לפני: כב' השופט יוסף יוספי

החלטה

1. בתיק זה ניתן פסק דין עוד ביום 22.6.16, במסגרתו נמחקה התביעה לאחר שהתובע לא הגיש את סיכומיו.

2. ביום 29.3.21 הגיש התובע באמצעות ב"כ אחר בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים.

ביום 10.5.22 הגיש התובע בקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד להגשת סיכומים מטעם התובע.

לטענת התובע, הסיכומים לא הוגשו עקב התנהלותה של באת כוחו דאז. התובע חזר למולדתו בשנת 2016, המתין לקבל עדכון, אך נוכח חלוף הזמן פנה לבא כוחו החדש והסמיך אותו לברר ביחס למצב התיק.

3. ביום 2.6.22 הגיש הנתבע בקשה לסילוק על הסף של בקשת התובע "לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד להגשת סיכומים מטעם התובע".

ביום 27.6.22 הגיש הנתבע תגובה לבקשה, וביום 29.6.22 הוגשה תשובה לתגובה.

4. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, ואפרט.

המדובר בבקשה אשר הוגשה לאחר 5 שנים בקירוב מיום פסק הדין. הבקשה הוגשה ללא תמיכה בתצהיר, והדבר משמש כנגד התובע, היות והתובע לא הסביר את הסיבות לשיהוי הרב בהגשת הבקשה, כמו גם את הסיבות לאי הגשת הסיכומים בזמן. אומנם, בבקשה נטען כי המחדל הינו באשמת באת כוחו דאז; אך לא פורטו הנסיבות ומהלך העניינים בתקופה שלאחר מתן פסק הדין ואף עובר אליו, ואף לא צוין מתי נערכו הפניות של התובע אל באת כוחו דאז כפי שנטען בבקשה מיום 10.5.22. בנוסף, לא פורטו סיכויי התביעה, הגם שהתיק היה בשלבי הסיכומים ולאחר קיום מסכת ראיות.

באשר לטענות כנגד באת כוחו דאז של התובע, יצוין כי אין זה מתפקידו של בית הדין להתערב בכך, היות ומדובר בטענות במישור האתי והמקצועי. מבחינת בית הדין יש לבחון את התנהלות התובע, ובית הדין לא אמור לחקור ולדרוש מדוע התנהל התובע כפי שהתנהל, האם מסיבות הנעוצות בו או מסיבות הנעוצות בבאת כוחו דאז.

כמו כן, לא מצאתי להידרש לטענות הצדדים ביחס לכשרותו של ייפוי הכוח לב"כ התובע בהליך דנן, וזאת מאחר ואין בו כדי להעלות או להוריד לעניין ההכרעה אליה הגענו.

5. מכל האמור לעיל עולה, כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק דין.

המבקש ישלם למשיב עבור בקשה זו הוצאות בסך 1,400 ₪ בתוך 30 יום.

ניתנה היום, ו' תמוז תשפ"ב, (05 יולי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.