נוכחים:

העותר וב"כ העותר עו"ד אברמוביץ ימימה ממשרד עו"ד פלדמן

ב"כ המשיב עו"ד עמרי גיל

פרוטוקול

ב"כ העותר:

חוזרת על העתירה. אנו נמצאים פה היום אחרי שנה שעברה מהדיון הקודם בו ביקש העותר לצאת לחופשה. אז נדחתה בקשתו על בסיס ועדת אסירי עולם שהסתמכה בעיקר על דו"ח אבחון פסיכולוגי. הדו"ח התייחס למצבי לחץ שיכולים להיות גם בעת חופשה ונקבע שהוא בעל פוטנציאל בינוני שעתידה לצאת במצבי לחץ. נאמר שיהיה עיון חדש. לאחר העיון החדש פניתי לשב"ס וביקשתי לקבל תוצאות. לא קיבלתי מענה. אני מניחה שמדובר בסרוב. פעם ראשונה שאני רואה תגובה ואבחון זה בתשובה לעתירה. אני רואה שמדובר בדו"ח חיובי. מפנה לעמ' 3. יש אבחנה בין הפעם הקודמת בצורה מפורשת. הנשיא הסכים לממצאי הדו"ח ואמר שנחכה עוד 8 חודשים. אנו נמצאים אחרי דו"ח פסיכולוגי חיובי המציין שיש הפחתה מהדו"ח הקודם. הדו"ח מועבר לועדת אסירי עולם שדנה בזה, אין לו עבירת משמעת ב 4 שנים אחרונות, הוא באגף סלע. "בהיעדר סולחה לא ניתן לתת אמון באסיר ולהוציאו לחופשה ראשונה". נכון. אין סולחה. לא מדובר בסכסוך חמולות או נקמת דם. שהמשטרה תבדוק שלא הייתה נקמת דם ב 15 שנים אחרונות. זה אירוע נקודתי של נערים שהיו מעורבים בקטטה במועדון והוא הורשע ברצח. המשפחות חיות בשכנות ביפו. נפגשים באירועים. במקרה דנא של אירוע נקודתי, הורשע, נקצב לו עונש ל 30 שנה בגלל הטיפול שהוא עשה. הנשיא אמר - יש קצת בעיתיות באבחון הפסיכולוגי. אנו שנה אחרי עם דו"ח מעודכן. אבחון שלא מותיר ספק. יהיה אפשר לשלחו לחופשה. למה הנימוק של סולחה לא הופיע בועדה הקודמת. הדו"ח אומר שהאסיר יכול לצאת לחופשה, כך אני מתרגמת אותו.

ב"כ המשיב:

בעתירה הקודמת הוגש פרוטוקול חסוי של ועדת אסירי עולם. הנימוק העיקרי בהחלטת המשיב זה העובדה שהמשטרה אומרת בהיעדר סולחה קיימת סכנה. בנוסף יש הערכת מסוכנות של חוו"ד פסיכו-דיאגנוסטית. מבקש להגיש חמ"ן. מגיש פרוטוקול מ 10.8.14. נוכח האמור נבקש לדחות את העתירה.

ב"כ העותר:

אני מבקשת מספר דקות על מנת להתייעץ.

לאחר הפסקה:

ב"כ העותר:

שקלתי את הצעת ביהמ"ש. לא סביר בראייתנו לפנות למשפחת הקרבן ולבקש תצהיר לפיו במהלך חופשתו של העותר לא יפגעו בו. וכל זאת, רק בשל נימוק ועדת אסירי עולם שבהיעדר סולחה לא ניתן לתת אמון באסיר ולהוציאו לחופשה ראשונה. דבר זה לא אפשרי הן מבחינה טכנית, מדובר בסכסוך נקודתי לפני 15 שנים, מאז נמצא העותר בבית הסוהר. משפחת הקרבן ומשפחת העותר חיות ביפו. לא נרשמו אירועים חריגים ולא הייתה נקמת דם ביחס לאירוע. לכן אני סבורה שאין לשאלת הסולחה רלוונטיות לשיקולים שעל ועדת אסירי עולם לבחון. בפרט שנימוק זה עולה לראשונה בסיכום הישיבה מיום 19.8.15. אין אנו סבורים שמבחינה טכנית זה דבר הניתן לביצוע שכן אנו הסניגורים של משפחת העותר איננו יכולים לפנות למשפחת הקרבן ולהחתים אותו על מסמך שלא יפגעו בעותר. במצב דברים זה מדובר במסוכנות כלפי העותר ולא ממנו. אין מדובר במקרה זה בסכסוך מתמשך אלא באירוע נקודתי לפני 15 שנים ולא בריבים במסגרת חמולה וכבוד המשפחה. לנו כב"כ העותר אין איך להציג לביהמ"ש אינדיקציה על כך שמשפחת הקרבן לא תרצה לפגוע בעותר.

<#3#>

החלטה

העותר נדון למאסר עולם בגין רצח ומרצה מאסרו מיום 9.7.01.

מאסרו של העותר נקצב ל 30 שנות מאסר והוא מסווג לקטגוריה א.

העותר מלין על אי שילובו בסבב חופשות.

בשנת 2014 הוגשה על ידי עתירה בנושא זה והיא נדחתה על ידי כב' הנשיא טל אשר קבע שיש לערוך בדיקה פסיכולוגית נוספת לעותר בחודש 8/15 וזאת לאור הליכי הטיפול המוצלחים אותם עבר העותר.

בכתב התשובה נטען כי ועדת אסירי עולם הממליצה על חופשה ראשונה לאסירי עולם בהתכנסותה ביום 19.8.15 לא המליצה על הוצאתו של העותר לחופשה ראשונה.

הועדה הסתמכה על שניים - הדו"ח הפסיכולוגי שנערך לאחר שנערך לעותר אבחון פסיכולוגי מיום 27.7.15 ועל היעדר קיומה של סולחה בין משפחת הקרבן למשפחת העותר.

על פי הדו"ח הפסיכולוגי העותר השתתף בקבוצת שליטה בכעסים ובטפול פרטני של חצי שנה עם עו"ס, נתרם מן הטיפול אך זקוק להמשך טיפול. נמצא כיום בקשר מעקבי עם העו"ס ולדבריה הוא אינו מעוניין בטיפול וטוען שמיצה את העניין ובלשונו: "בררתי מה צריך לעשות בטיפול ועשיתי".

עוד עולה מהדו"ח כי העותר מאופיין במרדנות אף שזו אינה מוצאת ביטוי מוחצן, בנוסף קיים מימד של אימפולסיביות לצד נטייה לשעמום ולחיפוש ריגושים כמו גם נטייה לשימוש לרעה באלכוהול.

בסיכום הדו"ח נכתב כי מדובר באסיר שכיום הינו אסיר שקט, מתנהל היטב באגף ובתעסוקה וללא חריג מזה מספר שנים, במהלך הזמן מן האבחון הקודם מצוקתו הנפשית פחתה ויכולתו לתעל את כעסו ולהימנע ממעורבות שלילית עלתה. מסוכנותו כיום מוערכת בקצה הנמוך של הטווח הבינוני.

ועדת אסירי עולם התייחסה לאבחון הפסיכולוגי ובנוסף התייחסה להיעדר קיומה של סולחה עם משפחת הקרבן.

ועדת אסירי עולם סברה כי בהיעדר סולחה לא ניתן לתת אמון בעותר ולהוציאו לחופשה ראשונה וככל שהעותר יוכיח כי השתנו הנסיבות בעניין זה ויציג מסמך סולחה הועדה תשוב ותדון בעניינו.

מאחר והעותר משתייך לדת הנוצרית, מנהגי הסולחה אינם חלק ממנהגי דת זו ולפיכך נימוק זה אינו יכול לעמוד לרועץ לעותר.

יחד עם זאת, משהוערכה מסוכנותו של העותר כמסוכנות בינונית אף אם מדובר במסוכנות בינונית בטווח הנמוך הרי שעדיין מדובר במסוכנות. משתפקידו של ביהמ"ש לבדוק סבירות ההחלטה המנהלית, נחה דעתי כי מדובר בהחלטה סבירה ולפיכך אין מקום להתערבות ביהמ"ש בהחלטה המשיב.

בשולי הדברים ומאחר וועדת אסירי עולם נתנה משקל להיעדר קיומה של סולחה, רצוי כי ועדת אסירי עולם תתכנס בשנית בהקדם ותבחן בדרך שתמצא לנכון את המסוכנות כלפי העותר מצד משפחת הקרבן בהיעדר סולחה שאינה נהוגה כאמור בדת הנוצרית.

<#4#>

ניתנה והודעה היום, ד' טבת תשע"ו, 16/12/2015 במעמד הצדדים.