זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית כפי שהוחלט עליה ביום 30.10.15 וזאת בגין עבירת מהירות של 145 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

לטענת ב"כ המבקש ישנו כרסום ממשי בראיות המיוחסות למבקש, כמו כן נטען כי עברו התעבורתי אינו מעיד על מסוכנות בהמשך נהיגתו.

באשר לראיות, אין כל אינדיקציה לאן ובאיזה כוון בוצעה המדידה, לאיזה חלק ברכב אם בכלל. מהדו"ח נלמד כי היו שני כלי רכב, כאשר השוטר מייחס את המהירות הגבוהה ביותר דווקא לרכבו של המבקש.

בנסיבות אלה נטען כי מדובר בפגם מהותי.

באשר לבדיקת הכיול היומית נטען כי המפעיל כלל לא ציין על איזה מספר עמוד בוצעה המדידה ובנסיבות אלה והספק כי השוטר יוכל להשלים את הנתון האמור, הרי שבהתאם לפסיקה בעניין 3077-02-11 ובעניין 3023-11-11, מדובר בפגם בהגנת הנאשם.

באשר למסוכנות, ציין ב"כ המבקש כי עברו איננו מכביד ועבירת המהירות האחרונה הינה משנת 2007 ועברו הפלילי אינו בתחום התעבורה.

ב"כ המשיבה הדגיש את חומרת העבירה המיוחסת למבקש וטען כי ישנו צורך בראיות גולמיות בלבד. באשר לאיזור הלזירה הפנה לסעיף 2 ג' לנספח לדו"ח, ממנו עולה כי השוטר סימן כי נקודת הכוון של מכשיר המדידה כוונה לכוון מרכז רכב המטרה. באשר לעמוד התאורה, ציין כי בדיקת הכיול תקינה כאשר נעשתה על העמוד הראשון בצומת בקרית גת. באשר לעברו התעבורתי ציין כי לחובת המבקש 4 עבירות מהירות קודמות ועברו הפלילי מצביע על כך כי איננו נורמטיבי.

באשר לקיומן של ראיות לכאורה הצביע ב"כ המבקש על כרסום ממשי בראיות אשר בידי המשיבה, ב"כ המשיבה לא סתר את טענותיו של ב"כ המבקש בעניין כוון ביצוע המדידה וכל שטען בעניין זה הוא כי מדובר בטענות שמקומן להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

עיון בפרק נסיבות המקרה, מעלה כי אכן מציין השוטר כי היו שני כלי רכב, אלא שרכבו של המבקש הגיע לכאורה אחרי רכב שנע לאט יותר ונקלט במהירות של 150 קמ"ש. מכאן אכן נלמד כי היו שני כלי רכב והשוטר מייחס את המהירות הגבוהה יותר דווקא לרכבו של המבקש.

בפרק זה של נסיבות המקרה לא נמצאה אינדיקציה לכוון ביצוע המדידה וכל שצויין הוא כי בעת הפעלת מכשיר המדידה דלת הניידת היתה פתוחה ורכבו של המבקש הגיע אחרי רכב שנע יותר, ואולם כווני המדידה כאמור אינם מצויינים .

באשר לטענתו הנוספת של המבקש ביחס לבדיקת הכיול היומית, הרי שאכן כפי שמצויין בנספח א' לדו"ח, בדיקת תיאום הכוונות נעשתה כמצויין שם בקרית גת על עמוד ראשון בצומת. ברור כי אין מדובר בנקודת ציון ספציפית ומדוייקת והעובדה כי בדיקת הכיול יצאה תקינה באמצעות סימון V במקום המתאים, איננה בהכרח מספקת, ואולם טענה זו אכן דינה להתברר במסגרת התיק העיקרי.

טענות ב"כ המבקש הינן טענות ראויות לדיון במסגרת התיק העיקרי, שכן לפחות ביחס לעמוד התאורה, כפי שפסק בתת"ע 3077-02-11, מ"י נ. אבנת ציין בית המשפט כי מקום בו אין מידע היכן ממוקם עמוד התאונה עליו בוצעה בדיקת התיאום או מספרו, או פרט מזהה אחר, הרי שלא ניתן ללמוד במידה הנדרשת בהליך פלילי כי הבדיקה אכן בוצעה על עמוד שמאחוריו קו רקיע כנדרש על פי נוהל ההפעלה של המשטרה. באשר להשלמת הפרט האמור מזכרונו של השוטר, הרי שנוכח חלוף הזמן ספק אם ניתן להשלים פרט זה.

גם ביחס לציון כי בדיקת התיאום תקינה, ציין בית המשפט כי לא ניתן להסתפק באמירה כללית המצויינת ביומן ההפעלה.

גם בעניין תת"ע 3023-11-11 מ"י נ. מזוז חזר בית המשפט על קביעתו האמורה.

בנסיבות אלה ונוכח הקביעות האמורות, הרי שניתן לומר כבר כעת כי אכן ישנו כרסום ממשי בראיות אשר בידי המשיבה באופן אשר יש בו כדי להשפיע על טיבן של הראיות לכאורה שבידי המשיבה.

לפיכך הגם שבידי המשיבה ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת למבקש, אלא שנוכח האמור לעיל, ישנו כרסום ממשי בראיות אלה.

תנאי נוסף ומצטבר לבחינת הבקשה הינו מסוכנות המבקש.

מסוכנות זו נלמדת הן מחומרת העבירה והן מעברו התעבורתי של המבקש.

תחילה לעניין עברו הפלילי של המבקש - למבקש אמנם עבר פלילי הכולל מספר רב של עבירות, יחד עם זאת עבירות אלה אינן רלוונטיות לתחום התעבורה ושתי העבירות האחרונות נעברו בשנים 2008 ו-2011, בעוד שכל יתר העבירות נעברו עד שנת 2002.

באשר לעברו התעבורתי של המבקש - למבקש רישיון משנת 1998 ולחובתו 31 הרשעות קודמות – ואכן לא כפי שציין הקצין הפוסל בהחלטת השימוע כי למבקש 45 הרשעות קודמות, כאשר 6 מתוכן הן עבירות מהירות.

באשר לעבירות המהירות בעברו של המבקש, למבקש 4 עבירות מהירות בלבד, כאשר העבירה האחרונה נעברה בשנת 2007, ו-3 עבירות נוספות נעברו בשנים 2002, 2001 ובשנת 2000.

יתר העבירות המיוחסות למבקש הינן עבירות טכניות מסוג ברירת משפט ובין היתר עבירות מסמכים, חגורת בטיחות, חניה ושימוש בטלפון נייד.

מדובר אם כן בעבר תעבורתי שאיננו מכביד ובמיוחד לא ניתן ללמוד ממנו כי המבקש הינו רצידיוויסט בתחום עבירות התעבורה.

לפיכך אני סבורה כי יש להורות על קיצור תקופת הפסילה והעמדתה על 14 יום וזאת הן בשל הכרסום הממשי בראיות המשיבה והן בשל עברו התעבורתי כאמור.

בתום התקופה יוחזר למבקש רישיון הנהיגה ממשטרת ישראל.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ו, 09 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.