הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

טענות הצדדים:

1. התובעת, נציגות הבית המשותף ברח' יהודה הלוי 38 בנתניה, עותרת בתביעתה למתן צו עשה לחיוב הנתבעת לתיקון ליקויים באריחי החיפוי החיצוניים בבנין שנבנה ע"י הנתבעת. לטענת התובעת, הליקויים נתגלו כחצי שנה לפני הגשת התביעה.

2. הנתבעת טוענת כי הוצא לבנין טופס 4 ביום 02/03/06. תקופות הבדק והאחריות עפ"י חוק המכר (דירות), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק המכר דירות") – 7 שנים – חלפו. אין מדובר בקילופים ניכרים בהיקפי החיפוי החיצוני, אלא בקילופי טיח בודדים ולא לכך כיוון המחוקק בהעניקו תקופת אחריות לפי החוק האמור.

3. התובעת טענה כי לפי חוק המכר דירות, יש להוסיף 3 שנים נוספות לתקופה הבדק, ומכאן טרם חלפו 10 שנים ממועד מסירת החזקה בבנין לדיירים ולפיכך התביעה לא התיישנה. גם לפי פק' הנזיקין טרם חלפה תקופת ההתיישנות, שכן האריחים התנתקו רק כחצי שנה לפני הגשת התביעה ובמועד זה נולדה עילת התביעה.

4. הנתבעת בתשובתה טענה כי התובעת לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה וכי חוק המכר דירות לא חל על ליקוי מינורי כפי שנטען ע"י התובעת. חוק המכר דירות הינו חוק ספציפי, ולפיכך אין תחולה להחלת דינים אחרים, כאשר תקופות הבדק והאחריות הקבועות בו דוחות את דיני ההתיישנות הכלליים. לחילופין, אחריות הנתבעת בגין נזק שנתגלה בחלוף 10 שנים הינה אפסית ואיננה מעידה על רשלנותה.

דיון:

עיינתי בטענות הצדדים והחלטתי לדחות את הבקשה:

5. בכתב התביעה נטען כי אריחי החיפוי החיצוניים החלו להתנתק כחצי שנה קודם להגשת התביעה. התביעה הוגשה בחודש 11/15. מכאן כי הליקוי הנטען התגלה בחודש 05/15 לערך. לבקשה או לתשובת הנתבעת לא צורף כל תצהיר ומכאן כי ההנחה העובדתית לצורך הבקשה שבפני הינה כי זהו המועד בו החל להתגלות הליקוי הנטען.

6. בכתב התביעה נטען כי אחריות הנתבעת הינה הן לפי חוק המכר דירות והן מחמת שבנתה את הבנין, כי "הדבר מדבר בעד עצמו" וכי הנתבעת התרשלה בביצוע הבניה.

7. תקופת הבדק האמורה בסעיף 4 לחוק המכר דירות עומדת על 7 שנים ממועד העמדת הדירה לרשות הקונה, מקום בו מדובר על התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ (ראה סעיף 9 לתוספת לחוק). תקופת האחריות הינה תקופה בת 3 שנים, שתחילתה בתום תקופת הבדק. לפיכך, ובתנאים האמורים בחוק המכר דירות, תקופת ההתיישנות בגין התנתקות אריחי החיפוי החיצוני לפי החוק הינה 10 שנים ממועד העמדת הדירה לקונה (ובהנחה כי נתמלאו יתר התנאים המנויים בחוק).

לא צוין ספציפית מתי נמסר הבנין לדיירים, אך גם אם כטענת הנתבעת יש לראות את מועד הוצאת טופס 4, ביום 02/03/06, כמועד המסירה לדיירים, הרי בעת הגשת התביעה טרם חלפו 10 שנים ממועד זה, ולפיכך התביעה טרם התיישנה.

אין באמור כדי לקבוע כי התובעת הוכיחה את הליקוי הנטען או את אחריות הנתבעת בגינו לפי החוק. אלה יתבררו בהליך לגופו. אך לצורך הבקשה שבפני, התביעה טרם התיישנה.

8. באשר לטענת הנתבעת כי מדובר בנפילה של מספר אריחים בודדים אשר לא אליה כיוון המחוקק במתן האחריות לפי החוק, הרי מדובר בטענה עובדתית שכלל לא נתמכה בתצהיר מטעם הנתבעת, ומכל מקום, אין מקום לבירור טענה זו במסגרת בקשה לסילוק על הסף אלא במסגרת הדיון בתיק לגופו.

9. יצוין בנוסף כי עילת התביעה מושתתת אף על עילה נזיקית, כשהנתבעת התייחסה לגילוי הליקויים הנטענים כחצי שנה לפני הגשת התביעה, כנטען ע"י התובעת בתביעתה.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי חוק המכר דירות שולל תחולת דינים אחרים מקום בו נתגלו ליקויי בניה, ובכלל זה פקודת הנזיקין ודיני ההתישנות הכלליים. סעיף 7 לחוק המכר דירות קובע כי חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה או קונה המשנה הניתנות לו לפי כל דין. כן ראה לענין זה רע"א 2988/11 שיכון עובדים בע"מ נ' זכאי ואח'.

לפיכך, וככל שהליקוי אכן התגלה כחצי שנה לפני הגשת התביעה, ממילא התביעה לא התיישנה.

10. טענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה טענותיה באמצעות חוות דעת מומחה, או כי אין קשר סיבתי בין הליקויים הנטענים לבין עבודות הנתבעת, אין עניינן לבקשה לסילוק התביעה על הסף אלא לדיון בתיק העיקרי לגופו.

יובהר כי אין באמור כדי לקבוע כי התובעת הוכיחה טענה מטענותיה או כי נתקיימו תנאי חוק המכר דירות או בכלל להוכחת אחריות הנתבעת. כל אלה יתבררו בהליך לגופו.

11. לאור האמור, הבקשה נדחית.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 2,200 ₪.

12. ככל שהצדדים טרם פעלו למיצוי הליכים מקדמיים, יעשו כן בתוך 30 יום.

ניתן בזאת צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים, לביצוע בתוך 30 יום.

13. נקבע מועד לקדם משפט ליום 05/01/17 בשעה 11:30.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ז, 27 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.