רקע.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר, על פי נוסחו המקורי, ייחס לו שישה אישומים בגין עבירות של קשירת קשר לעשות פשע וגניבת רכב בצוותא. בהמשך תוקן כתב האישום והועמד על שישה אישומים בגין עבירות של סיוע לגניבת רכב בצוותא.

בדיון שהתקיים לפני ביום 30.12.15 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון, והורשע על סמך הודאתו בשש עבירות של סיוע לגניבת רכב לפי סעיף 413ב ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין"). הצדדים הסכימו כי בטרם טיעונים לעונש יופנה הנאשם לקבלת תסקיר מאת שירות המבחן.

בדיון שהתקיים לפני ביום 26.10.16 הודיע בא כוח המאשימה כי כתב האישום תוקן בשנית באופן שהאישום השלישי והרביעי יימחקו, כך שכתב האישום ייחס לנאשם ארבעה אישומים בגין עבירות של סיוע לגניבת רכב בצוותא לפי סעיף 413ב לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן- "חוק העונשין") ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין. מחמת טעות לא ניתנה החלטה המאשרת תיקון כתב האישום בשנית, על פי הצהרת הצדדים, אלא שטעות זו תוקנה בהחלטה בפתקית מיום 30.10.16.

ואלה עובדות כתב האישום המתוקן בשנית:

על פי החלק הכללי שבכתב האישום, במועדים הרלוונטיים היה עבדאללה אבו סארה (להלן- "עבדאללה") תושב עקרבא אשר בשטחי הרשות הפלסטינית ולא היה בידו אישור להיכנס אל תוך שטח מדינת ישראל. הנאשם היה נהג מונית והחזיק במונית מסוג קאיה שמספרה 92-807-26 (להלן- "הקאיה"). כפי המפורט בכל אישום, עבדאללה התפרץ לדירות מגורים הסמוכות למקום בו התגורר יחד עם בת זוגו, ברחוב סוקולוב 62 בחולון, גנב מתוכן רכוש בעל ערך וכן את מפתחות הרכב של המתגוררים בדירות אליהן התפרץ. בהמשך, העביר עבדאללה את הרכב הגנוב סמוך למקום בו התגורר וחנה אותו שם. עבדאללה התקשר אל הנאשם, ביקש ממנו להגיע אל מקום חניית הרכב הגנוב והשניים העבירו את הרכב הגנוב אל שטחי הרשות הפלסטינית, כאשר עבדאללה נהג ברכב הגנוב והנאשם ליווה אותו בקאיה והתריע בפני מפני משטרה באמצעות הטלפון. תמורת הליווי שילם עבדאללה לנאשם סך של 400 ₪.

על פי האישום הראשון, במועדים הרלוונטיים הייתה א.ד (להלן- "אורטל") הבעלים של רכב מסוג טויוטה (להלן- "הטויוטה"). בתאריך 30.9.15, בין השעה 00:00 לבין השעה 05:30, התפרץ עבדאללה בעצמו או בצוותא עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן- "האחר") לדירתה של אורטל אשר בחולון באופן בו פתחו את חלון הדירה ונכנסו לתוכה. באותו מעמד, גנב עבדאללה בעצמו או בצוותא עם האחר מתוך הדירה את מפתחות הטויוטה, את התיק של אורטל על תכולתו, טלפון סלולרי ושני מחשבים ניידים. עבדאללה פתח בעצמו או בצוותא עם האחר את דלת הטויוטה באמצעות המפתח, הניע את הטויוטה באמצעות המפתח ונהג בה עד למקום הסמוך למקום מגוריו ושם החנה אותה. בהמשך לכך, החל מהשעה 18:30 לערך ועד השעה 19:34, נהג עבדאללה בטויוטה ממקום חניית הטויוטה לכיוון שטחי הרשות הפלסטינית דרך מחסום 110, כשהנאשם מלווה אותו בנתיב נסיעתו בקאיה ומתריע בפניו מפני מחסומי משטרה, ביודעו כי הטויוטה גנובה וזאת תמורת סך של 400 ₪.

על פי האישום השני, במועדים הרלוונטיים היה י.ח (להלן- "יחזקאל") הבעלים של רכב מסוג איסוזו (להלן- "האיסוזו"). בתאריך 2.10.15, בין השעה 02:00 לבין השעה 07:00 לערך, התפרץ עבדאללה בעצמו או בצוותא עם האחר לדירתו של יחזקאל אשר בחולון, באופן בו פתחו את חלון הדירה ונכנסו לתוכה. עבדאללה גנב בעצמו או בצוותא עם האחר מתוך הדירה את מפתח האיסוזו , שני מפתחות של כלי רכב אחרים, תכשיטים, שעונים, תיקים ושני כרטיסי אשראי. בהמשך לאותן נסיבות, פתח עבדאללה בעצמו או עם האחר את דלת האיסוזו באמצעות המפתח, הניע את האיסוזו ונהג בה עד למקום הסמוך למקום מגוריו בחולון ושם החנה אותה. בתאריך 5.10.15, 17:20, נהג עבדאללה באיסוזו ממקום חנייתה לכיוון שטחי הרשות הפלסטינית דרך מחסום 110, כשהנאשם מלווה אותו בנתיב נסיעתו ברכב הקאיה ומתריע בפניו מפני מחסומי משטרה, ביודעו כי האיסוזו גנוב וזאת תמורת סך של 400 ₪.

על פי האישום השלישי, במועדים הרלוונטיים היה ש.ש (להלן- "שבתאי") הבעלים של רכב מסוג יונדאי (להלן- "היונדאי"). בתאריך 23.10.15 בין השעה 00:00 לערך לבין השעה 06:00 לערך, התפרץ הנאשם בעצמו או בצוותא עם האחר לדירתו של שבתאי אשר בחולון, באופן בו נכנסו דרך חלון הדירה. באותו מעמד, גנב עבדאללה בעצמו או בצוותא עם האחר מתוך הדירה את מפתחות היונדאי, מפתח של רכב נוסף, שני כרטיסי אשראי, שני טלפונים סלולריים ושעון. בהמשך לאותן נסיבות, פתח עבדאללה בעצמו או בצוותא עם האחר את דלת היונדאי באמצעות המפתח, הניעה ונהג בה עד למקום הסמוך למקום מגוריו בחולון, שם החנה אותה. בתאריך 24.10.15 נהג עבדאללה ביונדאי לכיוון שטחי הרשות הפלסטינית, כאשר בשעה 14:31 עבר דרך מחסום 110, כשהנאשם מלווה אותו בנתיב נסיעתו ברכב הקאיה ומתריע בפניו מפני מחסומי משטרה, ביודעו כי היונדאי גנובה וזאת תמורת סך של 400 ₪.

על פי האישום הרביעי, במועדים הרלוונטיים היה ל.ש (להלן- "לירן") הבעלים של רכב מסוג רנו (להלן- "הרנו"). בין יום 28.10.15 שעה 20:00 לערך לבחן יום 29.10.15 שעה 03:50 לערך, התפרץ הנאשם בעצמו או בצוותא עם האחר לדירתו של לירן אשר באזור, באופן בו נכנסו דרך חלון הדירה. באותו מעמד, גנב עבדאללה בעצמו או בצוותא עם האחר מתוך הדירה את מפתחות הרנו. בהמשך לאותן נסיבות, פתח עבדאללה בעצמו או בצוותא עם האחר את דלת הרנו באמצעות המפתח, הניעה ונהג בה עד למקום הסמוך למקום מגוריו בחולון, שם החנה אותה. בתאריך 29.10.15 נהג עבדאללה ברנו לכיוון שטחי הרשות הפלסטינית, כאשר בשעה 04:38 עבר דרך מחסום 110, כשהנאשם מלווה אותו בנתיב נסיעתו ברכב מונית מסוג סיטרואן ומתריע בפניו מפני מחסומי משטרה, ביודעו כי היונדאי גנובה וזאת תמורת סך של 400 ₪.

תסקיר שירות המבחן.

שירות המבחן פגש בנאשם ובסופו של אבחון המליץ להשית על הנאשם עונש בדמות צו של"צ בהיקף של 350 שעות לצד עונש מרתיע. מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 58, נשוי ואב לחמישה ילדים בגירים, עובד כנהג מונית ומתגורר בכפר קאסם. הנאשם סיים 11 שנות לימוד ובמהלך השנים עבד כנהג מונית וכפקיד משרד הפנים. בהתייחסו לעבירות בהן הורשע, מסר הנאשם כי הכיר את שותפו לביצוע העבירות על דרך המקרה בכפרו והתפתח ביניהם קשר כאשר מאוחר יותר הוצע לנאשם לבצע את העבירות כשהפיתוי היה כספי בעיקר. הנאשם התקשה להסביר את בחירתו לבצע את העבירות, הביע חרטה ואמפטיה כלפי נפגעי העבירות וכן הביע בושה שחווה מול בני משפחתו וילדיו. שירות המבחן סבור כי ברקע ביצוע העבירות ניכר לחץ כלכלי שחווה הנאשם. בסופו של תסקיר ממליץ שירות המבחן להימנע מלהשית על הנאשם מאסר בפועל או מאסר בעבודות שירות נוכח גילו המתקדם, העדר עבר פלילי והפגיעה שתיגרם ליכולתו לפרנס את משפחתו ואשר תחליש את כוחותיו.

טיעוני באי כוח הצדדים לעונש.

בא כוח המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש כולל של 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. לשיטתו מדובר בארבעה אירועים שונים שבוצעו במהלך חודש ימים וכי מתחם העונש ההולם כל אחד מהם נע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל. לטענתו נסיבות ביצוע העבירות חמורות משום התכנון המוקדם שקדם להם, תרומתו הממשית של הנאשם לביצוע העבירה העיקרית והחזרתיות בביצוע המעשים. כמו כן ציין את הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם והנזק שנגרם לרבות פגיעה בביטחון האישי של תושבי האזור בו בוצעו העבירות. בא כוח המאשימה ביקש לדחות את המלצת שירות המבחן לפי שלטענתו אף שירות המבחן מצא בעייתיות בהתנהגות הנאשם על אף כי הודה בביצוען.

בא כוח הנאשם טען כי עמדתה העונשית של המאשימה אינה סבירה ביחס לעונש שהושת על המבצע העיקרי שלו עבר פלילי נכבד ואשר הועמד על 38 חודשי מאסר בפועל לאחר הפעלה של שני מאסרים על תנאי. לטענת בא כוח הנאשם יש להתחשב בגילו של הנאשם, במצבו הבריאותי, בכך כי הודה, נטל אחריות והתחרט, הביע אמפטיה כלפי קורבנות העבירה והכיר בנזק שגרם, כמו גם בכך שביצע את העבירות במשך תקופה קצרה, לאחר שהתפתה לעשותן וכי לא היה לו כל קשר למעשי הפריצה. על כן ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש בדמות צו של"צ בהיקף המומלץ שהינו גבוה ויש בו לגמול לנאשם על מעשיו. בא כוח הנאשם הגיש במסגרת טיעוניו מכתבי המלצה המלמדים על היות הנאשם אדם נורמטיבי התורם לקהילה, וטען כי עונש מאסר חורג מהעונש הראוי לנאשם בנסיבותיו האישיות.

דברי הנאשם.

הנאשם מסר כי הוא מצטער על מעשיו ועל הנזק שגרם בעטיים לאחרים וכי מדובר במעידה חד פעמית בחייו שמקורה בטיפשות ובתום לב, כי לא הכיר את המבצע העיקרי קודם לכן וכי פעל מתוך תמימות. הנאשם ביקש את רחמי בית המשפט ופירט אודות השכלתם האקדמאית ועיסוקם של בני משפחתו- אחיו וילדיו.

דיון והכרעה.

ההתלבטות בהחלטה במחלוקת שבין הצדדים קשה היא ביותר. מחד גיסא, עומדות לפני עובדות כתב האישום המתוקן, לפיהן הנאשם עבר בארבעה מועדים שונים, ארבע עבירות של סיוע לגניבת רכב. אכן, עבירת הסיוע הנגזרת מן העבירה העיקרית, טומנת בחובה רף חומרה נמוך מזה של העבירה המושלמת. ביטוי לכך מצוי בעונשו של המסייע שהוא מחצית מעונשו של המבצע העיקרי, משמע המחוקק ראה מעשיו כחמורים פחות. יחד עם זאת, אין לשכוח כי מעשי המסייע לדבר עבירה יש בהם כדי ליצור התנאים לשם עשיית העבירה – לשון סעיף 31 סיפא לחוק העונשין. ועוד בצד החומרה שבמעשי הנאשם יש לראות במדיניות הענישה להחמרה בדין ככל שבעבירות גניבת רכב עסקינן. לא בכדי קבע המחוקק עונשים מחמירים בעבירות אלו ובתי המשפט הלכו אחר מגמה זו בהחמרה בדין, שהרי נזקי עבירות אלו ברורים ביותר. הדברים נאמרו רבות בהחלטות רבות של בתי המשפט לרבות בבית המשפט העליון. הפגיעות הכלכליות, האישיות, בקורבנות העבירות הללו לרבות הפגיעה הקשה בביטחון האישי, כמו גם הפגיעות בכלכלה ובציבור וממילא בערכים החברתיים המוגנים, הן ברורות.

אל מול נסיבות לחומרה אלו, עומדות נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן. אילו עומדות היו על הכף, הנסיבות לחומרה בלי לבחון הנסיבות לקולא ברור הוא שהיה מקום להחמיר בעונשו של הנאשם ולגזור עליו עונש מאסר כפי עתירת התביעה.

מתוך מכלול הטיעונים לקולא לרבות האמור בתסקיר, עולה כי לפני אדם נורמטיבי אשר קיים חיי משפחה נורמטיביים, איש עובד, שבעברו עבודה בשירות ציבורי – משרד הפנים, כמו גם על פי אשר הוצג לפני בראיות שהציג הנאשם. אין ספק כי הנאשם מעד. דברי הנאשם בסופו של הדיון שהיה בהם כדי חרטה כנה ואמיתית יש כי יביעו המעידה שמעד הנאשם. אכן, איני מתעלם כי מדובר בארבעה אישומים שונים, אלא שלצד זאת יש לשים אל לב כי טווח הזמן שבו בוצעו העבירות הינו כחודש ימים – 30.9.15 ועד 28.10.15.

שירות המבחן המליץ על עונש שלא יכלול מאסר בפועל אלא עונש מרתיע כלשון התסקיר בצירוף שירות לתועלת הציבור. אני מקבל האמור בתסקיר כבסיס להקלה בדין. עיינתי ושקלתי ניתוח שירות המבחן, ואני מוצא כי יש ממש בנתונים המפורטים בתסקיר כבסיס להקלה בדין. יחד עם זאת, ההתלבטות במקרה זה הינה במקום אחר. ההתלבטות היא האם למרות האמור בתסקיר, לנוכח חומרת המעשים, לא יהא זה ראוי להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ולו לתקופה שאינה ארוכה יחסית. בעבר, במקרים מסוימים כמו למשל בע"פ 11346-03-13 נזאל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 19.8.13) שם קבע בית המשפט במקרהו של נאשם צעיר, אשר הורשע בגניבת רכב, בנהיגתו ברשלנות לאחר שנמלט משוטרים, וכשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, כי לנוכח הנסיבות המפורטות בתסקיר החיובי, ראוי לגזור עונש של מאסר בעבודות שירות. אכן, עניינו של הנאשם שלפני שונה שהרי מדובר באדם מבוגר שביצע ארבע עבירות במועדים שונים. יחד עם זאת, אני מוצא שהבסיס להקלה בדין בשני המקרים אינו שונה באופן מהותי.

באשר למתחם העונש ההולם. התביעה הציגה מתחם של מאסר בפועל לחודשים מספר. לכל אירוע מתחם שבין 6 חודשי מאסר שיש וירוצו בעבודות שירות עד כדי 12 חודשי מאסר. איני מתעלם ממתחם זה. יחד עם זאת משני טעמים מצאתי לחרוג ממנו לקולא. ראשית, משיקולי שיקום כפי המפורט בתסקיר שירות המבחן, ושנית, אף שמדובר בארבעה מקרים שונים במועדים שונים, הרי שבטווח הזמנים של חודש אחד, וכשקיים קשר הדוק בין המקרים הללו, במיוחד הקשר שבין הנאשם לבין העבריין העיקרי, נראה לי ראוי לראותם כאירוע אחד.

מכל מקום, ולא בלי התלבטות מצאתי במקרה מיוחד וחריג זה לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ואלה הם העונשים אשר אני משית על הנאשם:

6 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות כפי חוות דעת הממונה על עבודות שירות שעותק ממנה מצוי בידי הנאשם, הוא יודע פרטיה לרבות ובמיוחד מועד תחילת העבודות- 14.2.17.

7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירת רכוש מסוג פשע.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירת רכוש מסוג עוון, למעט עבירה של החזקת נכס חשוד כגנוב עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

קנס בסך 1,000 ש''ח או חודש תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.2.17 ואולם, ניתן יהיה לקזז את סכום הקנס מסכום של 15,000 ₪ שהופקד במ"ת 24562-11-15 והיתרה תושב לנאשם.

מוצגים: ייעשה בהם כפי שקול דעתו של הממונה על החקירה.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

מודגש ומובהר כי גזר הדין ניתן על ידי סגן הנשיאה כב' השופט אברהם הימן אולם בשל מינויו לבית המשפט המחוזי, הקראת גזר הדין נעשתה על ידי.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ז, 04 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.