רקע

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום, בביצוע חמש עבירות שעניינן אי הגשה במועד של דו"חות תקופתיים, בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") בקשר עם סעיף 67 לחוק ולתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו - 1976.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם עסק בהתקנת דודי שמש ורשום כעוסק מורשה. הנאשם לא הגיש במועד 5 דו"חות תקופתיים למע"מ לחודשים 08/14, 10/14, 12/14, 02/15 ו- 04/15.

ראיות לעונש

1. מטעם ההגנה הוגשה אסופה של אישורים (נ/1) ובהם דו"חות תשלומים למע"מ; דו"ח תיקים לחייב מרוכז מהוצאה לפועל על חובות בסך כולל של כ- 500,000 ₪; דו"ח כספי סופי מטעם כונס הנכסים ובקשה לשחרור כונס הנכסים מתפקידו והשבת הערבויות לנאשם; החלטת רשם הוצאה לפועל מיום 30.3.14 לפיה הנאשם אינו משלם התשלומים בתיק האיחוד ולכן ניתנה החלטה על פיזור התיקים וחוזה שכירות על שם הנאשם ואשתו לדירה בעלות חודשית של 3,200 ₪.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

1. בחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 7.11.17 עולה שהנאשם הביע את הסכמתו לריצוי עונשו בדרך של עבודות שירות והוא נמצא מתאים לכך.

טיעוני הצדדים

1. ב"כ המאשימה טען, כי תיקו של הנאשם במע"מ נסגר באפריל 2015 ולמרות שחלפו שנתיים לא פעל על מנת להסיר את המחדל, כאשר מדובר בסכום של 81,671 ₪ הכולל מס תשומות בסך 42,995 ₪ וסכום המחדל הוא 38,676 ₪. הדו"חות הוצגו אך לא הוגשו ולא שולמו.

הנאשם ניסה להגיע להסדר עם המאשימה לפריסת החוב וביום 4.8.15 התקבל אישור לפריסת החוב ל-18 תשלומים, הנאשם התחייב להגיע למשרדי מע"מ ביום 8.8.15 על מנת לממש ההסדר, אולם לא עשה כן.

ב"כ המאשימה הדגיש, כי החוב הפך לאבן ללא הופכין. עבירות אלו פוגעות ברציונל ובבסיס של דיני המיסים ולכך יש השלכות על הכלכלה, המשק והמרקם החברתי והדבר מהווה מסר שלילי למגישים ולמשלמים את הדו"חות במועד.

ב"כ המאשימה עתר לקבוע מתחם שהינו בין מאסר על תנאי ועד 7 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של חודשיים ועד 7 חודשים, וכן קנס שלא יפחת מסכום הקנס המנהלי אותו ניתן היה להטיל על הנאשם, דהיינו- 7,500 ₪. ב"כ המאשימה ביקש להשית על הנאשם מאסר בפועל.

1. ב"כ הנאשם טען, כי הנאשם הודה ולקח אחריות למעשיו ובכך חסך מזמנו של בית המשפט, עשה מאמצים כנים ובגלל מצבו הכלכלי הקשה לא עלה בידו להסיר את המחדלים, וידוע כי תיקים מסוג זה ניתן לסיים בהמרה להליך מנהלי ככל שהמחדל מוסר.

עוד טען ב"כ הנאשם, כי מדובר בנאשם בן 41, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים. הנאשם ואשתו נתונים בחובות קשים והיו בהליכי פשיטת רגל, כאשר חובותיו נאמדו בחצי מיליון ₪ ואף למעלה מכך. הנאשם מכר את דירת מגוריו וכעת מתגורר בשכירות.

ב"כ הנאשם טען, כי מדובר בעסק של חנות לכלים חד פעמיים, אף שבכתב האישום נרשם שמדובר בעסק להתקנת דודי שמש. לדבריו הנאשם תיקן את הרישום לגבי המעבר לעיסוק אחר.

ב"כ הנאשם הדגיש, כי עסקו של הנאשם קרס כלכלית ולא מדובר בהתחמקות. מאז הנאשם מתפרנס מעבודות מזדמנות, אשתו עובדת כשכירה ולכן עונש של עבודות שירות משמעו פגיעה במקור הפרנסה של המשפחה. הנאשם נעדר עבר פלילי.

ב"כ הנאשם עתר להסתפק בעונש צופה פני עתיד. בתמיכה לעתירתו הפנה לת"פ 48045-05-15 מע"מ פתח תקווה נ' בוקס מרקט אריזות בע"מ ואח', בו הושת מאסר על תנאי בהסדר בגין אי הגשת 4 דו"חות ללא הסרת מחדל ולעפ"ג 24721-12-14 מדינת ישראל נ' נחמני, בו הושת מאסר על תנאי ושל"צ בגין אי הגשת 9 דו"חות והמחדל לא הוסר. כמו-כן הפנה ב"כ הנאשם לפסקי דין בהם הושת מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לתקופות קצרות.

בהתחשב בכך שמדובר במספר דו"חות בודדים ובמצב כלכלי קשה של נאשם, בהיותו המפרנס של התא המשפחתי וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות לפני שלוש שנים, עתר להשית על הנאשם מאסר על תנאי וקנס סמלי.

1. הנאשם בדברו האחרון מסר "אין לי מה להוסיף".

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

1. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. הערך החברתי אשר נפגע ממעשי הנאשם הינו עיקרון השוויון בכלל, והשוויון בנטל המס בפרט. אי הגשת דו"ח במועד, ועקב כך – אי תשלום המס, פוגעים ביכולתה של רשות המיסים כזרוע של המדינה, לקיים מערכת גבייה תקינה ונשיאה שוויונית בנטל. עקב כך נגרם נזק כלכלי לציבור משלם המיסים, ונפגעת פעילות רשויות המדינה (ראו רע"פ 3857/13 שאול יצחקיאן נ' מדינת ישראל (30.7.13)). יצוין, כי עברייני מס רבים הינם אנשים נורמטיביים, אולם בכך אין כדי לאיין את הצורך בהרתעת היחיד והרבים, נוכח הפגיעה הקשה של עבירות המס בציבור.
3. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, הרי שהנאשם ביצע חמש עבירות על פני תקופה המתקרבת לשנה. אין להתעלם מהרקע לביצוע המעשים, אשר על פי הנטען נעשו בשל קריסה כלכלית של העסק. כן יש להתחשב בכך שהעבירה בה עסקינן הינה עבירה שהעונש המירבי שקבע המחוקק בצידה הינו שנת מאסר אחת בלבד. באשר לגובה הנזק, הרי ששיעור המחדל הינו בסך של 38,676 ₪.

נוכח הדברים האמורים, הפגיעה בערכים המוגנים הינה נמוכה.

1. מעיון בפסיקה עולה, כי מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של אי הגשת דו"חות במועד, וכאשר לא הוסרו המחדלים בסכומים דומים, הינם עונש מאסר על תנאי ועד למאסר בפועל של מספר חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות לצד רכיבים נלווים.

בעפ"ג (חיפה) 24721-12-14 מדינת ישראל נ' נחמני (29.1.14), הנאשמות הורשעו על פי הודאתן בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. סך המחדל עמד על 47,213 ₪ ולאחר הסרת חלקו נותרה יתרת חוב בסך 9,991 ₪. בית משפט קמא קבע, כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות והשית על הנאשמת של"צ בהיקף של 250 שעות בפיקוח שירות המבחן וקנס בסך של 20,000 ₪. הערעור על קולת העונש נדחה וצו פיקוח שירות המבחן הוארך ל-24 חודשים.

בעפ"ג (מרכז) 51920-12-14 מוסקוביץ נ' מע"מ רמלה (15.3.15), הורשעו הנאשמים בביצוע 7 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. סכום המחדל היה 113,000 ₪, חלקו הוסר ונותרה יתרת חוב בסך 54,142 ₪. בית משפט קמא הטיל על כל אחד מהנאשמים 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 4 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 9,000 ₪. לקראת הדיון בערעור במחוזי, הנאשמים הסירו את מלוא המחדל, רכיב המאסר בעבודות שירות הופחת לחודשיים.

בת"פ 22589-03-12 מדינת ישראל נ' חברת פשוט יבוא ושיווק בע"מ (17.9.13), הנאשמות הורשעו על פי הודאתן בביצוע 9 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. סך המחדל עמד על כ-214,000 ₪. בית משפט קבע, כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי לבין שנת מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס, וגזר על הנאשמת 2- מאסר של 3 חודשים לריצוי בעבודות שירות, 6 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 8,000 ₪.

בת"פ 36736-10-13 מע"מ פתח תקווה נ' אברהם אבי פלח (22.10.14), הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע 10 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. סך המחדל עמד על 109,945 ₪ (לפני הכרה בתשומות). בית המשפט קבע, כי מתחם העונש ההולם הוא החל מחודש מאסר בעבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר בעבודות שירות, 3 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪.

בת"פ 15160-05-13 מע"מ רחובות נ' קבוטי (18.12.14), הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע 6 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד. סך המחדל עמד על כ- 138,000 ₪. בית המשפט קבע, כי מתחם הענישה ההולם הוא בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 6 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ₪.

בת"פ 32531-03-13 מדינת ישראל נ' בית האוכל ארגוב בע"מ ואח' (27.1.14), הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע 4 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ועבירה אחת של הגשת דו"ח ללא תשלום המס הנובע ממנו. קרן המס היתה בגובה כ-123,000 ₪, והנאשם לא פעל להסרת המחדלים. בית המשפט קבע, כי מתחם העונש ההולם הינו בין מאסר מותנה ל- 8 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 3 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪.

בת"פ 50846-09-11 מדינת ישראל נ' האש (א.נ) מסעדות בע"מ ואח' (21.4.13), הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע 8 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. המחדל לא הוסר ועמד על 75,090 ₪. בית המשפט קבע, כי מתחם העונש ההולם הנו בין 3 ל- 8 חודשי מאסר, ונגזרו על הנאשם 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 8,000 ₪ והתחייבות בסך 8000 ₪. על הנאשמת הוטל קנס בסך 8,000 ₪.

1. אסופת פסקי הדין שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם מתייחסת לתיקים בהם הוטלו עונשים של מאסר על תנאי וכן מאסר קצר בדרך של עבודות שירות. בת"פ 61090-01-16 מדינת ישראל נגד אשכנזי ות"פ 48045-02-15 מע"מ פתח תקווה נ' בוקס מרקט אריזות בע"מ ואח' הושתו על הנאשמים מאסר על תנאי וקנס. בעפ"ג 24721-12-14 מדינת ישראל נ' נחמני הושתו על הנאשם מאסר על תנאי, של"צ וקנס. בת"פ 22708-06014 מע"מ רחובות נ' ק.ל. אקוסטיקל בע"מ ואח' הושתו על הנאשם חודשיים מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס. בת"פ 40460-08-13 מע"מ בת ים נ' חבושה הושתו על הנאשם 45 ימי מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס.
2. לאור האמור אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 7 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבים נלווים.
3. הואיל ומדובר בעבירה כלכלית, הרי שיש להטיל אף קנס כספי אשר יהווה מענה עונשי הולם למעשים בהם הורשע הנאשם.

לפי סעיף 40ח' לתיקון 113 "קבע בית משפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם".

משכך, בקביעת מתחם הקנס על בית המשפט להתחשב בחומרת העבירה ובמצבו הכלכלי האישי של הנאשם. בתוך כך, על בית המשפט לתת דעתו לכך שלנאשם זכות לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחיה מינימליים בכבוד (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.2.12)).

1. בעניינו של הנאשם ניתן צו כינוס נכסים אך ההליך בוטל לאחר שלא עמד בהסדר והוא משתכר מעבודות מזדמנות ועבודתה של אשתו כשכירה.
2. בנסיבות אלה אני קובעת, כי מתחם הקנס ההולם הינו בין 5,000 ₪ ל- 15,000 ₪.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש בגדרי המתחם יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.
2. הנאשם הודה, נטל אחריות וחסך מזמנו של בית המשפט.
3. עוד הבאתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם והחובות אליהן נקלע. מדובר בנאשם כבן 40, ללא עבר פלילי, נשוי ואב לשלושה ילדים קטנים, אשר משתכר מעבודות מזדמנות. ניכר, כי מאסר מאחורי סורג ובריח עלול לפגוע רבות במצבו וגם במאסר בעבודות שירות יש להכביד עליו.
4. אחד השיקולים המרכזיים שיש לשקול כאשר מדובר בעבירות המס הוא סוגית הסרת המחדלים. הסרת המחדל היא הביטוי האולטימטיבי לחרטת הנאשם ולקיחת האחריות. בענייננו הנאשם לא הסיר את המחדל, ובכך נגרע מהקופה הציבורית סכום של כ-38,676 ₪, שככל הנראה לא ישולם גם בעתיד לאור מצבו הכלכלי המתואר.
5. עוד מצאתי, כי לא נעשה על ידי הנאשם מאמץ להסרת המחדל, אף שהמאשימה הייתה נכונה לפרוס החוב לתשלומים וחרף קיומו של הסדר שהוצע לפני שנתיים על ידי המאשימה לא עשה דבר הנאשם כדי לקדמו.
6. בנוסף בגזירת העונש בתוך המתחם יש לתת משקל להרתעת הרבים, נוכח שכיחותן של עבירות מס והקלות בביצוע עבירות אלו (ראו רע"פ 5823/09 באשיתי נ' מדינת ישראל; רע"פ 674/13 יורי ליטווק נ' מדינת ישראל; רע"פ 977/13 משה אודיז נ' מדינת ישראל).
7. לאחר שלקחתי בחשבון את העדר עבר פלילי, הודאת הנאשם ולקיחת האחריות, החיסכון בזמן שיפוטי, שיעור המחדל שלא הוסר ונסיבותיו האישיות, אני סבורה שיש למקם את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של המתחם לעניין המאסר והקנס.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
2. חודשיים מאסר לריצוי בדרך של בעבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות.
3. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור הנאשם כל עבירה לפי חוק מס ערך מוסף.
4. קנס בסך 5,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.1.18 והיתרה בראשון לכל חודש שלאחריו. היה ואחד התשלומים לא ישולם במועד, אזי יעמוד מלוא סכום הקנס לפירעון מידי.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לממונה על עבודות השירות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"ח, 20 20 נובמבר 2017, במעמד הצדדים.