<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד צחי קמושביץ

המשיב הובא

ב"כ המשיב עו"ד גיורא זילברשטיין

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

אני זקוק לזמן לעיין בחומר, מבקש ללמוד את החומר ולשחררו כבר עתה.

אני לא יכול להצהיר בעצמי שהנחה שלי היא שכתב האישום משקף ראיות לכאורה אבל אני מבין שבימ"ש יכול לצאת מהנחה שכתב האישום משקף ראיות לכאורה וכבר לדון עכשיו בחלופה. ולזה אני מתייחס עכשיו בפסק הדין.

הראתי לאדוני את המסגרת שהיא חריגה, אדוני ישים לב על פניו גם לפי דברי התביעה, מדובר באדם קרוב לגיל 60, חסר עבר פלילי, עובד כל חייו כנהג מונית, מדובר באדם בעל משפחה, ילדים, נכדים, פעם ראשונה נמצא במעצר. המסוכנות שלו היא לפי התיק רק בנהיגתו במונית. הוא לא פרץ לדירה, לא גנב. המסוכנות ותפקיד בימ"ש לבחון חלופת מעצר תוך איון מסוכנות.

לשאלה האם בשים לב לנאמר לעניין קשירת קשר, והסיפא שהוא בצוותא, אין השלכה לפי גישת הטוען על המסוכנות קל וחומר כאשר הלווי על פי סעיף א 6 לעובדות האישום האשון מתייחס להתראה מפני מחסומי משטרה לצורך העברה לשטחי הרשות הפלסטינית וזאת רק על דרך הדוגמא, הוא שאמרתי, תפקידו היה אך ורק של נהיגתו במונית, לא משהו אחר. אני מבקש לשחרר אותו, המסוכנות שלו היתה בנהיגתו ומעשים שעשה תוך כדי נהיגה במונית.

לשאלה, עקרונית לפי תפיסתך, האם אתה חולק על כך שרצוי בדרך כלל לדון ביחד ברכיבים הרלבנטים למעצר עד תום ההליכים כי לכאורה לפי התפיסה שאתה מתאר עכשיו יכול להיות שצריך היה לקבוע שסוג מסויים של עבירות מאפשר באופן רגיל כלל אחר וזאת למרות נקודת המוצא ההפוכה בפסיקה כעת, אני הראיתי את פסק הדין של כבוד השופט רובינשטיין 1736/13, שומע הערת בימ"ש שלמיטב הידיעה גם היו גישות שונות של הפסיקה, בין היתר של השופט עמית ודנציגר, אני אומר שהפסיקה היא לא דבר חד משמעי. החלטת השופט רובישנטיין היא מאד חכמה.

הערת בימ"ש:

זה לא חריג.

ב"כ המשיב:

הוא יוצא מנקודת הנחה שיש ראיות לכאורה, מפנה לראיות לכאורה שמציינת התביעה, בעמוד השני לבקשה, ועל פניו יש הודעות של המשיב שקושרות אותו לאירועים. אני צריך שבוע ללמוד את חומר הראיות.

לשאלת בימ"ש מדוע לא מחר בשעה 12:00 קל וחומר כשבימ"ש ער למהימנותו של הסנגור הספציפי, אני צריך לפחות שבוע לתיק הזה. נניח שאני אגיע בעוד שבוע לבימ"ש יהיה דיון אם צריך תסקיר מעצר וזה לוקח חודש ימים, ויש לי פסיקה של כבוד השופט קלייטמן שמתייחסת למחוז זה בזמן זה.

נציג המבקשת

זה גם יכול להיות שבוע.

ב"כ המשיב

אדוני רואה את התיק. כשאדוני מסתכל על התיק, אדם מבוגר, בן 58, חסר עבר פלילי, שהחלק שלו כפי שאמרתי, המסוכנות אך בנהיגה, ניתן לאיין את המסוכנות בכך שלא ינהג, יהיה במעצר בית מלא, בהשגחה של שני ערבים שאדוני יכול לבחון. מפנה לפסקי דין של העליון בעניין. וגם אם צריך תסקיר ניתן להתרשם מהמפקחים. יש לי פסקי דין על שחרורים ללא תסקיר בעבירות רכוש.

ב"כ המבקשת:

חוזר על בקשת המעצר עד תום ההליכים שהגשנו היום, בסביבות 08:00, אנו ממתינים לקיומו של דיון זה החל מ 11:00, הדיון החל לקראת 17:00, כרגע השעה 18:00,

הערת בימ"ש:

באמצע גם ניתנה אפשרות לצדדים להדבר, היא לקחה זמן וטוב שכך, ההדברות היתה ענינית ורצינית ומשהסתיימה נקבצו כולם.

ב"כ המבקשת:

לחברי יכל לעיין בתיק החקירה ב 7 שעות שהוא נמצא עמי באולם, מדובר בתיק חקירה אשר כולל מספר עשרות עמודים בודדים בלבד, אין מדובר בפרשיה רבת היקף מדובר בתיק קטן ופשוט בו הנאשם הואשם בגניבת 6 כלי רכב ביחד עם אחרים וכן בקשירת קשר לביצוע פשע. המאשימה מתנגדת לקיומו של דיון בעניין חלופת המעצר טרם שנקבע שיש ראיות לכאורה והסנגור מציין כי אינו מסכים ואף לצורך הדיון היום כי קיים ניצוץ ראייתי. שכן, נקבעו כללי ברורים הן בחקירה, בפסיקה ופסק דין משנת 2013 שחברי הגיש, שם מדובר בדיון שהיה אמור להערך לאחר מספר שבועות, או אז נזקקו לשאלה האם לשלוח לתסקיר, האם לקיים דיון לחלופה אך לא זה המקרה, חברי יכל לעיין. אי אפשר להחזיק את החבל משתי קצותיו, צד אחד מעונין ביקום דיון חלופת מעצר, מצד שני לא מסכים לקיום ראיות לכאורה, מה חברי רוצה שנשחרר אותו היום ואז יקבע דיון, כפי שבימ"ש יודע, מדובר במקבילית כוחות, שכן לעצמת הראיות ישנה נפקות מאד חזקה וישירה לאפשרות לבחינת חלופת מעצר והיקפה באשר קיימת שכן אם בימ"ש יקבע בעתיד אולי שיש כרסום בראיות אז לבטח שחלפת המעצר תהיה פחותה יותר, אם בכלל. חברי אינו מסכים לקיום ניצוץ ראייתי. הפסיקה אינה חד משמעית. אני לא רואה מניעה שאם חברי מעונין לשחרר את הלקוח שלו שהדיון יתקיים מחר או ביום ראשון. מדובר לא רק במי שנהג במונית, הוא עצמו גנב 6 כלי רכב ביחד עם אחרים. לעניין זה אני מפנה לא רק ל 45/10 מסרוואה, שם מדובר על עבירת רכוש בודדת. מפנה להלכת רוסלן פרנקל, זה המקרה. מדובר בעבירות שבוצעו לאורך חודש ימים בתכנון מוקדם, תחכום, תוך התארגנות של מספר עבריינים, ונהג המונית שלכאורה רק נהג במונית, ניצל את מעמדו כנהג מונית במדינת ישראל שכן אני מניח שניתן לו רשיון והוא עובד כחוק כנהג מונית, נהג ברכב ישראלי, נושא לוחית זיהוי צהובה, עם כובע של מונית ורכב מונית שנוסע בכביש יש לו משמעות. גם כאשר הוא בא במגע עם שוטרים, מ חסומים. הנאשם ידע בכל המקרים כי מדובר ברכבים שנגנבו, ידע שתפקידו להשלים את ביצוע העבירה ולהעביר אותם לאזור, כלי הרכב לא נמצאים, הלכו, לא בחזקת אף אחד. הנאשם, אני מתקשה לדבר על ראיות למרות שאני מכיר אותן כאשר יש אין הוגנות, אני מכיר את הראיות וחברי לא. לא מדובר במפגש אקראי, הנאשם היה בקשר עם בת זוגו/אשתו של המשיב תקופה ארוכה, זה לא נהג מונית שיצרו איתו קשר חד פעמי, הם מכירים תקופה ארוכה, העבירו כספים ביניהם, אנו סבורים כי ראוי שקודם יתקיים דיון לראיות לכאורה, אז בימ"ש יבין את עצמת הראיות החזקה אשר תראה שלא ניתן ליתן אמון במשיב שהינו תנאי הכרחי לבחינת החלופה, אנו סבורים כי לא ניתן ליתן בו אמון. עוד אציין כי באישום 4, הנאשם גנב ביחד עם אחרים ניידת משטרה. לא בכל יום נתקלים במקרים כאלה, נגנבת ניידת וכלי רכב של אחרים.

ב"כ המשיב:

אני דברתי על זה שאינני מסכים לראיות, לא דברתי על ניצוץ ראייתי.

<#3#>

החלטה

1. בקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשה בד בבד עם כתב אישום המחזיק 6 אישומים בקשירת קשר לעשות פשע ובגניבת רכב בצוותא. כעולה מהעבירה הראשונה וסיפא עבירה השניה לא פעל בגפו אלא יחד עם אחר כאשר הפרוט באישומים מצביע על הנסיבות הקונקרטיות הנטענות בגדרן הייתה התפרצות לדירות ואחריהן גניבה של המכוניות כשלמשיב מיוחס חלק באותה גניבה תוך שהוא בין היתר מלווה בנתיב הנסיעה בהיותו במונית, מתריע מפני מחסומי משטרה ביודעו כי הנכס גנוב, באחד המקרים (שבאישום הרביעי) דובר בגניבת רכב משטרתי.

2. הנני קובע את התיק לדיון לאחר עיון בראיות למחר שעה 15:00. אציין בהקשר זה כי סברתי שזהו הפתרון הנכון למקרה הזה. ער אני לפסק הדין שאליו הפנה בא כוחו המלומד של הנאשם אבל אפנה גם לפסק הדין של כב' השופט עמית בבש"פ 8155/13 וכן בבש"פ 478/12 וכן של כבוד השופט דנציגר בבש"פ 555/15 .

3. בנסיבות העניין הבחינה היא תמיד בשים לב למה שעולה ברמה הקונקרטית, ער אני גם לכך שמדובר ביותר ממקרה אחד , שכל אחד הוא כמובן אשר כשלעצמו, לקשר הנטען בין השניים המעורבים, לדפוס הפעולה הלכאורה משותפת ומיומנת, סברתי שבשים לב לתמונה הכוללת לא נכון שיהיה דיון דו שלבי אבל שיהיה דיון מחר.

4. המשיב יובא באמצעות שב"ס.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט חשוון תשע"ו, 11/11/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב

אינני יכול לבוא מחר. אני זקוק לזמן כדי ללמוד את חומר הראיות. ביום ראשון אני נמצא בבימ"ש מחוזי באר שבע, מבקש לקבוע ביום שלישי בצהרים, אסכים שיהיה במעצר עד לדיון.

נציג המבקשת

אינני מתנגד לכך שהדיון ידחה ממחר ליום 17.11.15 שעה 11:30.

<#5#>

החלטה

לבקשת הסנגור ובהסכמת נציג המבקשת יהיה הדיון ב 17.11.15 שעה 11:30 בפני השופט התורן.

מתיר 5 שיחות טלפון נוכח ההסכמה.

ב"כ המשיב:

הוגש כתב אישום ובקשה לפי סעיף 21 יחד עם זאת בכפוף לתנאים מגבילים הם מסכימים לשחרר אותו. כרגע אין בידי חלופה וזאת לאחר בדיקה.

אני מבקשת לדחות את מועד הדיון שנקבע בבקשה למעצר עד תום ההליכים, על מנת שאוכל ללמוד את חומר החקירה. אבקש שהדיון בבקשה יתקיים ביום 12.11.15 שעה 08:30.

אבקש 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה.

אני מורה על מעצר ארעי של המשיב עד החלטה אחרת ולא יאוחר מ30 יום מכוח סעיף 21(ד) לחוק המעצרים .

שב"ס יביא את המשיב לדיון בפני שופט תורן.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ט חשוון תשע"ו, 11/11/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אביבה אופיר