לפני בקשה לעיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ. על פי הנטען האזהרה לא הומצאה למבקשת כדין. על דבר קיומו של תיק ההוצל"פ ידעה המבקשת לראשונה ביון 2.11.2015 בעקבות הודעה שקיבלה מהבעלים הנוכחי של משרדיה הקודמים של המבקשת בדבר הטלת עיקול מיטלטלין שם, תצהיר מטעם הבעלים החדש לא צורף לבקשה. כן טענה כי סיכויי הגנתה טובים שכן השיקים נשוא ההתנגדות ניתנו לביטחון בלבד, כי המשיבה הפרה את ההסכם בין הצדים והסבה לה נזקים רבים אותם היא זכאית לקזז.

המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה לא נתמכת בתצהיר. וכי העיקול ברישום בוצע באותו מעמד בו בוצעה המצאת האזהרה, ביום 10.9.2015. הטענה כי העיקול בוצע בכתובת של צד ג' נדונה בפני רשם ההוצל"פ אשר הפנה את צד ג' להגיש תביעה לסעד הצהרתית.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

מעיון בתיק עולה כי האזהרה הומצאה לידי מנהל המבקשת בכתובת שד' ההסתדרות 160 בחיפה ביום 10.9.2015 והוא סירב לחתום על אישור המסירה, המהווה המצאה כדין (ראה התצהיר מטעם המוסר). באותו מועד גם נמסרה למנהל המבקשת צו עיקול מיטלטלין בכתובת הנ"ל, אך הוא סירב לקבלו. הסכם המכירה מיום 2.8.2015 עליו מבססת המבקשת את הטענה כי מדובר בכתובת של חברה אחרת, מסדיר מכירת הציוד והריהוט המשרדי של המבקשת לצד ג' ואינו מעביר לצד ג' את זכויות החזקה בנכס המקרקעין עצמו, בשכירות משנה למשל. עיון בתעודת ההתאגדות של צד ג' מיום 6.8.2015 מעלה כי ההסכם בינה לבין המבקשת נחתם בטרם התאגדה (יום 2.8.2015), דבר המקים ספק לגבי תוקף ההסכם.

יתרה מזו, הטענה כי מדובר בשיקים אשר ניתנו לביטחון בלבד לשם אספקת הסחורה שהוזמנה מחו"ל עד לקבלתה והוצאתה מהמכס לא קיבלה ביטוי בהסכם אספקת הסחורה בין הצדדים, לפיו המבקשת היא זאת שהתחייבה לספק הסחורה למשיבה. לא נטען על ידי המבקשת כי על גבי השיקים שורטט שהם לביטחון בלבד (צילום השיקים שהוגש לתיק אינו ברור), טענה זו כי המבקשת אינה חייבת בפירעון השיקים מפני שהם ניתנו לביטחון אינה מתיישבת, לכאורה, עם טענת הקיזוז שהעלתה המבקשת להגנתה בהתנגדות אשר מהווה טענת "הודאה והדחה".

לאור האמור אני דוחה הבקשה לעיכוב ההליכים.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ו, 25 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.