בפניי בקשתו של התובע "לשקול את נכונות ההחלטה להעביר את הדיון בתביעה שלי...לבית המשפט השלום".

הלכה למעשה עותר התובע להשבת התובענה לדיון במסגרת של בית המשפט לתביעות קטנות.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת הנתבע ובתשובת התובע החלטתי לדחות את הבקשה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

1. התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. עניינה של התביעה הינו הנזקים ועגמת הנפש שנגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מרשלנותו של הנתבע באי רישום הזכויות בנכס אותו רכש מן הנתבע, במסגרת תפקידו ככונס נכסים.

2. הנתבע הגיש בקשה להעברת התביעה לפסים של תביעה רגילה ואילו התובע הגיש את תגובתו בה ביקש לדחות את הבקשה.

ביום 01.02.2016 החליט בית המשפט לדחות את בקשתו של הנתבע.

3. התובענה נקבעה לדיון. בהחלטה שניתנה בדיון החליט המותב שדן בתיק (כב' השופטת העמיתה ד. בית אור) לפסול עצמו מלדון בתובענה.

עוד קבע בית המשפט כי "מעיון בכתבי הטענות אני סבורה כי תביעה זו אינה מתאימה להיות נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות, שכן היקפה אינו מתאים לבית משפט זה".

4. התובענה הועברה לבית המשפט השלום וקבעתי ישיבה מקדמית שלאחר מכן בוטלה לנוכח העובדה כי טרם הוגשו תצהירים והתיק לא היה מוכן לדיון.

5. התובע טוען כי ההחלטה על העברת התובענה לבית המשפט השלום לא הייתה למעשה החלטה אלא "המלצה" ולטענתו העניין הועבר להכרעתו של כב' סגן הנשיאה השופט ע. רוזין כפי שנקבע בסוף ההחלטה שניתנה בדיון. דינה של טענה זו להידחות.

משהועברה התובענה לבית המשפט השלום כב' סגן הנשיאה הוא שקובע את ניתוב התיק לגורם שיפוטי אחר בנסיבות בהן המותב הקדום פסל עצמו מלדון בתובענה ובקשר עם כך יש לקרוא את הסיפא להחלטה.

ברי כי במצב דברים רגיל כאשר שופט/ת מחליט להעביר תביעה קטנה שנידונה בפניו לבית המשפט השלום הוא ממשיך לדון בתיק ולא נדרשת החלטה נוספת של כב' סגן הנשיאה.

לא זה המצב בענייננו שהרי לנוכח ההחלטה לפסול עצמה לא יכולה הייתה כב' השופטת ד. בית אור להמשיך ולדון בתובענה ועל כן נדרשה החלטה, שהיא החלטה בענייני נוהל, של כב' סגן הנשיאה.

6. בית המשפט הביע דעתו באופן ברור כי התובענה אינה מתאימה לבירור במסגרת של תביעה קטנה. זו היא ההחלטה המהותית.

איני משמש כערכאת ערעור על החלטתה של כב' השופטת ד. בית אור בעניין זה.

יתירה מזו, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות המפורטים גם אני סבור כי התובענה אינה מתאימה לבירור במסגרת זו של בית המשפט לתביעות קטנות אשר במהותו נועד לתובענות שבירורן פשוט יחסית ואשר אינן דורשות היקף ניכר של שמיעת עדים וטענות.

7. ועוד, יש לזכור כי ההחלטה מיום 01.02.2016 ניתנה לפני שהוגש כתב הגנה. לעומת זאת, ההחלטה שניתנה בדיון ניתנה לאחר הגשת כתב ההגנה ובוודאי שאין כל פסול בכך כי עם שינוי הנסיבות, ובענייננו הגשת כתב הגנה, יעיין בית המשפט מחדש בהחלטתו מיום 01.02.2016 אשר ניתנה על יסוד כתב התביעה בלבד.

8. בבקשתו מעלה התובע שלל טענות ביחס לאופן ניהול הפרוטוקול. אין צורך להידרש לטענות אלו שכן המקום הנכון להעלות את הטענות הינו אחד משניים: או מייד בתום הדיון לאחר שהתובע קיבל לידיו את הפרוטוקול או במסגרת בקשה לתיקון פרוטוקול שמטבעה צריכה להיות מוגשת בסמוך מאוד לדיון ולא כשנה לאחר מכן. התובע לא הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול.

9. עוד טוען התובע כי ההחלטה הינה "שערורייתית וחסרת צדק". ראוי תמיד לנקוט בלשון ראויה. הדרך להשיג על החלטות הינה במסגרת הליכי ערעור ולא במסגרת ביטויים שאינם הולמים.

"צדק" הוא כמובן מונח שאינו מתמטי ויכול ומה שנראה צודק לבית המשפט אינו נראה צודק בעיני בעל הדין. אין פירוש הדבר כי ההחלטה אינה צודקת.

ובענייננו היא צודקת וסבירה. היקף המחלוקת שבין הצדדים אינו מתאים לבירור במסגרת הליך של תביעה קטנה.

10. התובע מציין בבקשתו "לקחת אדם ללא הכשרה משפטית המתגורר הרחק מבאר שבע ולשלוח אותו למערכה מול עו"ד ותיק...". בכל הכבוד הראוי, לא ירדתי לסוף דעתו של התובע.

באשר למקום הרי שהתובע הוא שהגיש את התובענה לבית משפט זה. הוא ולא אחר.

ובאשר לזהות הנתבע התובע הוא שתבע את הנתבע והוא הרי ידע כי מדובר בעו"ד.

ומה פירוש "לקחת אדם...ולשלוח אותו למערכה..."? את המערכה החליט התובע להתחיל. וזו זכותו.

התובע בחר להגיש את התביעה ואם הוא עומד על בירורה היא תתברר כסדרה.

11. באשר לסיכוייו של התובע כפי שהוא מציין בבקשתו תנוח דעתו של התובע כי תביעתו תתברר עד תומה ללא כל השפעה לעובדה כי הנתבע הינו עורך דין. התובע כמובן זכאי להיות מיוצג אך לא נוכל להתערב בשיקולים הכלכליים של עורכי דין מחוץ לבאר שבע אליהם פנה התובע לקבלת ייעוץ וייצוג כנטען.

מכל מקום, המחלוקת תתברר לגופה. ולא לגופם של בעלי הדין.

ועוד, טענתו של תובע לחוסר שוויון בניהול ההליך בשל היותו של הנתבע עורך דין לא רק שאינה רלוונטית שכן, כאמור, המחלוקת תתברר לגופה, אלא גם שבוודאי שהיא אינה קשורה לערכאה שבה מתנהל ההליך. הנתבע הינו עורך דין גם כאשר התובענה מתנהלת בבית המשפט לתביעות קטנות.

יתירה זו, דווקא העברת התובענה לבית המשפט השלום מאפשרת לתובע להיעזר בעורך דין מטעמו.

12. לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לנוכח הנסיבות איני עושה צו להוצאות.

13. בשולי הדברים אציין כי הנימוק שהעלה הנתבע ולפיו חל בענייננו ס' 79 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 נדחה שכן לא מדובר במצב בו התובענה הועברה בשל היעדר סמכות עניינית או מקומית אלא במצב בו התובענה הועברה מכוח שיקול הדעת הקבוע בס' 60 (ב) לחוק האמור.

14. על מנת שניתן יהא לקדם את ההליך יגיש התובע תצהירי עדות ראשית מטעמו עד ליום 01.06.2017 והנתבע 30 יום לאחר מכן.

15. עם הגשת התצהירים תינתנה הוראות ביחס להמשך ההליך.

תז"פ ליום 03.06.2017.

ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ז, 16 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.