1.         לפניי בקשה מיום 07/03/17 (להלן: "הבקשה") לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה ביום 01/05/16 (להלן: "פסק הדין").

2. לטענת הנתבע, יש להורות על ביטול פסק הדין הן מחובת הצדק - נוכח פגמים בהמצאת כתב התביעה, והן משיקול דעתו של בית המשפט - נוכח טענות הגנה טובות שיש לו מפני התובענה.

התובעת, בתגובתה, דוחה את טענות הנתבע ובתוך כך מבקשת כי פסק הדין יוותר על כנו.

3. ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

בית המשפט מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן אומנם כהלכה אך לבית המשפט הסמכות לבטלו לפי שיקול דעתו.

4. מכלל הנספחים שצורפו לבקשה נראה, על פניו, כי בוצעה מסירה כדין ומאליו, גם אם יש ממש בטענות הנתבע הנוגעות למסירות שבוצעו בכתובת בית הוריו, הרי שהסבריו באשר למסירת האזהרה בדבר פתיחת תיק ההוצאה לפועל שבוצעה לכתובתו – רחוב דליה בחיפה – כפי שעולה מנספח ו' לתגובה לבקשה, לא הניחו את דעתי.

אין זאת אלא שיש להתייחס לנספח ו' הנ"ל, על אישור המסירה ועל תצהיר המוסר, כאסמכתא בדבר ביצוע המצאה כדין ולא ניתן נימוק המניח את הדעת בהתייחס לקושי שקיים נוכח המועד בו הוגשה הבקשה שלפניי, בשים לב למועד מתן פסק הדין וביצוע מסירה כאמור.

גם אם אי עמידת הנתבע בזמנים הקבועים בתקנות לשם הגשת כתב הגנה או הגשת בקשה לביטול פסק דין  הייתה מחמת טעות ומחמת כך שלא ידע הוא אודות קיומו של ההליך, הרי שחרף זאת אין להקל ראש באי עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בתקנות להגשת כתבי בי דין נוכח חשיבותם, כמו גם שאין להתעלם מעיקרון סופיות הדיון ומאינטרסים לגיטימיים של התובעת .

5. לא מצאתי אפוא לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

6. באשר לסיכויי הגנה , טוען הנתבע, לגופה של מחלוקת, כי הוא אינו חייב כספים לתובעת, וכי שילם את חובו לנציג התובעת בשם: "גדעון", אך לא קיבל חשבונית בגין התשלום.

אמנם, אין הנתבע חייב להראות בשלב זה הגנה איתנה ובטוחה, וניתן להסתפק בהגנה אפשרית בלבד, אולם טענת ההגנה של הנתבע נטענה בצורה כללית, לא פורטה כדבעי ולא צורפה כל אסמכתא לשם ביסוסה.

7. לאור האמור, באיזון שבין זכות הגישה לערכאות, לזכות התובעת שלא לסבול ממחדלים דיוניים של הנתבע ובאיזון האינטרסים של הצדדים – היינו פתיחת שערי בית המשפט בפני הנתבע, מחד והסתמכות התובעת בדבר סופיות הדיון ותום ההליך, מאידך - מצאתי להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות התובעת בסך 1,200 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 07/05/17.

ככל שלא ישולמו ההוצאות לתובעת ( באמצעות ב"כ) במלואן ובמועד, ייוותר פסק הדין שניתן על כנו.

8. לא נעלמה ממני טענת הנתבע הנוגעת לחוסר סמכות מקומית, אולם אין לי אלא לדחותה בנסיבות אלה, נוכח ההליכים שננקטו במסגרת תיק זה, בשים לב לזיקות עליהן הצביעה התובעת בכתב התביעה אשר מכוחן, לשיטתה, קונה בית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה ולאור ההלכה בה נקבע כי :

" מדינת ישראל היא מדינה קטנה בשטחה המרחקים הקצרים בין הערים השונות במדינה, ויהיו אלו אף המרוחקות ביותר זו מזו אינם גדולים...לפיכך נדמה לעיתים כי העלויות המושקעות בהתדיינות בנושאי סמכות מקומית והעברתו של תיק מטיפולו של בית המשפט שהחל לדון בו אל משנהו שבמחוז שיפוט אחר, נעדרות הצדקה מהותית" [(רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473)].

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ז, 05 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.