1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
2. לאחר מספר דחיות שניתנו על מנת לאפשר לסניגור לגבש את עמדתו, טען בישיבת ההקראה האחרונה ל"חוסר סמכות בהגשת כתב האישום". לטענתו, תיק החקירה נסגר בזמנו ע"י קצין מתחנת נצרת, ולאחר שהוגש ערר על הסגירה, החליט קצין אחר מתחנת נצרת לקבל את הערר ופתח בחקירה שוב. בעקבות החקירה המחודשת הוגש כתב האישום דנן. בהתאם לסעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), רק לפרקליט המחוז קיימת סמכות לקבל הערר, ומכאן שיש למחוק את כתב האישום.
3. במילים אחרות, טען הנאשם טענה מקדמית הנוגעת לפסול בכתב האישום.
4. בתגובתה הכתובה בקשה המאשימה לדחות את בקשת הנאשם ופרטה את השתלשלות העניינים לפיה התיק אכן נסגר ביום 3.3.14 ע"י קצין משטרה מעילה של "אין עניין לציבור", אך הודעה למתלוננת נשלחה רק ביום 7.1.15. בתוך 30 ימים הגישה המתלוננת ערר על הסגירה לגוף הסוגר, וזה החליט לפתוח בחקירה בשנית. בהמשך, הועבר התיק ליחידת התביעות, ולאחר מספר השלמות חקירה הוחלט להגיש את כתב אישום מושא בקשה זו.
5. המסגרת הנורמטיבית לדיון היא סעיף 64 לחסד"פ שזו לשונו:

(א) על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שאין בחקירה או במשפט ענין לציבור, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

• • 1. על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) - לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
    2. על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני פרקליט המדינה;
    3. על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ענין לציבור, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) - לפני היועץ המשפטי לממשלה.
    4. (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

1. מסעיף 64(א)(1) עולה לכאורה כי ערר על החלטתו של הגוף החוקר לסגור תיק חקירה בעילה של אין עניין לציבור, הוא בסמכותו של פרקליט מהמפורטים בסעיף.
2. יחד עם זאת, הפסיקה הדגישה לא אחת, כי גוף חוקר רשאי לשקול פעם נוספת את החלטתו לסגור תיק חקירה, בין אם מיוזמתו ובין אם בעקבות ערר על הסגירה שהגיש מתלונן, גם ללא קיומן של נסיבות חדשות כלשהן. ראו לעניין זה בג"צ 844/86 דותן נ. היועמ"ש ואח', ע"פ 545/98 מ"י נ. פינקלשטיין ואח', ע"פ 70114/08 מ"י נ. גורה (פורסמו בתקדין).
3. כחוט השני עבר בפסיקה הדגש על הצורך ביציבות ובשמירת זכויותיו של החשוד/נאשם. פתיחת תיק מחדש צריך שתעשה בזהירות הראוייה, וכמובן שלא כדבר שבשגרה. על הגוף החוקר לבדוק עצמו היטב בטרם יחליט על סגירת תיק, ושבעתיים עת יחליט על פתיחתו מחדש.
4. הפניית ערר לבדיקת פרקליט ולהחלטתו תתחייב מקום שעררו של מתלונן על סגירת התיק יידחה על ידי הגוף החוקר.
5. על יסוד האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.
6. נקבע להקראה נוספת ליום 23.6.16, שעה 10.00.

המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ו, 06 יוני 2016, בהעדר הצדדים.