1. השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה היא - האם כדין נשללה זכאותו של מר יעד גולץ (להלן: "התובע") לתשלום דמי פגיעה, בנימוק שלא התקיימו יחסי עובד מעסיק בינו לבין מועדון הכדורסל מכבי "כלנית" כרמיאל (להלן: "הקבוצה") ?

2. ביום 1.1.15 הגיש התובע תביעתו כנגד הנתבע לבית דין זה, אשר דחה בהחלטתו מיום 14.4.15 את תביעת התובע לדמי פגיעה בגין פגיעה שנגרמה לו בברך, וזאת במהלך אימון כדורסל שהתובע נטל בו חלק ביום 18.12.13 (להלן: "התאונה").

3. ביום 8.5.16 הגיש הנתבע הודעה לצד ג' – כנגד הקבוצה.

עובדות המקרה כפי שהוכחו בבית הדין ולא נראה כי הן שנויות במחלוקת:

4. התובע יליד שנת 1983, תושב קרית אתא.

5. התובע שיחק בקבוצה כשחקן כדורסל "חצי מקצועני" בעונות המשחקים שבין השנים 2012-2014 (עדות התובע בעמוד 4 לפרוטוקול שורות 2-10) וזאת, בנוסף לעיסוקו כעצמאי בענף הפרסום (כך לטענתו בסעיף 2 לתצהיר התובע).

6. בין התובע לבין הקבוצה נחתם הסכם העסקה ביום 20.8.13. הסכם ההעסקה (הסכם העסקה צורף במלואו להודעת צד ג') הסדיר את תנאי העסקתו של התובע ובכלל זה הוסכם, כי התובע ישתתף כשחקן בקבוצה, בעונות המשחקים בשנים 2013-2014 ועד ליום 20.7.14 ושכרו הכולל של התובע שישולם לו על ידי הקבוצה עבור כל עונת המשחקים הנ"ל, יעמוד על סך של 35,000 ₪ ברוטו (ראה סעיף 6 להסכם מיום 20.8.13).

7. אימוני הכדורסל התקיימו בימים א' וה' בין השעות 20:00 – 21:30 ובימי ג' התקיימו משחקי הכדורסל (ראו גרסת התובע בתעודת עובד הציבור שצורפה לכתב ההגנה והודעתו לחוקר הנתבע בעמוד 2 שורות 29-30).

8. ביום 18.12.13, במהלך אימון כדורסל בו השתתף התובע, כחלק מהקבוצה, נפגע התובע בברכו השמאלית.

9. לגרסת התובע, בעקבות פגיעתו, הופנה התובע לטיפול רפואי ואובחן, כי הוא סובל מקרע במיניסקוס. מאוחר יותר התובע נותח בברכו ולאחר תקופת שיקום שב התובע לשחק כשחקן כדורסל שעונת המשחקים בשנת 2014-2015. לטענתו, עדיין סובל מכאבים בברך שמאל (ראו גרסתו של התובע בהודעת התובע לחוקר הנתבע בעמ' 2 שורות 34-48).

10. מתעודת עובד הציבור שנערכה ביום 4.5.16 על ידי גב' פולינה אמיתי מנהלת מחלקה בכירה במוסד לביטוח לאומי עולה, כי הקבוצה הנפיקה תלושי שכר עבור התובע לחודשים פברואר מרץ 2013 על סך 3,088 ₪ כל תלוש ותלושים אלו התקבלו במוסד לביטוח לאומי בפקס מרואה החשבון של החברה בתאריך 20.10.14 כאשר תאריך הנפקתם הוא 19.10.14.

הקבוצה הנפיקה לתובע תלוש שכר לחודש 10/13 על סך 3,500 ₪ ולחודש 11/13 ע"ס 3,088 ₪ (גב' אמיתי סבורה שסביר יותר כי מדובר בסכומים עבור עונה קודמת לקרות התאונה, הווה אומר 2012-2013) גם תלושי שכר אלו התקבלו במוסד לביטוח לאומי בפקס מרואה החשבון של הקבוצה בתאריך 20.5.14.

במוסד לביטוח לאומי התקבלו תלושי שכר נוספים מרואה החשבון של הקבוצה ביום 29.6.14 עבור חודשים מרץ אפריל 2014 כשהתלושים הונפקו ביום 29.6.14. על גבי תלושים אלו נרשם בכתב יד כי הם מתייחסים לחודשים ספטמבר ודצמבר 2013.

בכל תלושי השכר צויינה תחילת עבודתו של התובע בקבוצה 1.10.13.

מעדותה של גב' פולינה אמיתי – מנהלת מחלקה בכירה במוסד לביטוח לאומי אשר הגישה גם תעודת עובד ציבור עלה, כי עבור עונת המשחקים 2013 דיווחה הקבוצה על התובע כעובד רק במהלך חודש מרץ 2015 וזאת בניגוד להוראות סעיף 359 (א) לחוק המחייב את המעסיק לדווח על עובד לא יאוחר מ 15 לחודש שאחרי תקופת התשלום. מה גם שעבור חודש הפציעה – 12/2013 לא דיווחה הקבוצה על התובע כעובד שלה מעולם (ראה עמ' 6 פרוטוקול הדיון מיום 7.6.16).

11. בדיון ההוכחות שקיימנו ביום 7.6.16 הבהיר ב"כ הנתבע את הדברים הבאים:

"מבחינתנו אין מחלוקת לגבי הארוע התאונתי וככל שבית הדין יקבע שהיתה תאונה היא היתה תאונה בעבודה, לא נעמוד על מינוי מומחה יועץ רפואי אלא יהיה זכאי לדמי פגיעה לפי החוק. מבחינתנו לא תהיה שום מניעה להכיר בפגיעה בברך שמאל, קרע במיניסקוס כתוצאה מהתאונה.

לא בדקו את תקופת אי הכושר לכן אני אומר שהיא תשולם על פי חוק ככל שהרופא שלנו יכיר בכולה או בחלקה." (עמ' 5 שורה 24 לפרוטוקול).

12. הנתבע, בהודעת צד ג' שמסר לקבוצה טען, בין היתר כי ככל שיקבע כי בין התובע לקבוצה שררו יחסי עבודה הרי שעל הקבוצה חלה חובת הדיווח וחובת תשלום דמי ביטוח לעובד שכיר. הקבוצה לא דיווחה על התובע כעובד שכיר שלה ולא שילמה בגינו דמי ביטוח לאומי ועל כן, ככל שיקבע על ידי בית הדין כי התובע נפגע במהלך עבודתו – על הקבוצה לשלם דמי ביטוח בגין העסקת התובע וכן לשפות את הנתבע בגין כל הסכומים שייפסקו לטובת התובע.

13. הקבוצה בחרה שלא להיות מיוצגת על ידי עורך דין. לישיבת הוכחות התייצב נציג מטעם הקבוצה, מר אסדו יוסף אשר משמש כמנכ"ל הקבוצה (להלן:"המנכ"ל") ואליו הצטרף רואה החשבון של הקבוצה, מר יצחק זיגדון (להלן:"רואה החשבון"). בפתח ישיבת ההוכחות מסר מר אסדו, כי הפעם הראשונה שדיווח לנתבע על התובע כעובד היה לאחר שנפגע.

טענותיה של הקבוצה כפי שהועלו בסיכומיה מיום 13.11.16 לפיהן מאחר והקבוצה אינה מיוצגת היא לא הבינה בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 7.6.16 את מהותו של הדיון משום שסברה, כי הגעתה לדיון נועדה רק לצורך מתן עדות ולא כצד להליך אינן מקובלות עלינו ואלו הן טענות מיתממות.

לדיון התייצבו מטעם הקבוצה מר אסדו יוסף רפאל – מנכ"ל הקבוצה וכן מר יצחק זיגדון – רואה החשבון של הקבוצה.

כבר בפתח הדיון מיום 7.6.16 המליץ בית הדין לקבוצה לשכור שירותיו של עו"ד אך נציגי הקבוצה שהתייצבו בדיון התעקשו שלא להיות מיוצגים על ידי עו"ד. (ראה עמ' 1 לפרוטוקול).

אכן, במהלך הדיון מיום 7.6.16 טען מר אסדו – המנכ"ל, כי לא ידע שמדובר בתביעה וסבר שהוא רק מגיע למתן עדות (ראה עמ' 6 שורה 5 לפרוטוקול), אך אין ספק שבהמשכו של אותו דיון הוא ידע היטב כי הקבוצה צורפה כצד להליך (שקשה להאמין שהוא לא ידע זאת קודם לכן) ואם בכך לא די, הרי שבהמשך הדיון כאשר העיד מר זיגדון רו"ח של הקבוצה הוצע לו באופן הברור ביותר על ידי בית הדין לקבוע מועד נוסף לדיון על מנת להגיע עם אסמכתאות, אך הוא ויתר על אפשרות זו. (עמ' 10 שורה 6 לפורטוקול).

14. בשורה התחתונה במועד בו נפגע התובע במהלך אימון כדורסל ביום 18.12.13 עת שהיה עובד שכיר של הקבוצה, הוא לא היה מדווח כשכיר במוסד לביטוח לאומי.

הקבוצה מעולם לא הנפיקה לתובע תלוש שכר בגין חודש 12/13 ולא דיווחה למוסד לביטוח לאומי על מעמדו של התובע כעובד שכיר שלה בחודש הנ"ל.

בשל כך, במהלך הדיון שקיימנו ביום 7.6.16 נמתחה כנגד מנכ"ל הקבוצה ורואה החשבון של הקבוצה ביקורת נוקבת מצידו של בית הדין ואיננו רואים כיצד ניתן היום לטעון שהם לא ידעו שהקבוצה צד להליך.

הדין החל:

15. סעיף 6 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" קובע, כי השר באישור ועדת העבודה והרווחה רשאי לקבוע בצו, שמבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני יחשבו לעניין חוק הביטוח הלאומי כעובדים, או כעובדים עצמאיים, או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים.

16. בענייננו, התובע הינו שחקן כדורסל. בשל כך, נפנה לסעיף 1 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 (להלן: "הצו"), אשר דן גם ב"סיווג עובדים", ומגדיר מיהו "עובד" שהינו ספורטאי.

17. בסעיף 1 לצו נקבע כדלקמן: "מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א' בתוספת הראשונה, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לענין החוק כעובד". לפי סעיף 14 לתוספת הראשונה בצו, לעניין סיווג ספורטאי, כעובד, נקבע כך: "ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה. לענין זה, "אגודת ספורט" – חבר בני אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסוימים בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר". כמו כן, ספורטאי יחשב כאמור כעובד, וזאת בתנאי שנחתם עימו "הסכם העסקה בכתב שנערך מראש" התוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב – 1972, סעיף 14, טור ב'. בהתאם לתוספת השלישית שמפנה לפריט 14 לתוספת הראשונה חייב להתקיים גם של תשלום גמול העסקה.

18. סעיף 365 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי "היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו לעניין הזכות לגמלה, כאילו שולמו".

19. בנסיבותיו של מקרה זה לא נראה ספק בדבר היותו של התובע כעובד שכיר של הקבוצה במועד בו ארעה לו התאונה ביום 18.12.13 במהלך אותו אימון כדורסל בו השתתף התובע כחלק מהקבוצה.

התובע חתם על הסכם העסקה עם הקבוצה ביום 20.8.13 ועל פי הסכם זה הקבוצה היתה צריכה לשלם לו את שכרו גם בגין חודש 12/13 אלא שלמרבה הצער הקבוצה שהעסיקה את התובע כשחקן באותה עת לא שילמה עבורו דמי ביטוח במועד כראוי והיתה נוהגת להלין את שכרו כמעט באופן שיטתי.

20. מכאן שהתובע זכאי לכל הזכויות הנובעות כתוצאה מהכרה בפגיעה מיום 20.8.13 "כתאונת עבודה" לרבות זכאות לדמי פגיעה וזאת ללא קשר לשאלה האם הקבוצה שהיתה אז מעסיקתו שילמה עבורו דמי ביטוח במועד וכראוי. זכותו זו של התובע כעובד אינה תלויה בזכותו של המוסד לביטוח לאומי כלפי המעסיקה שהיא קבוצת הכדורסל (דב"ע נו 0/301 המוסד לביטוח לאומי – אחמד רדאידה ואח' פד"ע לא עמ' 402).

21. בהקשר זה, זכותו של המוסד לביטוח לאומי לחייב את המעסיקה שהיא קבוצת הכדורסל בסכום הגמלאות שישולם לתובע בשל העובדה שהמעסיקה לא שילמה במועד את דמי הביטוח, מקורה בהוראות סעיף 369 לחוק הקובע "לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני ולפני הרישום או אחרי מועד הרישום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמם."

22. בנסיבותיו של מקרה זה, כשאין מחלוקת כי במועד קרות התאונה מיום 18.12.13 היה התובע במעמד של עובד שכיר בקבוצה, כאשר הקבוצה עצמה מודה בעובדה זו ומשכך המדובר בתאונה שהינה "תאונת עבודה" לכל דבר ועניין, אלא שהקבוצה לא דיווחה למוסד לביטוח לאומי על העסקתו של התובע באותו חודש דצמבר 2013 ולא שילמה עבורו דמי ביטוח בגין חודש זה, הרי היא זו שפעלה כאן שלא כדין ומכאן שיש לחייב את הקבוצה לשלם למוסד לביטוח הלאומי את שווי הגמלאות שישלם המוסד לתובע כאמור בסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.

טענתה של הקבוצה, כי נקלעה לסיטואציה זו מאחר ולא שולם לה בזמן התקציב מהעיריה שאמור היה לשמש אותה לתשלום המשכורות, אינה יכולה להוות טענת הגנה ואין שום הצדקה שמעסיק יפר את הדין באופן כה בוטה, גם אם מצבו הכלכלי קשה. זו בדיוק אחת האבחנות הברורות בין מעמדו של עצמאי אשר הסיכון הכלכלי "של העסק" מוטל על כתפיו לבין זכותו של העובד השכיר לקבל את שכר עבודתו מבלי שיולן ולהיות מבוטח במוסד לביטוח לאומי ללא כל קשר למצבו הכלכלי של מעסיקו. דברים אלו מקבלים משנה תוקף, כאשר מצד אחד שמענו מרואה החשבון יצחק זיגדון, כי הוא מייצג כ 60% מקבוצות הספורט ומאידך מנציגת המוסד לביטוח לאומי שמענו, כי באופן שיטתי רואה החשבון יצחק זיגדון נוהג שלא לדווח על השחקנים המועסקים בקבוצות למוסד לביטוח לאומי. (ראה עמ' 3 לפרוטוקול מיום 7.6.16).

סוף דבר

23. התאונה שארעה לתובע ביום 18.12.13 במהלך אימון כדורסל בו השתתף כחלק מהקבוצה מוכרת כ"תאונת עבודה", כתוצאה ממנה נפגע התובע בברך שמאל ונגרם לו קרע במיניסקוס.

משכך, ישלם המוסד לביטוח לאומי לתובע דמי פגיעה וכן על התובע להגיש תביעה להכרת דרגת נכות לצורך העמדתו לפני ועדה רפואית (זאת ככל שטרם נעשה כך).

מנגד תביעתו של המוסד לביטוח לאומי כלפי צד ג' – מועדון הכדורסל מכבי "כלנית" כרמיאל מתקבלת כך שצד ג' מחוייב לשלם למוסד לביטוח לאומי את שווי הגמלאות שישלם המוסד לביטוח לאומי לתובע בגין תאונת העבודה מיום 18.12.13.

24. צד ג' ישלם הן לתובע והן למוסד לביטוח לאומי, לכל אחד מהם בנפרד, הוצאות משפט בסך כולל של 5,000 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

25. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשע"ז, 23 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.