1. בפניי בקשה שניה להארכת מועד להגשת חוות דעת מומחה בטיחות מטעם הנתבעות.

2. ביום 11.06.18 הגישה התובעת חוות דעת מומחה בטיחות מטעמה ובהחלטה מיום 14.06.18 ניתנה לנתבעות אפשרות להגשת חוות דעת נגדית מטעמן וזאת עד ליום 10.09.18.

3. ביום 06.09.18 הגישו הנתבעות בקשה להארכת מועד של 60 ימים להגשת חוות דעת מטעמן, בקשה לה נעתר בית המשפט תוך ציון כי לא יינתנו לנתבעות אורכות נוספות להגשת חוות הדעת.

4. כעת, ומשחלף המועד להגשת חוות דעת, מוגשת בקשה זו בפניי, בה עותרות הנתבעות להארכת המועד נוספת בת שבועיים להגשת חוות דעת.

5. לטענתן, ביום 06.11.18 ביקר מומחה הנתבעות במפעל הנתבעת 1, אך לאור אילוצים שאינם תלויים בנתבעות, לא יוכל המומחה מטעמן להגיש חוות הדעת במועד שנקבע לכך.

6. ראשית, לא ברור מדוע מומחה הנתבעות ביקר במפעל הנתבעת 1 רק ביום 06.11.18 בעוד ההחלטה על הגשת חוות דעת נגדית ניתנה עוד ביום 14.06.18.

7. שנית, מלבד טיעונים כללים, לא מצאתי כי יש בנימוקי הבקשה סיבה מוצדקת לאיחור בהגשת חוות הדעת.

8. יחד עם זאת ולפנים משורת הדין בלבד, המועד להגשת חוות הדעת מטעם הנתבעות מוארך עד ליום 19.11.18.

9. לאור התנהלות הנתבעות כפי שתוארה לעיל והעיכוב בהגשת חוות הדעת מטעמן, על אף האורכות שניתנו להן, אני מחייבת את הנתבעות בהוצאות התובעת בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

10. קובעת לתזכורת פנימית ביום 20.11.18.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ט, 13 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.