1. בפניי מחלוקת בין הצדדים בשאלת זכאותם של התובעים בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (תשלום האגרות), אחר שאין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריות הנתבעות (באמצעות הנתבעת 2- להלן- הנתבעת) לאירוע נשוא התובענה (יעויין בסעיפים 7 ו- 9 לכתב ההגנה וסעיף 11 לסיכומי הנתבעות).

2. האירוע נשוא התובענה אירע ביום 14.5.15, הסך הנומינאלי הנתבע הוא: 6,624 ₪.

3. התובעים (באמצעות התובעת 1- להלן- התובעת) טוענת כי היא שלחה לנתבעת 3 מכתבי דרישה בתאריכים הבאים:

3.8.15, 2.9.15 ו- 3.10.15. משהדרישה לא סולקה הוגש כתב התביעה ביום 5.11.15.

4. הנתבעת מודה כי מכתב הדרישה היחיד שהתקבל אצלה הוא מיום 3.8.15, וזה התקבל אצלה ביום 26.8.15 (עמוד 1 לפרוטוקול ש' 17 וכן סעיף 4 לסיכומים). עם קבלת מכתב הדרישה היא פעלה לבדיקת חבותה, ואולם בדיקה זו השתהתה מכיוון שבין התאריכים 13.9.15-9.10.15 חל חודש חגי תשרי. בסופו של דבר, נשלחו שטרי סילוק לנתבעת ביום 28.10.15, ואולם התביעה הוגשה כאמור ביום 5.11.15

5. התובעת מצידה מכחישה כי היא קיבלה את שטרי הסילוק בטרם הגשת התביעה (פרוטוקול עמוד 2 לפרוטוקול ש' 5 וסעיף 9 לסיכומים). הנתבעת מודה כי אין בידיה אסמכתא שאכן שטרי הסילוק התקבלו אצל התובעת (פרוטוקול, שם, ש' 9 ).

דיון והכרעה

6. בעניין תא"מ (ש' הרצליה) 49274-07-15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קשר רנט א קאר בע"מ (נבו, 15.5.17 ), דנתי בחשיבות משלוח מכתב דרישה בטרם הגשת התביעה, הן מבחינת החובה הכללית של תובע להקטנת נזקיו, הן מבחינת היעילות הדיונית והעסקית לצדדים והן מבחינת החיסכון בזמן שיפוטי יקר למערכת המשפט באי קיום הליכים מיותרים, ופינוי הזמן השיפוטי לסוגיות שבאמת מצריכות את ההתערבות השיפוטית. יש בכך אינטרס ציבורי ברור שיש לקדמו.

7. ברור כי במקרה בו תוגש תביעה ללא משלוח מכתב דרישה מקדים, ומיד עם הגשת כתב התביעה הנתבעת תסלק את התביעה באופן מלא, כך שיתברר למפרע כי הגשת התביעה הייתה מיותרת, הרי שאין מקום במקרה זה לפסוק שכר טרחת עו"ד והוצאות לתובעת.

8. בנדון שבפנינו התובעת שלחה מכתב דרישה ראשון ביום 3.8.15. אין בידי אסמכתא מתי התקבל מכתב זה, כך שאני מקבל את טענת הנתבעת כי מכתב זה התקבל אצלה ביום 26.8.15.

9. לא הייתה חובה מצד התובעת לשלוח מכתבים נוספים, ובמילא אין בידי אינדיקציה כי שני המכתבים הנוספים התקבלו אצל הנתבעת. ואולם אין זה משנה את התוצאה של פסק דין זה.

10. אין חולק כי הנתבעת החלה לבדוק את חבותה החל מיום 26.8.15.

11. איני מקבל את טענת הנתבעת כי במשך חודש שלם, בין התאריכים 13.9.15-9.10.15 חודש חגי תשרי, לא התקיימה כל פעילות אצל הנתבעת כך שבדיקת החבות נשוא תובענה זו- נעצרה.

12. ראשית הנתבעת לא הוכיחה זאת. אין בידי כל אינדיקציה לכך שחודש שלם הנתבעת לא עבדה, או שהייתה השבתת פעילות גם בימי חול המועד, שנית, עיון בלוח השנה מורה כי בתקופת החגים (היינו בין ראש השנה לסוף חג הסוכות) יש לפחות 8 ימי עבודה. אם נוסיף לכך את ימי העבודה בין 26.8.15 ועד לתחילת החגים (13.9.17 ) וכן את ימי העבודה מסוף החגים ועד למועד משלוח שטר הסילוק, הרי שעמדו לנתבעת כ- 30 ימי עבודה מלאים לסילוק התביעה.

13. התובעת שלחה את הדרישה בתחילת חודש אוגוסט והגישה את התביעה לבית המשפט מקץ עוד 3 חודשים, כאשר באמצע היא שולחת עוד שני מכתבי דרישה.

14. בנסיבות אלו אני סבור כי התביעה הוגשה בדין, תוך מתן זמן לנתבעת לסלק את התביעה ללא צורך בהליך משפטי.

15. מאידך אני סבור, כי על אף שייתכן שהנתבעת יכולה הייתה לפעול מהר יותר בסילוק התביעה, לא ניתן לומר שהיא לא עשתה מאומה ולא בדקה את חבותה.

16. אכן, לא הוכח כי חודש שלם הנתבעת הייתה מושבתת מפעילות, והיו ימי עבודה, כאמור כ- 30 ימי עבודה מלאים, לסילוק התובענה, ואולם בסופו של דבר, יצאו שטרי סילוק בסוף אוקטובר 2015 שהגיעו ליעדן, כנראה רק לאחר הגשת התביעה או ממש בסמוך להגשה, ולא היה סיפק בידי התובעת לתת ליבה לכך.

17. אני סבור, שיש לעודד סיום מחלוקות עסקיות בין צדדים, היכן שניתן, ללא צורך בפתיחת הליך שיפוטי, ואני סבור כי במקרה שבפנינו, לא הוכח זלזול של הנתבעת, או גרירת רגליים בסילוק התובענה. היא אכן פעלה לסילוק התביעה, אם כי, לו פעלה מהר יותר התביעה הייתה מתייתרת.

18. מאידך, לא ניתן לומר כי התובעת הייתה עם "יד קלה על ההדק" בהגשת התביעה, היא שלחה מספר מכתבי דרישה, והמתינה כשלושה חודשים, בטרם פתחה בהליך זה. אכן, חלק מהזמן שהיה בידי הנתבעת שהות לסלק את התביעה, נפל בתקופת החגים, ולכן היה על התובעת לקחת זאת בחשבון ולהמתין עם הגשת התביעה פרק זמן נוסף.

19. בנסיבות אלו, ולאור המקובץ, תוך שקלול כל העובדות הרלבנטיות, אני סבור כי יהיה זה נכון בנסיבות אלו, לפסוק לתובעת מחצית משכר הטרחה לו הייתה ראויה, היינו 1,280 ₪, שישולם ע"י הנתבעת בתוך 30 יום מהיום.

זכות ערעור כחוק

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ז, 16 יוני 2017, בהעדר הצדדים.