בקשת התובעים לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות דעת רפואיות משלימות וזאת אחר שהתיק נקבע להגשת תצהירים וראיות.

הנדרש לנדון

1. עסקינן בתביעת נזיקין בעילת הולדה בעוולה אשר הוגשה ע"י הורי הקטינה נ., ילידת 8.1.12, שנולדה עם מומים קשים ובכללם פיגור שיכלי, פזילה ועיוות במבנה הגולגולת והפנים (להלן- הקטינה).

לתביעה, אשר הוגשה ביום 29.10.15, צורפו חוות דעת רפואיות שנערכו ע"י ד"ר אברהם ניסנקורן, מומחה בתחום המיילדות וד"ר סרחיו איכנבויים, מומחה בתחום הנוירולוגי.

על דרך הקיצור נאמר כי ד"ר ניסנקורן טען בחוות דעתו כי לקטינה מומים קשים שהורתם בסגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת בשלב העוברי וכי הצוות הרפואי התרשל באי איתורה של הפתולוגיה במבנה המוח בהתייחס לבדיקות שבוצעו במהלך ההריון, כך נקבע בחוות דעת כי הועדה להפסקת הריון היה מאשרת הפסקת הריון לו היו מומיה של הקטינה מאובחנים במועד.

ד"ר איכנבוים העריך בחוות דעתו את נכותה של הקטינה בשיעור של 70% במשוקלל (30% - בגין פיגור שיכלי, 40% בגין לקות למידה, 30% בגין שינויי בצורך הגולגולת והפנים) תוך שהוא מציין שהנכות איננה כוללת את נכותה של הקטינה בשל הפזילה ממנה היא סובלת, הנדרשת אף היא להערכה. כך נקבע בחוות הדעת כי הקטינה תתקשה בבגרותה להשתלב בשוק העבודה ותוכל לעבוד אך ורק בעבודה מוגנת, וכי תידרש למינוי אפוטרופוס בבגרותה.

2. הנתבעות מצדן הגישו חוות דעת נגדיות. הנתבעת 1 צרפה את חוות דעתו של פר' שלמה ליפיץ, מומחה בתחום המיילדות, הקובע בחוות דעתו כי קשה מאוד לגלות ולאבחן את המום ממנו סבלה הקטינה (קרניו- סינוסטוזיס – איחוי מוקדם של תפרי הגולגולת) בשלב הטרום עוברי, כמו כן גם אם המום היה מאובחן במועד לא היה בו להוות הצדקה להפסקת הריון כיוון של – 80% מהילדים עם פרוגנוזה כזו יש חיים פעילים ורגילים.

הנתבעת 2 צירפה את חוות דעתו של פר' ישראל מייזנר, בתחום המיילדות, המציין כי בית החולים בנהריה לא ביצע את מעקב ההריון לתובעת אלא אך ורק מעקב מוניטור עוברי במסגרת מרפאת NST בבית החולים וזאת אחר שהאם הגיעה לבית החולים לצורך קביעת תור לביצוע ניתוח קיסרי כשבידיה סיכום רפואי המפרט מבנה גולגולת תקין.

כמו כן צורפה חוות דעתו של ד"ר אלי היימן, נוירולוג ילדים, מטעם שתי הנתבעות, אשר העריך את נכותה של הקטינה בשיעור של 30% בגין פיגור שיכלי וכן הוסיף הערכתו ל 10% נכות פלסטית אף שהמליץ לצורך קביעת נכות בתחום זה לפנות למומחה בתחום.

3. במסגרת ההליכים בתיק קיימו הצדדים הליך גישור שלא צלח. ביום 17.3.20 הודיע ב"כ התובעים כי הליך הגישור לא צלח והוא עתר לקביעת התיק לשמיעת ראיות ואכן בהחלטתי מיום 18.3.20 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית והתיק נקבע לשמיעת ראיות במהלך חודש אוקטובר 2010.

4. אחר הדברים האלה, ביום 30.4.20, הגיש ב"כ התובעים בקשה לתיקון כתב תביעה במסגרתה ביקש לצרף שתי חוות דעת משלימות של המומחים מטעמו ד"ר איכנבאום וד"ר ניסנקורן, תוך שהוא מציין כי "הגשת חוות דעת אלה תאפשר לבית המשפט לבחון את כל ההיבטים של המחלוקת" וכי שמיעת הראיות טרם החלה כך שלנתבעות תהא "ההזדמנות להגיב לראיות האמורות".

5. הנתבעת 1 התנגדה למבוקש שכן לטענתה, אין כל מקום לאפשר בשלב זה הגשת חוות דעת משלימות מטעם התובעים בנסיבות העניין. עסקינן בתביעה שהוגשה כבר בשנת 2015 , חוות הדעת הנגדיות מטעם הנתבעות הוגשו ב – 2017. כאשר ביום 17.3.20 ביקש ב"כ התובעים עצמו לקבוע את התיק לשמיעת ראיות, מבלי שציין כי בדעתו להגיש חוות דעת נוספות, ואף ניתנה, כאמור, החלטה בעניין זה. לטענת הנתבעת 1 בנדון לא מתקיימים הטעמים המיוחדים הנדרשים ע"פ הוראת תקנה 149 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן - התקנות) לצורך קבלת הבקשה בשלב זה.

יתר על כן, לטענת הנתבעת 1, במסגרת התיקון המבוקש נעשה נסיון לביצוע "מקצה שיפורים" בחוות דעתו של ד"ר ניסנקורן בדרך של העלאת טענות שלמעשה חלה לגביהן התיישנות, כך בחוות הדעת הראשונית של ד"ר ניסנקורן צוין כי אם הייתה מתבצעת סקירה המכוונת לגולגולת והיו עולים ספקות באשר למשמעות הממצאים היה "ניתן להשלים או לאמת את האבחנה באמצעות בדיקת MRI" ואילו בחוות הדעת המשלימה צוין באופן חד משמעי (או בלשון הבקשה ה"ניתן" הפך ל"חייב") כי היה צורך בבירור מיידי ומקיף ובכלל זה – סקירת מערכות אולטראסנוגרפית מורחבת וממוקדת לראש העובר ובדיקת MRI" , כמו כן בחוות הדעת הראשונית אין כל התייחסות לעמדת הועדות להפסקת הריון וכי ישנו הבדל מהותי בין העלאת תהייה לפיה לבני הזוג הייתה הזדמנות לבקש הפסקת הריון לבין קביעה כי הועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת זאת.

6. התובעים בתשובתם הבהירו כי נוכח העובדה שטרם הוגשו ראיות הצדדים בנדון הרי ששלב קדם המשפט טרם הסתיים ולמעשה לא נגרמת כל פגיעה לזכויותיהם הדיוניות של הנתבעים. כמו כן חוות הדעת המשלימות אינן חורגות כלל ועיקר מהנטען בחוות הדעת הראשוניות ואין בהן כל הרחבת חזית. לטענת התובעים, העיכוב בהגשת חוות הדעת המשלימות הורתו בהליכי הגישור בין הצדדים שנמשכו פרק זמן ממושך ואך ורק מעת שנמצא שאין בדעת הנתבעות להגיע להסכמות התבקשה הגשת חוות הדעת הנזכרות.

*****

7. אחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי לקבל הבקשה לתיקון כתב התביעה אף בשלב זה ולהתיר את הגשת חוות הדעת המשלימות מטעם התובעים אף שאפשר כי הדבר יגרור מאליו עיכוב בהגשת ראיות הצדדים. להלן נימוקיי –

על פי הדין חוות דעת רפואיות שתכליתן הוכחת דבר שברפואה יש לצרפן לכתבי בי דין מלכתחילה והן מהוות חלק מגוף כתב התביעה/ההגנה (ראו סע' 127-128 לתקנות, רע"א 3686/16 - פלונית נ' מדינת ישראל - המרכז הרפואי תא עש סוראסקי, (2016)). בצד הדין שזור – המעשה, ואכן בתי המשפט, כדבר שבשגרה, בתביעות שעניינן רשלנות רפואית והולדה בעוולה מאפשרים על דרך הכלל לצדדים להגיש חוות דעת משלימות המגיבות בעצם לחוות הדעת של הצד שכנגד ומחדדות את נקודות המחלוקת, מעת שחוות הדעת מהווה חלק מכתב התביעה ברי כי יש להגיש בצד הגשתה אף בקשה לתיקון כתב התביעה (וראו, כדוגמה - תא (תל-אביב-יפו) 54451-08 - אלכסנדר בלקין נ' בית חולים אסף הרופא ואח',(2010).

8. מטיבם של דברים ראוי כי הליכים אלו יעשו בשלב קדם המשפט ואך ורק בסיומם, ואחר שבאו לפני בית המשפט כלל טיעוני הצדדים כעולה מהעולה מחוות הדעת הרפואיות שצורפו על ידם, יעבור ההליך לשלב המתקדם של שמיעת הראיות. לפיכך, בנדון מצופה היה כי ב"כ התובעים, ככל שסבר כי יש מקום להגיש חוות דעת רפואיות משלימות מטעמו, אחר שכשל הליך הגישור בין הצדדים, יגיש בקשה מתאימה קודם שיעתור לקביעת התיק לשמיעת ראיות וזאת מבלי לרמוז כלל כי ברצונו להגיש חוות דעת נוספת. ואולם על אף שכך, דומה כי בנדון האינטרס של בירור האמת יש בו להצדיק אחיזה ונקיטה בגישה גמישה המאפשרת לבעל דין להגיש חוות דעת רפואית מטעמו בשלב זה בו טרם הוגשו ראיות הצדדים, על אף, שכאמור, אפשר שהדבר יגרור עיכובו של הליך שמיעת הראיות.

9. לעניין זה אוסיף ואומר כי לא מצאתי ממש בטענות ב"כ הנתבעת באשר לטענות חדשות והרחבת חזית העולות מחוות הדעת המשלימות, וזאת למרות הדיקדוקים הלשוניים ו"הפרשנות המדרשית" שמבקשת ב"כ הנתבעת 1 לתת לאמור בחוות הדעת. כך עניין הצורך בסריקה מכוונת (או הקפדה בביצועה וניתוחה) והצורך ב MRI להסרת ספקות באשר לאבחון הנכון צוין בחוות דעתו הראשונית של ד"ר ניסנקורן (ראו, כדוגמה, סע' ג למסקנות חוות הדעת הראשונית של ד"ר ניסנקורן) ובדומה צוין עניין אישור הפסקת ההריון ע"י הועדה המוסמכת לכך בנסיבות בהן היה מאובחן המום כדבעי בשלב העוברי (ראו פיסקה שלישית לפרק הדיון והמסקנות בחוות דעתו הראשונית של ד"ר ניסקורן).

10. מכלל האמור הריני נעתר למבוקש ומורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש.

ככל ובדעת מי מהנתבעות להגיש חוות דעת משלימות מטעמן יודיעו על רצונן זה עד ליום 5.6.20 ובית המשפט יבחן האם יש מקום לשנות מלוחות הזמניים שנקבעו בהחלטות קודמות.

11. סוגיית ההוצאות תבחן בסופו של ההליך.

ניתנה היום, כ"ה אייר תש"פ, 19 מאי 2020, בהעדר הצדדים.