיע בלי מחסנית ורק לאחר כמה ימים הביאו לנו גם את המחסנית ושלומי (אקריש) בא אליי בערב, והביא לי את האקדח הזה החדש עם המחסנית ולקח את האקדח הישן עם המחסנית. לאחר שקיבלתי את האקדח התקין כי שלומי ירה בו לפני שהביא אותו אליי ואמר לי שהכל תקין...".

לשאלת החוקר: "האם שלומי (אקריש) סיפר לך מה המקור של האקדח שקבלת, כלומר ממי התקבל?"
השיב: "הוא סיפר לי ששלומי בסה ושלום דומרני דברו עם מישהו שבאזור קריית מלאכי שיביא לנו את האקדח, והם הביאו סטיב ודני".
ש: "מהיכן שלומי (אקריש) יודע את זה?"

ת: "סטיב ודני אמרו לו".

בהודעתו מיום 21/9/15 (לאחר השיחה המוקלטת בינו לבין דני)
מתאר הסוכן את השיחה עם דני אלקבץ. בין היתר מסר: "דני סיפר לי שהוא הביא את האקדח הגלוק שנתפס אצלי בדירה מבינו מקרית מלאכי, דני סיפר לי שבהתחלה בינו הביא לו את האקדח בלי מחסנית ואז אחרי יום או יומיים הוא הביא לו את האקדח עם מחסנית, דני סיפר לי שאחרי תקופה קצרה בינו בא לדני ואמר לו שיחזיר לו את הגלוק ושהוא יביא לו אקדח אחר במקום ודני אמר לו שהאקדח הזה כבר ניתפס על ידי המשטרה...".

כשנתבקש להסביר על איזה בינו דובר במפגש בינו לבין דני אלקבץ ביום 20/9/15?
השיב: "יש בינו אחד בקריית מלאכי זה בינו פינט, זה ברור לי ולדני שזה בינו פינטו, ידוע גם שבינו פינטו קרוב לצד של שלום" (ראה הודעה מיום 24/9/15, וכן הודעה מיום 14/10/15 במסגרתה הוצגה בפניו תמונתו של המשיב. הסוכן זיהה את המשיב וציין "זה הבינו היחיד שאני מכיר מקרית מלאכי"- עמ' 2).

מן האמור בהודעותיו של הסוכן עולה, כי "הגרעין הקשה" בגרסתו, חוזר כחוט השני בכלל הודעותיו שנמסרו לעיון בית המשפט ותומצתו לעיל. זאת הן ביחס לקבלת האקדח הראשון והן ביחס לקבלת אקדח הגלוק (מאזור קריית מלאכי, תחילה ללא מחסנית ותחמושת ובהמשך לאחר שנמסרה המחסנית והתחמושת, קיבל לידיו את האקדח משלומי). עוד עולה, כי בהודעותיו של הסוכן עובר לשיחה עם דני, לא מסר מידע אודות זהות מספק האקדח פרט למה שידע לכאורה, כי דני וסטיב הביאו את האקדח מאזור קריית מלאכי.
רק בהודעתו מיום 14.10.15, היינו, לאחר השיחה עם דני, במסגרתה האחרון סיפר לו שאת האקדח קיבל לכאורה מבינו (המשיב), מסר זאת לחוקריו (ראה עמ' 2 להודעה).
יוצא אפוא, כי הסוכן לא מסר בהודעותיו הקודמות (הן בהודעת הניקון בטרם חתימה על הסכם עד מדינה והן בהודעותיו בכובעו כסוכן משטרתי), פרט מפליל לחובת המשיב מלבד האזור ממנו הובא האקדח (קריית מלאכי), מפי שלומי (אקריש). בעוד, בנוגע לזהות מספק האקדח, למד בשלב מאוחר יותר מפיו של דני, כעולה מהשיחה המוקלטת המצוטטת לעיל.
יוער, כי משנשאל הסוכן על ידי החוקר (הודעה מיום 11/8/15- בטרם השיחה מוקלטת עם דני), מהיכן שלומי (אקריש) ידע שהאקדח התקבל ממישהו באזור קריית מלאכי?
השיב "סטיב ודני אמרו לו"- הרי שעסקינן לכאורה בעדות מפי השמועה. עם זאת, הנתון כי האקדח הגיע ממישהו באזור קריית מלאכי מתיישב לכאורה עם דבריו של דני עצמו (שלכאורה הביא את האקדח מאותו אדם בקריית מלאכי), בשיחה המוקלטת עם הסוכן.

אשר לכלל השגות הסנגור, בדבר מהימנות ואמינות גרסתו של הסוכן, הרי ששוב, האכסניה המתאימה לברור השגות אלו הינה במסגרת התיק העיקרי ולא בשלב בחינת קיומן של ראיות לכאורה. לגופם של דברים, לא מצאתי שיש בפערים לכאורה עליהם הצביע הסנגור בטיעוניו, כדי לכרסם בגרסת הסוכן, הנתמכת לכאורה בתוכן השיחה המוקלטת בינו לבין דני.

כך הם פני הדברים גם ביחס לטענות הסנגור בדבר שרשרת הראיה (האקדח). קרי, האם האקדח שלכאורה נמסר ע"י המשיב לדני וסטיב, הוא האקדח שבסופו של יום נמסר לסוכן על ידי שלומי (אקריש)- דינן להתלבן בהליך העיקרי.

ג. מחקרי תקשורת

מעיון בטבלת מחקרי התקשורת עולה, כי ישנן שיחות טלפון רבות בין המנוי שבשימוש המשיב לבין המנוי שבשימוש אסף ביטון; שיחות רבות בין המנויים אשר בשימוש דני אלקבץ לבין המנויים אשר בשימוש סטיב אקריש; שיחות בין המנוי אשר בשימוש דני אלקבץ לבין המנוי שבשימוש אסף ביטון (ביום 30/6/15) . אין תיעוד לשיחות ביום 30/6/15 בין המנויים אשר בשימוש דני אלקבץ וסטיב אקריש לבין המשיב. עם זאת, ישנן שיחות טלפון בין המשיב לבין דני אלקבץ מיום 9/8/15, 10/8/15.
עוד עולה, כי בשעה 20:37-20:45 מאוכנים אסף ביטון, דני אלקבץ וסטיב אקריש באזור התעשייה באר טוביה ולאחר מכן באזור התעשייה קריית מלאכי. באותה שעה (20:56), מאוכן המשיב באזור התעשייה קריית מלאכי.

אשר לשיחות ביום 30/6/15, ממחקרי התקשורת עולה כדלקמן:

* בשעות 13:36, 15:06 ישנן שיחות בין דני אלקבץ לבין אסף ביטון.

* בשעות 15:30, 15:32 ישנן שיחות בין המשיב (מאוכן בקריית מלאכי) לבין אסף ביטון (מאוכן בקריית מלאכי ואורות).

*בשעות 16:08, 16:29 ישנן שיחות בין דני אלקבץ (מאוכן באשדוד ובקניון "עד הלום") לבין אסף ביטון (מאוכן בצומת ראם וקריית מלאכי).

* בשעה 16:43 שיחה בין אסף ביטון (מאוכן בגן יבנה דרום) לבין המשיב (מאוכן בקריית מלאכי).

* בשעה 16:52 שיחה בין אסף ביטון (מאוכן באורות) לבין דני אלקבץ (מאוכן באשדוד).

* בשעות 17:49, 17:53 שיחות בין אסף ביטון (מאוכן באורות) לבין דני אלקבץ (מאוכן באשדוד).

* בשעה 18:37 שיחה בין אסף ביטון (מאוכן בקומימיות) לבין המשיב (מאוכן בשפיר).

* בשעה 19:59שיחה בין אסף ביטון (מאוכן בשפיר) לבין דני אלקבץ (מאוכן באשדוד).

* בשעה 20:13 שיחה בין אסף ביטון (מאוכן באורות) לבין דני אלקבץ (מאוכן באשדוד).

* שעה 20:37 שיחה בין אסף ביטון (מאוכן באזור התעשייה באר טוביה) לבין דני אלקבץ (מאוכן בצומת הודיה). סמוך לשעה זו (20:26) המשיב מאוכן בקריית מלאכי, סטיב אקריש מאוכן באשקלון צומת סילבר (שעה 20:34, ובשעה 20:39 במשואות יצחק)

* שעה 20:45 שיחה בין אסף ביטון (בין השעות 20:37-20:44 אוכן באזור התעשייה באר טוביה. בשעה 20:44 באזור התעשייה קריית מלאכי, ובשעה 20:45 מאוכן באורות), לבין דני אלקבץ (מאוכן באזור התעשייה באר טוביה). בסמוך לאותה שעה (20:43) סטיב אקריש מאוכן באזור התעשייה באר טוביה, ובשעה 20:45 מאוכן בקריית מלאכי מתג.

* שעה 20:56 שיחה בין אסף ביטון (מאוכן באורות. 6 דק' קודם לכן אוכן אסף ביטון בקריית מלאכי, כאשר דני אלקבץ אוכן בשעה 20:53 באזור התעשייה קריית מלאכי ובשעה 20:57 במושב באר טוביה), לבין המשיב (אוכן באזור התעשייה קריית מלאכי).

* שעה 21:02 דני אלקבץ מאוכן במושב עזריקם, בשעה 21:04 מאוכן בקניון "פאוואר סנטר עד הלום" (סטיב אקריש מאוכן בשעה 21:02 בגן יבנה-דרום), בשעה 21:08 מאוכן דני אלקבץ בחניון אגד דרום אשדוד.

* שעה 22:00 שיחה בין אסף ביטון (מאוכן באזור התעשייה קריית מלאכי- 22:32) לבין המשיב (מאוכן בקריית מלאכי).

* שעה 23:05 שיחה בין אסף ביטון (מאוכן באזור התעשייה באר טוביה) לבין המשיב (מאוכן באורות/שפיר).

ד. דו"ח פעולה של השוטר קובי בחלשדאי מיום 27/7/15-

דו"ח תפיסת אקדח הגלוק והמחסנית עם 15 כדורים אשר נמצא מתחת לשולחן פלסטיק בחצר הצמודה ליחידת דיור בכתובת אותה מסר הסוכן (אסתר המלכה 26 באשדוד).

ה. עוד בחומר החקירה ישנה שיחה בין הסוכן לבין שניר ואזנה (דו"ח תמלול דיסק מס' 27 קובץ 8- מיום 25.9.15) במסגרתה משוחחים השניים על אמל"ח, והסוכן מציע לשניר להתקשר לווטורי ולשאול אותם אולי הם יעשו הלילה "מהלך". במהלך השיחה שניר נשמע אומר: "...נראה לי הוא דיבר עם שחר, הוא אומר אני רואה את שחר ויצא אבי אמר שאפשר לקחת ממנו... אבי אמר בינו אפשר אולי לקחת ממנו, אם הוא נותן לדאפס כן". מתוכן שיחה זו, לא ניתן ללמוד על הנשק נשוא אישום זה. אלא, ניתן לכאורה ללמוד שלמשיב נגישות לערוצי אספקת נשק.

ו. הודעות דני אלקבץ (מיום 6/10/15, 8/10/15, 18/10/15)

משעומת עם השיחה המוקלטת עם הסוכן (מ"ט 1146), אישר כי הוא הדובר בשיחה וכי נפגש עם הסוכן עם זאת, טען שהוא התרברב בדבריו במהלך השיחה ("בשיחה הזאת עשיתי טעות לעצמי שהתרברבתי ודיברתי שטויות על עצמי ובסופו של דבר לא קרה כלום כי התרברבתי"- עמ' 19 ש' 630-633, ש' 639-640, ש' 644, עמ' 20 ש' 668-669, ש' 672-673, ש' 675, ש' 682-683), הכחיש שהביא לסוכן או לקח מהסוכן משהו. עוד לדבריו, מאז אותה שיחה עם הסוכן הוא לא נפגש איתו. בהמשך חקירתו שמר על זכות השתיקה.

העד אישר שמספר הטלפון שלו הינו 052-3885051. משעומת עם כך שממחקרי התקשורת עולה שהוא עשה שימוש בטלפון נוסף (שמספרו 0528824482) ביום 30/6/15 לטלפון הנייד של אסף ביטון, ואוכן בקריית מלאכי יחד עם סטיב אקריש, השיב: "מה שיש לי להגיד אני אגיד בבית משפט".
משעומת עם גרסת המשיב, לפיה המשיב אישר שהוא מכיר אותו, בחר לשמור על זכות השתיקה ובהמשך הוסיף שהוא אינו מדבר על שמות של אנשים אחרים, ושהוא נפגש עם הרבה אנשים ביום יום. (עוד ראה לעניין זה גם מזכר של השוטר מנחם שריקר מיום 25.10.15 תמלול מ"ט 1239/15- דני מכחיש כל היכרות עם המשיב).

גם בעימות שנערך בין הסוכן לבין דני, במהלכו הטיח הסוכן בדני כי בשיחה המוקלטת הוא סיפר לו שהביא את האקדח אישית מבינו ו"פתח איתו קו", וכי בינו בא אליו לדירה ואמר לו להביא את האקדח ושהוא יביא לו אחד אחר; טען דני כי כל השיחה הייתה התרברבות מוחלטת וכי הוא לא נתן לסוכן כלום, וגם לא קיבל ממנו דבר.

ז. הודעת אסף ביטון (מיום 21.10.15- העד נחקר באזהרה בחשד לסחר באמל"ח וקשירת קשר)

העד מספר כי מספר הטלפון הנייד שלו הינו 050-7960006.

העד אישר כי המשיב הינו חבר שלו מזה כשנתיים לערך, מכיר אותו מקריית מלאכי. בחודשים האחרונים נפגש עמו ואף שוחח עמו בטלפון. הכחיש כל היכרות עם שלומי אקריש, סטיב אקריש, דני אלקבץ; וכן הכחיש ששוחח עם דני אלקבץ בתאריך 30.6.15. משעומת עם פלט שיחות טלפון לפיהם בוצעה שיחת טלפון בינו לבין דני אלקבץ ביום 30.6.15 בת שלוש דקות, השיב: "לא יודע לא זכור לי דבר כזה". משעומת עם כך שמיד לאחר אותה שיחה, בוצעה שיחה ממנו לטלפון הנייד של המשיב בת 19 שניות? השיב: "מאיפה אני יודע". העד הכחיש כל קשר לאספקת אמל"ח לדני אלקבץ וסטיב אקריש.

אשר לאפשרות כי אסף ביטון היה מעורב במעשה אספקת האקדח, נטען על ידי המבקשת כי חומר החקירה בעניינו לא הניב כדי ראיות לכאורה לחובתו, ועל כן לא הוגש כנגדו כתב אישום.

ח. תוצרי האזנות סתר בין המשיב לבין שלום דומרני (מיום 10/6/15, 13/6/15, 21/6/15, 23/6/15, 24/6/15, 2/8/15) במסגרתן קובעים השניים להיפגש. יצוין, כי אין בדברים הנאמרים בשיחות אלה כדי ללמד לכאורה על המתואר בכתב האישום, אלא יש בהם כדי ללמד על קיומו של קשר בין השניים. קשר אשר המשיב אישר בהודעותיו.

עוד ישנם תוצרי האזנות סתר (שתי שיחות מיום 18/6/15) בין המשיב לבין אבי וטורי במסגרתן הם קובעים להיפגש באשקלון, בין היתר נשמע וטורי שואל את בינו "אתה מביא לי?" ובינו משיב: "לא, אני לא מביא לך...אני אדאג לך אבל, היום אני אשב איתו".

עוד ישנה שיחה בין המשיב לבין שלומי בסה מיום 28/6/15 במסגרתה נשמע המשיב שואל את שלומי: "מתי יבוא לבקר זה"? ושלומי משיב לו שהוא ידבר איתו.

ט. גרסת המשיב (הודעות מיום 6/10/15, 8/10/15, 18/10/15):

המשיב הכחיש שסיפק אקדחים לדני אלקבץ או לכל אדם אחר. משנשאל האם סיפק אקדחים בהוראת שלום דומרני דרך שלומי בסה ודני אלקבץ?
השיב: "אז תביא אחד כזה שיגיד שאני הבאתי לו נשק ואני יודה לך במקום" (הודעה מיום 8/10/15 עמ' 3 ש' 46).
אשר להיכרות עם דני אלקבץ, תחילה מסר: "באמת אין לי מושג". עם זאת, בהמשך אישר שנפגש עם דני באקראי פעם אחת באשדוד, כאשר דני התלווה למישהו אחר בשם יוני בעניין של שיק שחזר, אולם הוא לא שוחח עם דני.
כשנשאל אם הוא שוחח עם דני בפלאפון? השיב: "לא זוכר". ליתר שאלות החוקר ביחס להיכרותו וטיב יחסיו עם דני אלקבץ, השיב: "מה שיש לי להגיד בבית משפט".

משעומת עם השיחה המוקלטת בין דני אלקבץ לבין הסוכן (מ"ט 1146/15),
השיב: "הוא התרברב לא מעבר לזה אני לא הבאתי לו נשקים בחיים" (הודעה מיום 18/10/15 עמ' 14 ש' 332).
ליתר שאלות החוקר ביחס לשיחה המוקלטת, השיב: "מה שיש לי להגיד בבית משפט".

המשיב אישר שהוא מכיר את שלומי בסה ונפגש איתו בחודשים האחרונים ושוחח עמו בטלפון. וכן אישר שהינו חבר של אסף ביטון מזה שנים. המשיב הכחיש כל היכרות עם שלומי אקריש ועם סטיב אקריש. ליתר שאלות החוקרים השיב: "מה שיש לי להגיד אני אגיד בבית משפט".

7. לסיכום, לאחר שהקשבתי לטיעוני באי כוח הצדדים, עיינתי בכלל חומר החקירה שהונח בפניי והאזנתי לדיסק נשוא השיחה המוקלטות בין הסוכן לדני אלקבץ, הנני קובע כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית נסיבתית לכאורית לחובת המשיב, כנדרש על פי המבחן שנקבע בהלכת "זאדה".

8. כפי שפורט לעיל, המארג הראייתי הנסיבתי (מהסוג השלישי המתואר בבש"פ 5588/12 ניאמצ'יק נ' מ"י) נסמך על מספר נדבכים. ברי, כי בשלב זה, אין אנו עוסקים בשאלת דיותן של הראיות הנסיבתיות לכדי הרשעה, אלא, האם מארג זה מצליח להגיע לרמה של ראיות לכאורה הנדרשות לשם מעצר עד תום ההליכים.

הנקודות החזקות בראיות הנסיבתיות הקושרות לכאורה את המשיב למתואר בכתב האישום הן: תוכן השיחה המוקלטת בין הסוכן לבין דני אלקבץ; הודעות הסוכן; מחקרי התקשורת- איכונים מהם עולה לכאורה כי המשיב ,סטיב, דני אוכנו ביום מסירת האקדח לכאורה (30/6/15) בשעות הרלוונטיות באזור התעשייה באר טוביה ובהמשך באזור התעשייה קריית מלאכי, ראה פירוט טבלה לעיל.
לצד זאת ולהשלמת התמונה אודות הרקע לאירוע נשוא כתב האישום, הרי שישנן השיחות המוקלטות בין המשיב לבין אבי וטורי ובין המשיב לבין שלומי בסה; הודעת דני אלקבץ; הודעת אסף ביטון; הודעת אביב אדרי (טימסות) (מיום 29/7/15)- אשר שכר לכאורה את יחידת הדיור שבחצרה נמצא האקדח. יצוין, כי כינויו של אביב (טימסות), עולה בשיחות המוקלטות בין הסוכן לבין שלומי אקריש וכן מתוצרי האזנות הסתר (שיחה 264 עמדה 151472- שיחה בין שלומי לסטיב אקריש; שיחה 320 עמדה 151472- שיחה בין אביב אדרי לבין שלומי).


עוד לצד האמור ישנה גרסת המשיב בחקירתו- לפיה אין לו היכרות עם דני, למעט פגישה אקראית אחת, עת ליווה דני אדם אחר. דבר זה עומד לכאורה בסתירה למחקרי התקשורת מהם עולים כי ישנן שיחות טלפון בין המשיב לבין דני ביום 9/8/15 וביום 10/8/15. אשר ליתר שאלות החוקרים- בחר המשיב לשמור על זכות השתיקה. כבר נפסק לא אחת, כי אין בשתיקה לבדה כדי להוות ראיה עצמאית לאשמתו של נאשם, אלא היא מעין כוח נלווה לעצמתן של הראיות. השתיקה יכולה לחזק ולסייע לראיות התביעה במשפט. אכן, יכולות להיות סיבות רבות לשתיקה, ויכול להיות ששתיקתו של המשיב נובעת מגורמים שאינם נהירים לנו, אך בסופו של יום, שתיקה זו מונעת את פיזור הערפל לגבי מעורבותו הלכאורית במיוחס לו בכתב האישום (ראה: בש"פ 5376/03 ליבני נ' מדינת ישראל; בש"פ 5472/11 מדינת ישראל נ' מוסיראתי).

9. המעשים המיוחסים למשיב ונסיבות ביצועם לכאורה מקימים כנגד המשיב עילת מעצר סטטוטורית שהנטל להפריכה מוטל על כתפיו. כמו כן קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים.

10. המשיב יליד 1964, לחובתו 21 הרשעות קודמות (רובן בין השנים 1984-2003) בגין עבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו, איומים, הריגה, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות נשק (רכישה והחזקה של נשק, נשיאה והובלת נשק), תקיפת עובד ציבור, איומים, שוד מזוין, התחזות כאדם אחר, זיוף, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה ועוד. הרשעתו האחרונה משנת 2010 בגין עבירות של סיוע לאחר מעשה והפרת הוראה חוקית. עוד עולה, כי המשיב ריצה מספר עונשי מאסר ממושכים מאחורי סורג ובריח.

11. בהתאם למצוות המחוקק, נותר אפוא לבחון היתכנותה של חלופה שיש בה כדי להשיג את תכלית המעצר. לשם כך הדיון יידחה לקבלת תסקיר ליום 25.1.16 שעה 10:00.

המזכירות תזמן את המשיב לדיון באמצעות שב"ס

עותק מההחלטה יישלח לבאי כוח הצדדים ולשירות המבחן

המבקשת תשלח נציג לקבלת חומר החקירה חזרה שנמסר לבית המשפט

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
04/01/2016 החלטה שניתנה ע"י נסר אבו טהה נסר אבו טהה צפייה