רקע

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בשתי עבירות של תקיפת בת זוג בניגוד לסעיף 379+ 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

על פי עובדות כתב האישום ביום 30.7.15 בשעה 21:20 או בסמוך לכך, בעקבות ויכוח בין הנאשם למתלוננת בנוגע לחזקה בילדם המשותף, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שדחף אותה בכתפיה והמתלוננת נפלה על הספה. בהמשך, תקף הנאשם את המתלוננת במרפסת הבית בכך שדחפה בכתפיה.

טיעוני הצדדים לעונש

2. המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממעצר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר, ולאור מסוכנותו של הנאשם עתרה למאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

3. ב"כ הנאשם טען כי מתחם העונש ההולם מתחיל ממאסר מותנה, כי העבירות שבוצעו הם ברף התחתון של המתחם, שהנאשם נעדר הרשעות קודמות ולאור נסיבותיו ביקש לגזור את עונשו ברף התחתון של המתחם.

4. הנאשם הביע חרטה, הסביר את נסיבותיו האישיות וביקש את רחמי בית המשפט.

דיון

5. הנאשם הורשע בשתי עבירות של תקיפה. עסקינן באותו ארוע, עבירות שבוצעו כלפי אותה מתלוננת, לפיכך יקבע מתחם עונש ההולם אחד לכל האירוע.

6. הערך המוגן שנפגע הוא זכותו של אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט זכות של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה.

1. על הפגיעה בערך זה יפים דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת ישראל (11.10.07):
2. "מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג... גורמים אלה ואחרים בשילובם, משווים מימד מחמיר לעבירות אלימות במשפחה. נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קרבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה".

7. מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הנמוך, התקיפה התבטאה בדחיפה, אשר לא גרמה חבלות למתלוננת.

8. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שהאירוע התחרש על רקע ויכוח בעניין הילד המשותף, לא היה תכנון מוקדם לביצוע העבירות, לא היה תחכום, העבירות לא בוצעו באכזריות רבה או תוך שימוש בנשק קר או חם.

9. בחינת מדיניות הענישה מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסרים מותנים ועד עונשי מאסר בפועל לתקופות משמעותיות.

ראו בין היתר רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16) רע"פ 3629/11 פלוני נ' מדינת ישראל (18.5.11); רע"פ 8323/12 שוקרון נ' מדינת ישראל, רע"פ 9118/12 פרגין נ' מדינת ישראל (1.1.13), רע"פ 1631/12 פדידה נ' מדינת ישראל, רע"פ 1923/11 חטיב נ' מדינת ישראל, רע"פ 6821/08 מסרי נ' מדינת ישראל, רע"פ 3152/08 חמו נ' מדינת ישראל (23.10.08), רע"פ 7951/10 ניב נ' מדינת ישראל, רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (25.6.08), ע"פ (מח' חי') 2350-02-13 פלוני נ' מדינת ישראל (7.11.13); עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 30868-08-13 חג'אג' נ' מ"י (6.10.14), עפ"ג (מח' חיפה) 33154-05-14 יוסופוב נ' מדינת ישראל (26.6.14), עפ"ג (מח' מרכז) טלה נ' מדינת ישראל (9.12.14), עפ"ג (מח' י-ם) 46599-01-15 פלוני נ' מדינת ישראל (3.3.15); בעפ"ג (מח' י-ם) 57596-05-15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.8.15),

10. לאור כל האמור מתחם העונש ההולם לאירוע בכללותו נע ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל.

11. במקרה דנן לא קיימים שיקולים המצדיקים סטיה לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

12. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

• זקפתי לזכותו של הנאשם את היותו נעדר הרשעות קודמות.
• לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם: את מצבו הרפואי ואת נסיבותיו האישיות כפי שתוארו בישיבת ההוכחות.
• אמנם הנאשם בחר לנהל הוכחות, אך אין בכך כדי להצדיק החמרה בעונשו. בשל ניהול הוכחות לא יהנה "מהנחת הודיה".
• הנאשם היום לאחר השמעת הכרעת הדין, הביע חרטה על מעשיו וציין כי להבא מפגשים עם אם ילדו יראו אחרת.
• לקחתי בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם.

13. בנסיבות אלה, מצאתי הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם.

14. לאור כל האמור, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

א. אני מטילה על הנאשם 3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע.

ב. הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 3000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע וזאת למשך 3 שנים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום, אחרת יאסר למשך 15 יום.

ג. פיצוי בסך 600 שח למתלוננת, סולמז אגייב, הפיצוי ישולם ב-5 תשלומים, חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.12.17.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

בחלוף תקופת הערעור יוחזר הדיסק לידי המאשימה והמוצגים יושמדו. <#7#>

ניתנה והודעה היום ג' חשוון תשע"ח, 23/10/2017 במעמד הנוכחים.