רקע

1. השאלה בתיק זה היא האם הנתבעת 1 חברת הביטוח אשר ביטחה רכב הנתבעת 2 שהיה מעורב בתאונת דרכים עם רכב בבעלות התובעת 2 מחויבת לפצות את התובעת 2 בגין הנזקים שנגרמו לה נוכח העובדה שהרכב נלקח ללא הרשאה מפורשת מבעליו ונהג בו הוא עובד זר לא חוקי שלא הוצג רישיון נהיגה ברשותו .
2. לפני מונחת תביעה בסדר דין מהיר על סך 42,085 ₪ כאשר המחלוקת מתמקדת בשתי שאלות:
3. האם הרכב נגנב מבעליו או נלקח ללא אישורו.
4. על מי הנטל להוכיח כי לנהג לא היה רישיון בעת קרות התאונה.
5. ביום 22.08.16 הוגש כתב תביעה מתוקן שבמסגרתו הוספה הנתבעת 2. התובעות לא מסרו את כתב התביעה לנתבעת 2 ולא הייתה כל התייחסות בסיכומי הצדדים לגבי התביעה נגד הנתבעת 2.

הצדדים והעובדות הרלוונטיות בתיק

1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "התובעת 1") הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את רכב נושא לוחית רישוי 44-612-69 להלן: "רכב התובעת 2") במועד הרלוונטי לתביעה זו.
2. אסנת רדמי (להלן: "התובעת 2") היא הנהגת ברכב המבוטח בתאונה ובעלת הרכב.
3. מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלו: "הנתבעת 1") היא המבטחת של רכב נושא לוחית רישוי 41-977-66 (להלן: "רכב הנתבעת 2") המעורב בתאונה במועד הרלוונטי לתביעה זו.
4. ארי מלונות בע"מ (להלן: "הנתבעת 2") היא בעלת הרכב המעורב בתאונה שבו נהג עובד הזר הנמצא בארץ בניגוד לחוק כאשר מטעמה העיד מר אבי בן חמו (להלן: "מנכ"ל הנתבעת 2"). על פי עדותו של מנכ"ל הנתבעת 2 מר אורי דיין הגיש תלונה בשם הנתבעת 2 למשטרה בגין גניבת הרכב.
5. העובד הזר אשר עבד אצל בעלי הנתבעת 2 והתגורר בביתו מעל שנה, לקח את הרכב לטענת הנתבעות ללא אישור ועשה תאונה עם רכב התובעות שבעקבותיה נגרם לרכב התובעת נזק כמפורט בכתב התביעה.
6. מדו"ח החקירה שהוגש מטעם הנתבעת 1 עולה כי מהשלמת החקירה הוברר כי למבוטח או מי מטעמו אין כל פרט אודות העובד הזר שנעלם, למעט שמו הפרטי. כמו כן צוין כי מדובר בבחור שעבד בביתו של המבוטח ללא אישורי עבודה, לדבריו במשך כשנה. נטען, כי העובד הזר לקח את הרכב המבוטח ללא רשות והיה מעורב בתאונה. המבוטח הגיש תלונה בגין גניבת הרכב, אולם התברר כי לא עלה בידי המשטרה לאתר את העובד והתיק נסגר. העובד הזר היה מעורב בתאונה שבעקבותיה נפגעו גם כלי רכב צד ג'.

להלן עיקרי טענות התובעות 1-2

1. התובעות טוענות כי נתבעת 1 לא יכולה לבסס את דחיית התביעה הביטוחית מטעם נתבעת 2 בטענה של היעדר כיסוי ביטוחי. לפי פוליסת הביטוח של נתבעת 1, רשאי לנהוג ברכב הפוגע מי שגילו מעל 24 ומחזיק ברישיון נהיגה. מהפוליסה לא עולה קיומו של תנאי לפיו הנהג ברכב יהיה בעל רישיון נהיגה ישראלי.
2. עוד טוענות התובעות כי לא ניתן לטעון שנתבעת 2 או מי מטעמה ניסה להכשיל את התביעה משום שבוצע שיתוף פעולה עם חוקר מטעמה.
3. בנוסף, לא הוכח מי מנציגי הנתבעת 2 סרבו למסור את המידע המבוקש.
4. לטענת התובעות, הסעיפים הרלוונטיים לענייננו מתוך הוראות סעיפים 22-25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק") שאוזכרו על-ידי נתבעת, הם סעיפים 24(א) ו-25. לעניין סעיפים אלו, נקבע בפסיקה כי הפטור מחבות ביטוחית על בסיס סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח הוא שעה שהמבוטח מוסר למבטחת עובדות כוזבות בכוונת מרמה.

להלן עיקרי טענות נתבעת 1

1. הנתבעת 1 טוענת כי דין התביעה להידחות בשל העדר כיסוי ביטוחי לנתבעת 2 מאחר והיא הפרה את תנאי הפוליסה. להלן יפורטו ההפרות.
2. בעת קרות התאונה נהג ברכב הפוגע נהג בלתי מורשה, היינו, ללא רישיון נהיגה וזאת בניגוד למפורט ברשימה שצורפה לפוליסת הביטוח.
3. הפרת סעיפים 22-25 לחוק (להלן: "החוק"), המטילים חובה על הנתבעות כלפי המבטח שלא להכשיל את בירור התובענה.
4. בנוסף, נתבעת 2 הכשילה את בירור התביעה בניגוד לסעיף 14 לפרק תנאים כללים לכל פרקי הפוליסה וסעיף 24 לחוק.
5. עוד טוענת נתבעת 1 כי המקרה דנן אינו מקרה של גניבה. מדובר בעובד של מבוטח שעבד בביתו בתפקיד של שומר והרכב נלקח על-ידי העובד הזר תוך ידיעת הקוד הסודי והימצאות מקום המפתחות.
6. בנוסף, יש לייחס לתובעת 2 אשם תורם מאחר והיא לא נהגה בהתאם לתנאי הדרך ונכנסה לצומת במהירות מבלי לוודא שהצומת פנויה.

דיון והכרעה

1. התקיימו שני דיונים כאשר העידה התובעת גברת אסנת רדמי אשר סיפרה על נסיבות התאונה. בנוסף מטעם הנתבעת 1 העיד החוקר.
2. לא התייצבו לדיון בעלי הנתבעת 2. הדיון לא נדחה על אף שאישור המסירה נמסר כדין על אף בקשת הנתבעת 1.
3. כמו כן לא התייצב החתן אשר הגיש את התלונה במשטרה מאחר ונמצא בחו"ל.
4. מנהל הנתבעת 2 התייצב לדיון, אך לעדותו ניתן משקל מועט מאחר ועדותו מהווה בעיקר עדות שמועה.

האם הרכב נגנב מבעליו או נלקח ללא אישורו.

1. מן העדויות עולה כי הנהג ידע את הקוד הסודי ואת מיקום המפתחות. דבר זה יוצר חזקה הניתנת לסתירה כי הרכב נלקח בהסכמת בעליו.
2. על הנתבעת 2 היה לסתור את חזקה זו על ידי הבאת עדות מטעמה או ראייה אחרת. כל עדויות שהושמעו בתיק היו עדויות שמועה כאשר הבעלים של הנתבעת 2 לא התייצב לעדות על אף שזומן כדין.
3. העובדה שהנתבעת 2 הגישה תלונה במשטרה לאחר קרות התאונה אין בה כדי לסתור את החזקה לפיכך אני קובע כי הרכב נלקח ברשות בעליו.

על מי הנטל להוכיח כי לנהג לא היה רישיון בעת קרות התאונה.

1. כידוע על פי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א- 1981, ישנה יריבות ישירה בין התובעות לבין הנתבעת1. יחד עם זאת כל טענה שיש לנתבעת 1 כלפי המבוטח עומדת לנתבעת 1 גם כנגד צד ג'.
2. ברכב נהג עובד זר לא חוקי אשר לפי העדויות התגורר בביתו של בעלי הנתבעת 2 למשך שנה לפחות. כמו כן, העידו העדים כי לא ידוע להם בדבר קיומו של רישיון נהיגה לעובד הזר. יתרה מכך, מר אורי דיין העיד כי הוא סבור שאין לעובד הזר רישיון נהיגה.
3. מכל מקום לא הוצג לבית המשפט רישיון נהיגה בתוקף. קיומו של רישיון נהיגה הינו תנאי מקדים שבלעדיו הפוליסה אינה תקפה. החובה להציג רישיון מוטלת על המבוטח אשר כאמור לא התייצב לדיון על אף שהוזמן כדין. לפיכך הנתבעת 1 אינה חייבת לפצות את המבוטח על פי הפוליסה ולפיכך היא אינה חייבת לפצות את התובעות.
4. לאור האמור לעיל אני קובע כי הפוליסה לא חלה במקרה זה ועל כן דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להידחות.
5. טענה נוספת של התובעות כלפי הנתבעת 1 שהיא לא ציינה במכתב הדחייה את העובדה שלנהג לא היה רישיון לפיכך היא מנועה מלעלות טענה זו כעת. דין טענה זו להידחות שכן התברר במהלך הדיון שלנהג אין רישיון נהיגה וכי החובה לעלות את כל הטענות במכתב הדחייה מתייחסת למערכת היחסים בין המבוטח לנתבעת 1 ולא למערכת היחסים בין התובעות לנתבעת 1.
6. לא ברור מדוע התובעות בחרו לא להמשיך את ההליכים כנגד הנתבעת 2 שכן כאמור קבעתי כי היא נתנה הרשאה לנהג לנהוג ועל כן אני מוחק את התביעה כנגד הנתבעת 2.

סוף דבר

1. לסיכום, התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית. התביעה כנגד הנתבעת 2 נמחקת.
2. בנסיבות העניין אין צו להוצאות, למעט שכר העדים כפי שנפסק בפרוטוקול הדיונים שהתקיימו.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ט, 02 יוני 2019, בהעדר הצדדים.