התובעת הגישה תביעה לתשלום יתרת חוב על ציוד קצה (מכשיר מירס) וחשבונות חודשיים לחודשים דצמבר 2012 – פברואר 2013.

הנתבע הגיש התנגדות, בה העלה טענות לענין גובה החוב.

התובעת הציגה תימוכין בכתב לטענתה כי עלות המכשיר היתה 716 ₪, שנועדה להיפרע ב-36 תשלומים, ולא 350 ₪ כטענת הנתבע, שלא נתמכה בראיה כלשהי. כן הוכח כי ההרשאה לחיוב כרטיס האשראי בוטלה על ידי הנתבע מחודש ינואר 2013 ואילך, ועל כן התשלומים לחודשים דצמבר-פברואר לא נפרעו וכן לא שולמו התשלומים החודשיים הנותרים בגין ציוד הקצה בסך 19.90 ₪ לחודש ובסה"כ 537 ₪.

מכתב הסיכום השנתי לשנת 2013 שקיבל הנתבע מחב' מירס אינו מתייחס ליתרת החוב על ציוד הקצה ועל כן לא מופיע בו החוב המלא.

לפיכך אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 724 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.6.13 ועד התשלום בפועל.

מאחר שלא נסתרה טענת הנתבע כי ביקש לשלם את מלוא החוב במזומן והדבר לא אופשר לו ע"י התובעת/מירס, אני מורה כי כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ד אדר ב' תשע"ו, 24 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.