מונחת בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקש ביום 15.12.15.

במסגרת פסק הדין הטלתי על המבקש עונש של קנס בסך 1,000 ₪, פסילת רשיון נהיגה ל-3 חודשים ופסילה על תנאי ל-4 חודשים למשך 3 שנים, בגין עבירות של פקיעת רשיון נהיגה מעבר ל-6 חודשים ופקיעת פוליסת ביטוח.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש שלח בקשת דחייה בפקס, אולם הפקס לא טופל על ידי המזכירות.

בהתייחס לעבירה של פקיעת רשיון נהיגה, ציין ב"כ המבקש כי רשיון המבקש פקע ביום 04.02.15 ולא ביום 04.08.14 , כפי שנטען בכתב האישום.

עוד נטען, כי המבקש מנסה לחדש את רשיון הנהיגה שלו, אולם בשל חוב להוצאה לפועל, לא עלה בידיו להסדיר תשלום חובותיו. מה עוד, שבמידה וגזר הדין יבוטל, קיים סיכוי טוב שהמבקש יציג לבית המשפט רשיון נהיגה תקף.

ביחס לנסיבותיו האישיות, טען ב"כ המבקש כי המבקש נמצא בסכסוך עם אשתו שכמעט הוביל לגירושים וגרם לו להזניח את הטיפול בתיק.

ביחס לעונש, טען ב"כ המבקש כי העונש שהוטל עליו חמור ביחס לעבירות שיוחסו לו.

המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה, מהטעם שהמבקש קיבל את ההזמנה לדין ואף חתם עליו ובחר שלא להתייצב. עוד נטען כי ההליך המשפטי תם ונשלם ואין זה המקום לבטל את פסק הדין ולהניע מחדש את גלגלי ההליך הפלילי.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, מצאתי כי המבקש לא נתן טעם מוצדק להיעדרותו וטענתו כי שלח פקס דחייה לא הוכחה כלל. ביחס לעבירה, ציין המבקש כי יש לו טענות הגנה אותן רוצה להציג , כאשר אחת מהן מתייחסת לטעות בכתב האישום בנוגע למועד פקיעת רשיון הנהיגה.

אין אני סבור כי חלה כל טעות בכתב האישום, זה המועד שפקע רשיון הקבוע של הנאשם.

הנפקת רשיון זמני ניתנת כדי לסייע לנאשם להסדיר את ענייניו מול משרד הרישוי, אלא – לפי הבקשה והאישור- לא עשה זאת, ועדיין אין לו רשיון.

הנאשם נידון לפני למעלה מ- 9 חודשים, גזה"ד הומצא לו והבקשה לא הוגשה תוך מנין הימים הקבוע בחוק.

מכל המובא לעיל, הבקשה נידחית.

מאחר ואין רשיון להפקדה, הפסילה תמונה מהיום.

מזכירות בית המשפט תשלח תוכן ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ו, 17 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.