1. לפניי בקשה מטעם המשיבים בעניין צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן נגדם במעמד צד אחד ביום 3.11.2015 (להלן – הצו).

2. הרקע, באופן כללי, הינו יחסי שכנות עכורים בין המבקש למשיבים 1 ו-2.

המשיבים 3 ו -4 הם הוריה של המשיבה , המגיעים לבקרה לעיתים תכופות ונקלעו אף הם לסכסוך שבין הצדדים.

3. בבקשתם עותרים המשיבים לעיון נוסף בצו ולביטולו מהטעם כי לא הטרידו ולא פגעו במבקש.

לטענתם, דווקא הם ובני משפחתם סובלים זה זמן מה מהטרדות, הפרעות , ואיומים מצד המבקש,

בנוסף ביקשו המשיבים 3 -4 לבטל את הצו האוסר על הימצאותם במרחק של 20 מטרים מדירתו של המבקש, זאת בשל הצורך להגיע לבית המשיבים 1 – 2 לסיוע וטיפול בנכדיהם, ילדי המשיבים 2-1.

4. לאחר עיון בטענות הצדדים, לרבות בתשובת המבקש מיום 19.11.2015, הגעתי למסקנה כי לנוכח מערכת היחסים שבין הצדדים, היותם שכנים, ותלונותיהם ההדדיות על הטרדות - הדרך הנכונה במקרה זה היא מתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.

צו הדדי מיועד אך ורק להרגעת הרוחות, ולשמירה על שלוות חייהם של שני הצדדים ובני משפחותיהם, והוא ממלא אחר המטרות העומדות בבסיס חוק מניעת הטרדה מאיימת ומתיישב עם רוחו של החוק.

5. לפיכך, ניתן בזאת צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת, המחליף את הצו , והאוסר על מי מהצדדים, או על מי מטעמם:

א. להטריד את הצד השני או את בני משפחתו בכל דרך ובכל מקום, באמצעות איומים, אלימות מילולית או פיזית, בין באמצעות מכשיר הטלפון ובין בדרך אחרת, ישירה או עקיפה;

ב. לאיים על הצד השני או על בני משפחתו, לפגוע בהם או ברכושם בכל דרך שהיא;

ג. לבלוש אחר הצד השני או בני משפחתו, לארוב להם , להתחקות אחר תנועותיהם או מעשיהם, או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת;

ד. ליצור קשר עם הצד השני או עם בני משפחתו, בין בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר.

6. בכפוף לאמור בסעיף 5 לעיל, האיסור לגבי המשיבים 3 – 4 להימצא בקרבת דירתו של המבקש – מבוטל.

7. תוקפו של צו הדדי זה , המחליף כאמור את הצו - הוא למשך 6 חודשים מהיום.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.